הבדלים בין גרסאות בדף "תפילין רבינו תם"
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | קיימות ארבעה שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי ה[[תפילין]]. השיטות הידועות הם שיטת [[רש"י]] ושיטת ר"ת, ההלכה נפסקה כרש"י ולכן נהגו כל עם ישראל להניח תפילין הקרויות תפילין דרש"י. עם זאת נפסק ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי תפילין ויניחם". | + | קיימות ארבעה שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי ה[[תפילין]]. השיטות הידועות הם שיטת [[רש"י]] ושיטת ר"ת, ההלכה נפסקה כרש"י ולכן נהגו כל עם ישראל להניח [[תפילין]] הקרויות [[תפילין]] דרש"י. עם זאת נפסק ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם". |
| − | על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה. [[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראת הרבי, ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]] ועוד קודם לכן מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, עקב כך נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה. | + | על פי פנימיות התורה, [[תפילין]] דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה. [[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח [[תפילין]] דר"ת רק על פי הוראת הרבי, ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]] ועוד קודם לכן מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, עקב כך נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח [[תפילין]] דר"ת יחד עם [[תפילין]] דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה. |
| − | ==מנהגי חב"ד בהנחת תפילין דר"ת== | + | ==מנהגי חב"ד בהנחת [[תפילין]] דר"ת== |
| − | מנהג להניח תפילין דר"ת אחר התפילה בלי ברכה ולקרות [[קריאת שמע]] בהם, ויש נוהגים לומר גם פרשת קדש והיה כי יביאך. | + | מנהג להניח [[תפילין]] דר"ת אחר התפילה בלי ברכה ולקרות [[קריאת שמע]] בהם, ויש נוהגים לומר גם פרשת קדש והיה כי יביאך. |
בתפילין דר"ת אומרים תחלת ג' פרשיות דקריאת שמע ואחר כך וידבר גו' קדש. | בתפילין דר"ת אומרים תחלת ג' פרשיות דקריאת שמע ואחר כך וידבר גו' קדש. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בקריאת שמע דתפילין ר"ת אין כופלים את ג' התיבות "אני ה' אלוקיכם" (כפי שכופלים בקריאת שמע שבכל תפילה), אבל אומרים "אמת". | בקריאת שמע דתפילין ר"ת אין כופלים את ג' התיבות "אני ה' אלוקיכם" (כפי שכופלים בקריאת שמע שבכל תפילה), אבל אומרים "אמת". | ||
| − | כדאי ונכון להניח תפילין דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת תפילין דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), יכול להניחם כל היום. | + | כדאי ונכון להניח [[תפילין]] דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת [[תפילין]] דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), יכול להניחם כל היום. |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־20:28, 24 ביולי 2016
קיימות ארבעה שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי התפילין. השיטות הידועות הם שיטת רש"י ושיטת ר"ת, ההלכה נפסקה כרש"י ולכן נהגו כל עם ישראל להניח תפילין הקרויות תפילין דרש"י. עם זאת נפסק בשו"ע אדמו"ר הזקן ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי תפילין ויניחם".
על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה. חסידי חב"ד נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראת הרבי, בפורים תשל"ו הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מהבר מצוה ועוד קודם לכן מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, עקב כך נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.
מנהגי חב"ד בהנחת תפילין דר"ת
מנהג להניח תפילין דר"ת אחר התפילה בלי ברכה ולקרות קריאת שמע בהם, ויש נוהגים לומר גם פרשת קדש והיה כי יביאך.
בתפילין דר"ת אומרים תחלת ג' פרשיות דקריאת שמע ואחר כך וידבר גו' קדש.
בקריאת שמע דתפילין ר"ת אין כופלים את ג' התיבות "אני ה' אלוקיכם" (כפי שכופלים בקריאת שמע שבכל תפילה), אבל אומרים "אמת".
כדאי ונכון להניח תפילין דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת תפילין דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), יכול להניחם כל היום.
לקריאה נוספת
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, סימן ל"ד - המחלוקת בין רש"י לר"ת בסדר הנחת הפרשיות.
קישורים חיצוניים
- הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד - חב"ד אינפו
