הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבת הערך)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
 
[[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
מצוות ה'''תפילה''' היא [[מצוות עשה]] להתפלל לפני ה' בכל יום, כמו שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם". מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם", ואמרו חכמים, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה.
+
 
 +
אחת מיסודות ועיקרי האמונה הוא להתפלל לה' שלוש פעמים בכל יום שחרית מנחה וערבית, התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו ית'
 +
 
 +
==מקור המצווה==
 +
כותב הרמב"ם{{הערה|ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,}}
 +
 
 +
''[[מצוות עשה]] להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם" {{הערה|[[שמות]] כג, כה}}. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר  
 +
"ולעבדו בכל לבבכם"{{הערה|[[דברים]] יא,יג}}, אמרו חכמים{{הערה|מסכת תענית,ב,ע"א}}, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה.''
  
 
[[חז"ל]] תיקנו לתהפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].
 
[[חז"ל]] תיקנו לתהפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].
  
את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז"ל]] חכמי הסנהדרין, והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.
+
==נוסח התפילה==
 +
 
 +
בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הראצות הפשוטים.
 +
 
 +
את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז"ל]] חכמי הסנהדרין, והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.
  
 
חסידי חב"ד מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] שהוא [[סידור אדמו"ר הזקן|הנוסח שסידר אדמו"ר הזקן]].
 
חסידי חב"ד מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] שהוא [[סידור אדמו"ר הזקן|הנוסח שסידר אדמו"ר הזקן]].
 +
 +
הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך הרבי הסביר האיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד או לחב"ד אין בעיה מכיון שבסדר הדירוג נוסח חב"ד וספרד גבוהים יותר מנוסח אשכנז.
 +
 +
==הכנה לתפילה==
 +
ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה.
 +
 +
*נטילת ידיים, על פי הלכה מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף,
 +
 +
*טבילה ב[[מקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.
 +
 +
*לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת להתבוננות והעמקת הדעת ב[[אלוקות]],
 +
 +
*התבוננות אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.
 +
 +
*בדורות האחרונים ציוו [[רבותינו נשיאנו]] לטעום משהו (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כמו שצריך.
 +
 +
==מהות התפילה==
 +
מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו ית' והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גל על העתיד, בגשמיות וברוחניות.
 +
 +
אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת לימוד חסידות הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו אהבה ויראה גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה ע"י ההתבוננות לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלדעיו הכל היה "אין" ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי החסידות הרבים.
 +
 +
ראה ערך:[[עבודת התפילה]]
  
 
==חלקי התפילה==
 
==חלקי התפילה==
 
'''[[תפילת שחרית]]:'''
 
'''[[תפילת שחרית]]:'''
 
*[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.
 
*[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.
 +
*[[קרבנות]]אמירת כל המשניות ופסוקים העוסקים בהקרבת הקרבנו שכנגדה תיקנו את התפילה.
 
*[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.
 
*[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.
 
*[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].
 
*[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].
 
*[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.
 
*[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.
 
*[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.
 
*[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.
 
+
*[[שיר של יום]] בכל יום ויום היו הלויים בבית המקדש אומרים מזמור תהילים מיוחד לאותו יום.
 +
*[[סיום התפילה]]
 
{{פסקה חסרה}}
 
{{פסקה חסרה}}
  

גרסה מ־11:49, 8 באפריל 2014

ציור המתאר חסיד מתבונן לפני התפילה

אחת מיסודות ועיקרי האמונה הוא להתפלל לה' שלוש פעמים בכל יום שחרית מנחה וערבית, התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו ית'

מקור המצווה

כותב הרמב"ם[1]

מצוות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם" [2]. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם"[3], אמרו חכמים[4], אי זו היא עבודה שבלב, זו תפילה.

חז"ל תיקנו לתהפלל שלוש פעמים במשך היום; שחרית מנחה וערבית, כנגד קרבנות התמיד וכנגד שלושת האבות אברהם יצחק ויעקב.

נוסח התפילה

בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הראצות הפשוטים.

את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו חז"ל חכמי הסנהדרין, והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.

חסידי חב"ד מתפללים מתוך סידור תהילת ה' שהוא הנוסח שסידר אדמו"ר הזקן.

הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך הרבי הסביר האיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד או לחב"ד אין בעיה מכיון שבסדר הדירוג נוסח חב"ד וספרד גבוהים יותר מנוסח אשכנז.

הכנה לתפילה

ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה.

  • נטילת ידיים, על פי הלכה מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף,
  • טבילה במקווה, החסידים בדורות הקודמים היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.
  • לימוד חסידות כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת להתבוננות והעמקת הדעת באלוקות,
  • התבוננות אחר הלימוד בגדולת הבורא, ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.
  • בדורות האחרונים ציוו רבותינו נשיאנו לטעום משהו (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כמו שצריך.

מהות התפילה

מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו ית' והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גל על העתיד, בגשמיות וברוחניות.

אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת לימוד חסידות הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו אהבה ויראה גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה ע"י ההתבוננות לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלדעיו הכל היה "אין" ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי החסידות הרבים.

ראה ערך:עבודת התפילה

חלקי התפילה

תפילת שחרית:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

משמעותה הפנימית של התפילה

בתורת החסידות מבואר כי תפילה היא מלשון התופל כלי חרס, שענינו, דבקות הנפש בהקב"ה, שזמן התפילה בכל יום הוא הזמן שבו מתבררת ומתעלה הנפש.

ישנן שני מיני עבודה בתפלה:

המדרגה הראשונה

המדרגה הראשונה בחינת התפעלות ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת רצוא, רץ לבך, בכלות הנפש ליכלל ולידבק למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו הגשמי, מצד שחפץ ומשתוקק לידבק בה' אחד, ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.

והיינו מפני שנתגברה התפעלות הנפש עצמה בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי מוחו ולבו להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון והסתלקות כו'.

עבודה זו היא מבחינת הגבורות דקדושה האלקית, שהוא בבחינת קו השמאל, שהוא בבחינת העליה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת אור חוזר למקורו ממש כידוע וד"ל.

המדרגה השניה

המדרגה השניה הוא בחינת שוב, שהוא היפוך מבחינת רצוא הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות האהבה והדביקות באלוקות שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי מוחו ולבו, ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ודביקות והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העליה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי הכלים מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים דתורה ומצוות, בריבוי המצות מעשיות, וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות האהבה או יראה בהתבוננות.

דרגה זו נקראת בחינת שוב שאחרי בחינת הרצוא, על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך האור בכלים דוקא, וכמ"ש באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת העולם - להיות לו דירה בתחתונים.

מקורות

אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, פרשת וישלח, תקפ"ה.

ראו גם


  1. ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,
  2. שמות כג, כה
  3. דברים יא,יג
  4. מסכת תענית,ב,ע"א