פתיחת התפריט הראשי

תענית ציבור עולמי הוא תענית שהכריזו עליה גדולי ישראל בעידודו של אדמו"ר הריי"צ ביום א' של סליחות תש"א למען יהודי אירופה אשר נטבחו באותה עת במהלך השואה.

רקעעריכה

בכ"ו בניסן בשנת תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב לרב הראשי בארץ ישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג ובה פירט פעילותו למען הכלל ברוסיה עם גדולי ישראל שם, בהמשך למכתבו מבקש הרבי לקבוע את ערב ראש חודש סיוון ליום תענית עולמי.[1] מסיבות שאינן ידועות נראה כי לא יצא לפועל. בכ"ח במנחם אב תש"א שלח אדמו"ר הריי"צ במברק את הבקשה על ההכרזה והפעם ליום א' דסליחות להרב יעקב קלמס חבר מועצת הרבנות הראשית, ולרב זווין ולרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב במקביל שלח מברקים נוספים ללונדון אל הרב הראשי הרב הערץ ואל הרב אברמסקי.[2] בי"א אלול שלח הרבי מכתב לאגדות הרבנים ולנשיאם אדמו"ר מבויאן:

...מצב אחינו בני ישראל ה' עליהם יחיו נורא הוא, וכבר אמרו חז"ל: אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, נחוץ הדבר לקבוע תענית ציבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית בארץ ישראל ת"ו ידידי הרב הגאון הרי"א שליט"א הרצוג ידידי הרב הגאון דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרב הגאון ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים, ידידי הרב החכם המשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרב הגאון הר"י שי' אבראמסקי ראש אב"ד דלונדון, לקבוע יום תענית עולמי ביום א' דסילחות הבע"ל...

יומיים לאחר מכן הכריז אדמו"ר הריי"צ במכתב אישי משלו "אל אחינו ואחיותינו בני ובנות ישראל די בכל אתר ואתר" "בהסכם כ"ק האדמו"רים וכבוד הרבנים הגאונים שליט"א" מבקש הרבי כי יקבעו את ימי הסליחות לימי תפילה תשובה וחרטה וכי יקבעו את יום א' ליום תענית לכל ישראל (ופוטר את המעוברות והמיניקות בפדיון התענית בצדקה).[3] לאחר יומיים שלח שוב מברקים להרב הערץ בלונדון ולהרב הרצוג כי יכריזו במדינתם על התענית.[4]

ביום י"ט באלול פירסם שוב הרבי מכתב בו ביקש להוסיף בסיום התפילות בימי ראש השנה שלשה פרקי תהלים כשלאחריה ביקש להוסיף תפילה מיוחדת שתיקן לאור המצב האיום.[5]

לקריאה הצטרפו הרבנים הראשיים לישראל, הרבנים הראשיים מלונדון, האדמו"ר מבויאן, אגודת האדמו"רים, אגודת הרבנים, איגוד הרבנים, הסתדרות הרבנים ורבני חב"ד בארץ הקודש.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שוליים