הבדלים בין גרסאות בדף "תלמוד"
(עריכה כללית ואיחוד ערכים) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ה'''תלמוד''' הוא חיבור המקבץ בתוכו ביאור של ה[[משנה]]. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים ב[[תורה שבעל פה]]. | + | ה'''תלמוד''' הוא חיבור המקבץ בתוכו ביאור של ה[[משנה]]. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים ב[[תורה שבעל פה]]. התלמוד מתחלק לשניים; ה"תלמוד הבבלי" שנכתב על ידי האמוראים שישבו בבבל ו"תלמוד ירושלמי" שנכתב על ידי הישובים בארץ ישראל ובעיקר בירושלים. |
| + | |||
| + | ==תלמוד בבלי== | ||
| + | התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא פלפול וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע. | ||
| + | |||
| + | מובא ב[[תורת החסידות]] שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת [[אור חוזר]] (לעומת [[תלמוד ירושלמי]] שהוא בבחית [[אור ישר]]). ולכן תלמוד בבלי מברר גם את [[קליפת נוגה]] של [[ארץ העמים]]. ועל ידי ריבוי הפלפול בקושיות ותירוצים בבחינת [[אור חוזר]] מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי [[אור ישר]] של תלמוד ירושלמי. | ||
| + | |||
| + | ==תלמוד ירושלמי== | ||
| + | התלמוד הירושלמי נכתב ב[[ארץ ישראל]] ובו ביאורי ה[[משנה]] כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]]. | ||
| + | |||
| + | מבואר כי מעלתו של [[תלמוד ירושלמי]] גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחי' [[אור ישר]] ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע. | ||
==ענינה ומעלתה== | ==ענינה ומעלתה== | ||
מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשך התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשיה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות. | מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשך התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשיה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:תורה]] | [[קטגוריה:תורה]] | ||
גרסה מ־01:51, 4 במרץ 2010
התלמוד הוא חיבור המקבץ בתוכו ביאור של המשנה. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים בתורה שבעל פה. התלמוד מתחלק לשניים; ה"תלמוד הבבלי" שנכתב על ידי האמוראים שישבו בבבל ו"תלמוד ירושלמי" שנכתב על ידי הישובים בארץ ישראל ובעיקר בירושלים.
תלמוד בבלי
התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי המשנה ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא פלפול וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע.
מובא בתורת החסידות שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת אור חוזר (לעומת תלמוד ירושלמי שהוא בבחית אור ישר). ולכן תלמוד בבלי מברר גם את קליפת נוגה של ארץ העמים. ועל ידי ריבוי הפלפול בקושיות ותירוצים בבחינת אור חוזר מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי אור ישר של תלמוד ירושלמי.
תלמוד ירושלמי
התלמוד הירושלמי נכתב בארץ ישראל ובו ביאורי המשנה כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם רבי יוחנן וריש לקיש.
מבואר כי מעלתו של תלמוד ירושלמי גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחי' אור ישר ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע.
ענינה ומעלתה
מבואר בפרי עץ חיים שקבלה הוא באצילות, תלמוד הוא בבריאה, משנה הוא ביצירה, ומקרא הוא בעשיה. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשך התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן בקבלה שהוא בעולם האצילות שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשיה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות.
