תחום המושב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Edit-delete-2.svg.png אחד ממשתמשי חב"דפדיה הניח תבנית זו.
המשתמש שהניח את תבנית זו רוצה לבקש את מחיקת הערך, אך לא ברור למה כוונתו.

נודה לכם באם תתקנו את התבנית או שתודיעו על כך בדף המשתמש של מניח התבנית.


Edit-delete-2.svg.png אחד ממשתמשי חב"דפדיה הניח תבנית זו.
המשתמש שהניח את תבנית זו רוצה לבקש את מחיקת הערך, אך לא ברור למה כוונתו.

נודה לכם באם תתקנו את התבנית או שתודיעו על כך בדף המשתמש של מניח התבנית.

תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости) הינו השם בו נקראו השטחים המרוכזים שיוחדו עבור יהודי רוסיה. שטחים אלה הוגדרו על ידי שלטונות האימפריה הרוסית (ששלטה אז גם על חלק מפולין), חוק זה החל משנת תקס"ד וארך ארבע שנים עד תקס"ח לבצע את גירוש היהודים מהכפרים שחיו בהם קודם לכן.

מאז הלכו והצטמצמו תחומי המושב מזמן לזמן, בשנת תרמ"ב לאחר הפרעות שהיו בשנת תרמ"א תוקנו "תקנות ארעיות" בנוגע ליהודים שהקשו על חייהם עוד יותר וצימצמו את תחום המושב עוד יותר.

בתחום המושב הורשו להתגורר רק יהודים בעלי מקצועות מיוחדים כמו רופאים וכדומה או סוחרים גדולים שהצליחו להשיג אישור וכן קנטוניסטים משוחררים.

שטחי "תחום המושב" נגזרו כתוצאה מחלוקת פולין בשלהי המאה ה-18 בעקבות חלוקה זו סיפחה רוסיה מספר שטחים שהיו שייכים לממלכת פולין לפני החלוקה, וחלקים אלו היו מיושבים ביהודים רבים.

כמו כן, אל "תחום המושב" התווספו גם חלקים מחוף הים השחור (מתורכיה) ואוקראינה הדרומית, והוא השתרע בסה"כ על כמיליון קמ"ר. מרבית שטחי תחום המושב נמצאים היום בתחומי המדינות אוקראינה, בלארוסיה, ליטא, לטביה ופולין. גבולות תחום המושב השתנו חדשות לבקרים, כמו גם היתר או איסור מגורים בערים גדולות או כפרים בתוך "תחום המושב", שינויים שגררו עקירות וגרושים כואבים של יהודים.

קרוב לחמישה מליון יהודים גרו באזורים שהוגדרו כ"תחום המושב", ונאסר עליהם להתגורר באזורי "רוסיה הקדושה". היהודים שאיכלסו את תחום המושב, כ־10% מכלל האוכלוסייה של האזור, חיו ברובם בכפרים ובעיירות ("שטעטלך") בתנאים קשים ובצפיפות מרובה, והתפרנסו בעיקר ממסחר ורוכלות.

החסידים ברובם גרו בכפרים והעירות שבתחום המושב ליובאוויטש גם היתה בתחום המושב. חוקי תחום המושב בוטלו לאחר מהפכת פברואר (1917) וקריסת שלטון הצאר, ויהודים בשטחי רוסיה הורשו להתגורר בערים ברחבי המדינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה (1918) חזרה פולין להיות מדינה עצמאית, חלקים מיהדות תחום המושב חזרו להיות נתינים פולנים וליטאים.

רבותינו נשיאנו בהיותם רועי ישראל האמיתיים דאגו דאגה רבה לאותם יהודים מגורשים החל מאדמו"ר הזקן שיצא למסע למען היהודים המגורשים בסביבות שנת תק"ע, וכאשר בא ר' ברוך ממז'יבוז' בטענה לאדמו"ר הזקן מדוע הוא בא לסביבתו, על כך ענה הרבי שהוא לא יכל לסבול את הצער והיסורים של אנשי הכפרים המגורשים ומושלכים בחוצות נפוחי כפן, ולכן יצא לעזרתם.

אדמו"ר הצמח צדק בהיותו בפטרבורג בשנת תר"ג(?) השתדל רבות למען יהודי תחום המושב ודרש כי ירחיבו את התחום ויתנו ליהודים להתגורר באחוזות וכפרים שאדוניהם מאפשרים זאת. דבריו הישפעו באופן חלקי ונחקק שהאיסור ממשיך אבל יהודים שיתגוררו במקומות מסוימים אלה אסור לגרשם.

אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ עסקו גם הם רבות למען יהודי תחום המושב, ריבוי מכתבים של הרבי הרש"ב דנים בדרכי העזרה ליהודים אלו.

באחד ממכתביו פונה הרבי הרש"ב לאחים הגבירים פוליאקוב בבקשו מהם שיקימו מכספי הקרן שהקימו, בתי חרושת באיזורי תחום המושב מכיון שכמעט ואין תעסוקה ליהודים הדרים שם, וכל אחד מנסה לפתוח איזו חנות לממכר מוצרי מכולת וכדומה אך ישנם יותר מוכרים מקונים...

הרבי הריי"צ בספרו כיצד נכנס במסירות נפש למשרדו של שר הפנים קלינין צורר היהודים, מתאר את עצמו כ"יהודי של תחום המושב".