שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 7,409 בתים ,  20:01, 2 בפברואר 2017
'''תורת החסידות''' היא שיטה ב[[עבודת השם]], דרכה האדם מתקרב אל בוראו. יסודותיה והדרכותיה [[התייסדות תורת החסידות|התגלו]] באמצע האלף השישי לבריאה במרכז [[אירופה]], על ידי ה[[בעל שם טוב]] והתפשטה על ידי תלמידיו הרבים. תורת החסידות, היא למעשה הסבר של [[תורת הקבלה]], המפרטת את מבנה העולמות הרוחניים, השתלשלות והתהוות העולם, ומלמדת את טעמיה הצפונים של מצוות ה[[תורה]]. החסידות מדגישה שעל הלימוד לימוד עם נשמה המביא לידי מעשה בפועל ב[[עבודת המידות]] ולא בלימוד סתמי, וכן קיום המצוות כולם צריך להיות בפנימיות בחיות ועבודת המוחין וכלשון הבעש"ט {{לעריכהציטוטון|אני לא באתי לעולם אלא לתקן ולהחיות ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] היבשות, שבכל דבר יהיה חיות ונשמה}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3122&st=&pgnum=22 לשונו במכתבו]] אל רבי [[מנחם מנדל משקלוב]]}}.
'''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת שמה במרכז את האדם, ומאמינה שבכוחו של כל יהודי להגיע לדרגות רוחניות נעלות, וזאת על ידי [[אמונה]], [[ביטחון]] ו[[שמחה]]. בראשיתה סבלה החסידות מ[[התנגדות לתורת החסידות|התנגדות]] עזה ומרדיפות של ה' שהתיסדה ע[[מתנגדים]], זאת בעקבות חששם שתורת החסידות סוטה מדרך היהדות האותנטית, במשך השנים ירדה ההתנגדות וכיום כמעט ונעלמה כליל. [[חסידות חב"י הד]] הינה הדומיננטית ביותר מבין חצרות החסידות, בהיקף כמות הספרות ובביאוריה הרבים והעמוקים בחסידות, [[בעל שם טובנשיאי חב"ד]]הסבירו את רעיונותיה של תורת החסידות ובנו שיטה מסודרת דרכה ידבק האדם בה'==שלוש שיטות ביהדות==
ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש"ט]].
תנועה זו ייסדה שיטה בעבודת ה'ב[[עבודת השם]], שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה.
==שלוש שיטות ביהדות - =שיטת החקירה===
ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, [[מורה הנבוכים להרמב]] ל[[הרמב]], ועוד.
ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, [[תורה שבכתב|תורה מן השמים, ]] אמיתות התורה-ה[[תורה שבעל-פה ]] ועוד.
מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.
קרי, חכמה זו, חכמת החקירה משתמשת בכלי השכל האנושי, ומתעסקת אך ורק עמו.
==שלוש =שיטת ביהדות - שטת המוסר===
שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות.[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]][[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר בשיחה שאמר, בדומה לשיטת הרפואה הראשונה שהבאתי בהקדמה.ונדפסה ב"קונטרס תורת החסידות":
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=.. והאדם כשהוא מתנהג כבעל חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל חי. דהבעל חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת ה[[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זי"עגוף]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר ב"קונטרס תורת החסידות" אות י"ב:ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף, כמו במעלת המדות טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל חי.
"...והאדם כשהוא מתנהג כבעל-חיוחכמת ביטול החומר הבא על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי [[גיהנום]] והדומה, הנה הוא גרוע יותר מבעל-חי. דהבעל-חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף ותאוותיו. אבל אשר יענש האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, כמו במעלת המדות-טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל-חי.היא חכמת המוסר}}
וחכמת ביטול החומר הבא עתורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים"י הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי גיהנם והדומהבתיקון מידת הגאוה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוףהעצלות, היא חכמת המוסרהכעס וכדומה. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.
תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים", בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכד'. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.===שיטת החסידות לעומת השיטות האחרות ===
==שלוש שיטות ביהדות - תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות האחרות, שיטת החסידות==המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.
תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות שקדמו להטוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהןכמו גם אין להתעסק ב"חבישת הפצעים החיצוניים" לבד.
תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק בבאותו קונטרס כותב אדמו"חבישת הפצעים החיצונייםר הריי" לבד.צ:
אודות {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=.. וביחוד תורת החסידות, כותב חסידות [[אדמוחב"ר הריי"צ|הרבי הקודםד]] בקונטרס הנ"ל אות א':, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.
"...וביחוד תורת חסידות חב"ד, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלאכאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה בכל-זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגהכן הוא גם בלימוד תורת החסידות, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע}}
כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו".ר הרש"ב]]
הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.
חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.
תורת החב"ד (שעל-כן נקרא שמה חב"ד – חכמה בינה ודעת, שהרי זהו חידושה על ה[[חסידות הכללית]], עיון שכלי בהדרגה בחכמות אלוקיות, ולא הסתפקות בהלהבת מידות-הלב לבד) אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי.  בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עדל מטהעד למטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו. שכן תורת  וכפי שממשיך וכותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות לא מתעסקת }} קשה לבני השיטות האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כל כך באישיות האדם, השכל לבדו, כי אם שואפת ודורשת מהאדם שיוריד מושכלות אלו ויתקע בהן מחשבתו בדעתו, עד שיפעלו הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על הרגש-הלב ממשזה. בשנת תרנ"ה (1895) ישבו קבוצה של יהודים משכילים אצל ה[[אדמו"ר הרש"ב]]. כפי שממשיך וכותב הרבי הקודםואחת השאלות שהפנו לרבי היתה:
"אמנם יתרון לתורת תורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה מהי? מצד אחד - אמרו - נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות"מציאות הבורא ובריאת העולם.
==שלמות העיסוק באישיות מאידך גיסא - תורת חב"ד מדליקה בלב האדם==להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם ל[[אהבת ישראל]]. תורת חב"ד - הטעימו - כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.
תורת החסידות היא בעצם תורה שכלית, שמטרתה להשפיע על רגשי הלב עד שיפעלו שינוי באדם ובמידותיואכן - ענה להם הרבי הרש"ב - זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.
אומר הרבי הקודם באחת משיחותיו(הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, ה[[תפילה]] הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות".==תורת חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב"ד]]}}תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות כוללת שני עניינים עיקריים:חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה בינה דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד".
א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות==הכנה לביאת המשיח==תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, כלומר בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי עניינו כמבואר בדא"ח (דא"ח – דברי אלקים חיים – כינוי למאמרי החסידות בז'רגון החבאימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה"די).
ב) הבנת כל עניין בעבודה (קרי – עבודת ספר ה')[[תניא]] הוא ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, היינו אף שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכל-מקום יש למצוא בזה עניין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם-הזה"וספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות.
קשה לבני השיטת האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, כהכנה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה שאז תתגלה [[פנימיות התורה]] במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.==התנוצצות הגאולה==חז"ל אומרים "ששה אלפי שנים העולם קיים". ששת אלפי השנים מכוונים לששת ימי בראשית, כפי שנאמר:{{הערה|תהילים צ, ד.}} "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול", לגבי [[הקב"ה]] – אל"ף שנים נחשבים כיום אחד, והאלף השביעי – העולם הבא – משול לשבת, "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". שני קצוות קיצוניים כהאלפים האחרונים מתוך ששת ה"ימים" נקראים בחז"ל "כ באישיות ימות המשיח", כלומר – שתוכנם הוא גילוי אורו של משיח.{{מקור|מה המקור להסבר זה בדברי הגמ'}} וכשם שבמעשה בראשית דווקא בסיום היום השישי נברא האדם– תכלית הבריאה, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע כך גם באלף השישי (בסופו) תהי'ה ביאת המשיח, וכל ייעודי התורה על ימות המשיח הוא בתוך זמן זה(בתוך ששת אלפי השנים שבהם העולם קיים).{{מקור|מאיפה השייכות בין ביאת המשיח לבריאת האדם? באור החיים פנחס מובא שבבורו של יום השישי תבוא הגאולה ובלי קשר לבריאת האדם.}}
בשנת תרנ"ומובא שמתקופת האלף השישי שכנגד ערב שבת, ובמיוחד במחציתו השני'ה (1895כיון שהמחצית הראשונה משולה לליל שישי) ישבו קבוצה אצל – משנת ה[[אדמו' אלפים ת"ק ואילך, התחיל להפציע שחר הגאולה ואורו של משיח החל להתנוצץ בעולם. ובלשון האור החיים הקדוש: "ר הרשויתחילו ניצוצי גילוי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום". וככל שמתקרבים יותר לסיומו, מתחזקת יותר התנוצצות זו.{{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}}{{הערה|אדמוחשבון נוסף מובא בספרים שיומו של [[הקב"ר החמישי ה]] הוא רק יום של חב12 שעות. ראה מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"דן וברבינו בחיי בראשית ב, רבי שלום דובער שניאורסאהן זיג. וראה ספר המאמרים תש"ט עמוד 245. (ולהעיר מפירוש [[רש"ע מליובאוויטשי]]בתהלים שם: "כי יום אחד של [[הקב"ה]] ומעט מן הלילה של הקב''ה הם אלף שנים" עיין שם. ואחת משאלותיהם אל הרבי היתה:)}}
וזהו על פי מה שכתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה עפ"י שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו. הרמז בזה על פי תורת החסידות מהי? מצד אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על העניינים העמוקים ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים [[נוני ימא]], שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מ[[עלמא דאתגליא]] מתורה ומצוות שלהם נקראים [[שור]] הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק היתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של מציאות הבורא ובריאת העולםשבת, ולכן נשלח לעולם הזה [[הבעש"ט]] לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו"ר הרש"ב.}}.
מאידך גיסא – תורת חב"ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם לאהבת-התנוצצות זו באה בהתגלות בתורת החסידות שהיא הדרגה העמוקה ביותר בתורה דרגת היחידה. שהיא גילוי מתורתו של [[מלך המשיח#דרגתו|משיח]] שעניינו [[יחידה]] הכללית של [[נשמה|נשמות]] ישראל. {{הערה|1=קונטרס עניינה של תורת חב"ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורההחסידות, [http: הבנה קרה ורגש לוהט//www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}}
אכן – ענה להם הרבי הרשנאמר בזהר הקדוש, כי בהתקרב ימי המשיח יתגלו לכולם רזי התורה, התגלות זו היא הכנה הכרחית לגאולה, ועל ידי זה "יפקון מן גלותא ברחמין"ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימתוכן ישנה התגלות בחינת משיח, כפי שמבאר זאת [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא "על ידי צדיקי קדושי עליון שהיו בהתחלות ת"ק לאלף השישי כידוע", וכדלקמן.
(הבחינה היא==ראו גם==*[[פורטל:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, התפילה הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות".תורת החסידות]]*[[חסידות]]*[[הפצת המעיינות]]*[[התייסדות תורת החסידות]]*[[ההתנגדות לתורת החסידות]]
{{הערות שוליים}}[[קטגוריה: ערכים חב"דיםתורת החסידות]][[קטגוריה:חסידות]]
5,403

עריכות

תפריט ניווט