מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
{{להשלים}}
Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:תורת החסידות לקטגוריה:חסידות
'''תורת החסידות''' היא שיטה ב[[עבודת השם]], דרכה האדם מתקרב אל בוראו. יסודותיה והדרכותיה [[התייסדות תורת החסידות|התגלו]] באמצע האלף השישי לבריאה במרכז [[אירופה]], על ידי ה[[בעל שם טוב]] והתפשטה על ידי תלמידיו הרבים.
תורת החסידות, היא למעשה הסבר של [[תורת הקבלה]], המפרטת את מבנה העולמות הרוחניים, השתלשלות והתהוות העולם, ומלמדת את טעמיה הצפונים של מצוות ה[[תורה]]. החסידות מדגישה שעל הלימוד להיות מביא לימוד עם נשמה המביא לידי מעשה בפועל ב[[עבודת המידות]] ולא בלימוד סתמי, וכן קיום המצוות כולם צריך להיות בפנימיות בחיות ועבודת המוחין וכלשון הבעש"ט {{ציטוטון|אני לא באתי לעולם אלא לתקן ולהחיות ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] היבשות, שבכל דבר יהיה חיות ונשמה}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3122&st=&pgnum=22 לשונו במכתבו]] אל רבי [[מנחם מנדל משקלוב]]}}.
החסידות שמה במרכז את האדם, ומאמינה שבכוחו של כל יהודי להגיע לדגרות לדרגות רוחניות נעלות, וזאת על ידי [[אמונה]], [[ביטחון]] ו[[שמחה]].
בראשיתה סבלה החסידות מ[[התנגדות לתורת החסידות|התנגדות]] עזה ומרדיפות של ה[[מתנגדים]], זאת בעקבות חששם שתורת החסידות סוטה מדרך היהדות האותנטית, במשך השנים ירדה ההתנגדות וכיום כמעט ונעלמה כליל.
(הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, ה[[תפילה]] הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות".
==תורת חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב"ד]]}}
תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה בינה דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד".
==הכנה לביאת המשיח==
תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, כהכנה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה שאז תתגלה [[פנימיות התורה]] במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.
==התנוצצות הגאולה==
חז"ל אומרים "ששה אלפי שנים העולם קיים". ששת אלפי השנים מכוונים לששת ימי בראשית, כפי שנאמר:{{הערה|תהילים צ, ד.}} "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול", לגבי [[הקב"ה]] – אל"ף שנים נחשבים כיום אחד, והאלף השביעי – העולם הבא – משול לשבת, "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
ומובא שמתקופת האלף השישי שכנגד ערב שבת, ובמיוחד במחציתו השני'ה (כיון שהמחצית הראשונה משולה לליל שישי) – משנת ה' אלפים ת"ק ואילך, התחיל להפציע שחר הגאולה ואורו של משיח החל להתנוצץ בעולם. ובלשון האור החיים הקדוש: "ויתחילו ניצוצי גילוי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום". וככל שמתקרבים יותר לסיומו, מתחזקת יותר התנוצצות זו.{{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}}{{הערה|חשבון נוסף מובא בספרים שיומו של [[הקב"ה]] הוא רק יום של 12 שעות. ראה מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים תש"ט עמוד 245. (ולהעיר מפירוש [[רש"י]] בתהלים שם: "כי יום אחד של [[הקב"ה]] ומעט מן הלילה של הקב''ה הם אלף שנים" עיין שם.)}}
וזהו על פי מה שכתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה עפ"י שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו. הרמז בזה על פי תורת החסידות שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים [[נוני ימא]], שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מ[[עלמא דאתגליא]] מתורה ומצוות שלהם נקראים [[שור]] הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק היתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה [[הבעש"ט]] לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו"ר הרש"ב.}}.
התנוצצות זו באה בהתגלות בתורת החסידות שהיא הדרגה העמוקה ביותר בתורה דרגת היחידה. שהיא גילוי מתורתו של [[מלך המשיח#דרגתו|משיח]] שעניינו [[יחידה]] הכללית של [[נשמה|נשמות]] ישראל.{{הערה|1=קונטרס עניינה של תורת החסידות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}}
*[[פורטל:תורת החסידות]]
*[[חסידות]]
*[[הפצת המעיינות]]
*[[התייסדות תורת החסידות]]
*[[ההתנגדות לתורת החסידות]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסודתורת החסידות]][[קטגוריה:חסידות]]
