הבדלים בין גרסאות בדף "תורת החסידות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שיטת החקירה)
שורה 1: שורה 1:
'''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת ה' שנתייסדה ע"י ה[[בעל שם טוב]] והתרחבה והתפרטה על ידי ה[[חסידות הכללית]], והתקבלה באופן פנימי על ידי [[רבותינו נשיאנו]] של [[חסידות חב"ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של אלוקות, המאירה באור חדש את כל רבדיה של ה[[תורה]]: למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי התורה ולמצוותיה המעשיות.
+
'''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת השם אותה ייסד ה[[בעל שם טוב]] והתרחבה על ידי צדיקי תנועת ה[[חסידות הכללית]]. שיטה זו התבארה על ידי [[רבותינו נשיאנו]] של [[חסידות חב"ד]] והפכה ל'''תורה''' מסודרת המתפרשת על פני מאות ספרים כשיטה בנויה וערוכה ליהודי המעוניין להתקרב לה' ולתורתו באופן הפנימי.
  
אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה".
+
ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של [[אלוקות]], המאירה באור חדש את כל רבדי ה[[תורה]]: [[פשט]], [[רמז]], [[דרש]] ו[[סוד]].
  
ספר ה[[תניא]] הוא ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, וספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות.  
+
תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, כהכנה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה שאז תתגלה [[פנימיות התורה]] במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.  
  
 
==שלוש שיטות ביהדות==
 
==שלוש שיטות ביהדות==
שורה 9: שורה 9:
 
ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש"ט]].
 
ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש"ט]].
  
תנועה זו ייסדה שיטה בעבודת ה', שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה.  
+
תנועה זו ייסדה שיטה ב[[עבודת השם]], שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה.  
  
 
===שיטת החקירה===
 
===שיטת החקירה===
  
ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, [[מורה הנבוכים]] להרמב"ם, ועוד.
+
ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, [[מורה הנבוכים]] ל[[הרמב]], ועוד.
  
ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמים, אמיתות התורה-שבעל-פה ועוד.
+
ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, [[תורה שבכתב|תורה מן השמים]] אמיתות ה[[תורה שבעל פה]] ועוד.
  
 
מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.
 
מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.
שורה 23: שורה 23:
 
===שיטת המוסר===
 
===שיטת המוסר===
  
שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות, בדומה לשיטת הרפואה הראשונה שהבאתי בהקדמה.
+
שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות.
 
+
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]
[[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זי"ע]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר ב"קונטרס תורת החסידות" אות י"ב:
+
[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר בשיחה שאמר, ונדפסה ב"קונטרס תורת החסידות":
  
"...והאדם כשהוא מתנהג כבעל-חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל-חי. דהבעל-חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף, כמו במעלת המדות-טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל-חי.
+
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= . . והאדם כשהוא מתנהג כבעל חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל חי. דהבעל חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף, כמו במעלת המדות טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל חי.
  
וחכמת ביטול החומר הבא ע"י הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי גיהנם והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר".
+
וחכמת ביטול החומר הבא על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי [[גיהנום]] והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר}}
  
תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים", בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכד'. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.
+
תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים", בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכדומה. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.
  
 
===שיטת החסידות לעומת השיטות שקדמו לה===
 
===שיטת החסידות לעומת השיטות שקדמו לה===
שורה 39: שורה 39:
 
תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב"חבישת הפצעים החיצוניים" לבד.
 
תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב"חבישת הפצעים החיצוניים" לבד.
  
אודות תורת החסידות, כותב [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הקודם]] בקונטרס הנ"ל אות א':
+
באותו קונטרס כותב אדמו"ר הריי"צ:
 +
 
 +
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= . . וביחוד תורת חסידות [[חב"ד]], עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.
  
"...וביחוד תורת חסידות חב"ד, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל-זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.
+
כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע}}
  
כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע".
+
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הרש"ב]]
  
 
הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.
 
הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.
שורה 49: שורה 51:
 
חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.
 
חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.
  
תורת החב"ד (שעל-כן נקרא שמה חב"ד – חכמה בינה ודעת, שהרי זהו חידושה על ה[[חסידות הכללית]], עיון שכלי בהדרגה בחכמות אלוקיות, ולא הסתפקות בהלהבת מידות-הלב לבד) אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי. בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עדל מטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו. שכן תורת החסידות לא מתעסקת עם השכל לבדו, כי אם שואפת ודורשת מהאדם שיוריד מושכלות אלו ויתקע בהן מחשבתו בדעתו, עד שיפעלו על הרגש-הלב ממש. כפי שממשיך וכותב הרבי הקודם:
+
תורת החב"ד אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי.
  
"אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות".
+
בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עד למטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו.
  
==שלמות העיסוק באישיות האדם==
+
וכפי שממשיך וכותב אדמו"ר הריי"צ:
  
תורת החסידות היא בעצם תורה שכלית, שמטרתה להשפיע על רגשי הלב עד שיפעלו שינוי באדם ובמידותיו.
+
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות}}
  
אומר הרבי הקודם באחת משיחותיו:
+
קשה לבני השיטות האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כל כך באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.
  
"חסידות כוללת שני עניינים עיקריים:
+
בשנת תרנ"ה (1895) ישבו קבוצה של יהודים משכילים אצל ה[[אדמו"ר הרש"ב]]. ואחת השאלות שהפנו לרבי היתה:
  
א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, כלומר בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי עניינו כמבואר בדא"ח (דא"ח דברי אלקים חיים כינוי למאמרי החסידות בז'רגון החב"די).
+
"תורת החסידות מהי? מצד אחד אמרו נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.
  
ב) הבנת כל עניין בעבודה (קרי עבודת ה'), היינו אף שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכל-מקום יש למצוא בזה עניין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם-הזה".
+
מאידך גיסא תורת חב"ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם ל[[אהבת ישראל]]. תורת חב"ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.
  
קשה לבני השיטת האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כ"כ באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.
+
אכן – ענה להם הרבי הרש"ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.
  
בשנת תרנ"ה (1895) ישבו קבוצה אצל ה[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר החמישי של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסאהן זי"ע מליובאוויטש]]. ואחת משאלותיהם אל הרבי היתה:
+
(הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, ה[[תפילה]] הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות".
  
"תורת החסידות מהי? מצד אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.
+
==אהבת ישראל==
 +
אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']].
  
מאידך גיסא – תורת חב"ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם לאהבת-ישראל. תורת חב"ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.
+
==הכנה לביאת המשיח==
 +
תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה".
  
אכן – ענה להם הרבי הרש"ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.
+
ספר ה[[תניא]] הוא ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, וספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות.  
  
(הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, התפילה הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות".
+
תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, כהכנה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה שאז תתגלה [[פנימיות התורה]] במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.  
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה מ־08:32, 14 בנובמבר 2011

תורת החסידות היא שיטה בעבודת השם אותה ייסד הבעל שם טוב והתרחבה על ידי צדיקי תנועת החסידות הכללית. שיטה זו התבארה על ידי רבותינו נשיאנו של חסידות חב"ד והפכה לתורה מסודרת המתפרשת על פני מאות ספרים כשיטה בנויה וערוכה ליהודי המעוניין להתקרב לה' ולתורתו באופן הפנימי.

ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של אלוקות, המאירה באור חדש את כל רבדי התורה: פשט, רמז, דרש וסוד.

תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה שאז תתגלה פנימיות התורה במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.

שלוש שיטות ביהדות

ראשיתה בתנועת החסידות שיסד הבעש"ט.

תנועה זו ייסדה שיטה בעבודת השם, שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה.

שיטת החקירה

בשיטת החקירה אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, מורה הנבוכים להרמב"ם, ועוד.

ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמים אמיתות התורה שבעל פה ועוד.

מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.

קרי, חכמה זו, חכמת החקירה משתמשת בכלי השכל האנושי, ומתעסקת אך ורק עמו.

שיטת המוסר

שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות.

אדמו"ר הריי"צ

אדמו"ר הריי"צ מסביר את עניינה של שיטת המוסר בשיחה שאמר, ונדפסה ב"קונטרס תורת החסידות":

י.png . . והאדם כשהוא מתנהג כבעל חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל חי. דהבעל חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף, כמו במעלת המדות טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל חי.

וחכמת ביטול החומר הבא על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי גיהנום והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר

י.png

תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים", בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכדומה. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.

שיטת החסידות לעומת השיטות שקדמו לה

תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות שקדמו לה, שיטת המוסר ושיטת החקירה, אלא להוסיף עליהן.

תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב"חבישת הפצעים החיצוניים" לבד.

באותו קונטרס כותב אדמו"ר הריי"צ:

י.png . . וביחוד תורת חסידות חב"ד, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.

כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע

י.png
אדמו"ר הרש"ב

הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.

חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.

תורת החב"ד אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי.

בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עד למטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו.

וכפי שממשיך וכותב אדמו"ר הריי"צ:

י.png אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות י.png

קשה לבני השיטות האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כל כך באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.

בשנת תרנ"ה (1895) ישבו קבוצה של יהודים משכילים אצל האדמו"ר הרש"ב. ואחת השאלות שהפנו לרבי היתה:

"תורת החסידות מהי? מצד אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.

מאידך גיסא – תורת חב"ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם לאהבת ישראל. תורת חב"ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.

אכן – ענה להם הרבי הרש"ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.

(הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, התפילה הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות".

אהבת ישראל

אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא אהבת ישראל וההכרה כי בכל יהודי קיימת נפש אלוקית המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של עבודת ה'.

הכנה לביאת המשיח

תורת החסידות היא ההכנה לביאת המשיח, כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה".

ספר התניא הוא התורה שבכתב של תורת החסידות, וספרי המאמרים של רבותינו נשיאנו הם התורה שבעל פה של תורת החסידות.

תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה שאז תתגלה פנימיות התורה במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.

ראו גם