תורת אמת חברון

בשנת תרע"ב יסד כ"ק אדמו"ר הרש"ב את ישיבת "תורת אמת" בעיר חברון, ארץ-הקודש.

היה זה כאשר בתחילת אותה שנה שלח קבוצה מתלמידי הישיבה בליובאוויטש ובראשם הרב שלמה זלמן הבלין במטרה ליסד שם ישיבה ברוחה של ישיבת תומכי תמימים.

לארץ הקודש הגיעו ראשוני התלמידים בכ"ד מר חשוון שנת תרע"ב, ולחברון עצמה הגיעו כמה ימים אחר כך, בכ"ח מר חשון.

במשפט קצר, המופיע לאחר שנים-עשר עמודים שבהם הוראות מפורטות אל המשפיע והתלמידים העולים לחברון, כותב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ): "הישיבה נקראת "תורת אמת"", ובשם זה נקראת הישיבה בירושלים עד היום הזה.

מתחילה התקיימו הלימודים בישיבה החדשה בבית בן שתי קומות (בו התקיימה קודם ישיבה בשם "מגן אבות חברון" שהוקמה על ידי חסידי חב"ד תושבי חברון), ואילו מקום השינה נקבע להיות באחוזה החב"דית שב"בית רומנו", אך לאחר זמן הועברו גם הלימודים ל"בית רומנו".

קבוצת התמימים, מנתה שבעה: הרב אלתר שימחוביץ הרב יחזקאל פייגין הרב הלל פרוטקין הרב צבי הירש קצב הרב ישראל זלמן אסנאס הרב אברהם אליהו אשרוב הרב מנחם (נאחע) קרסיק

עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון היתה למוסד תורני וב השפעה ולמרכז לחסידות בכלל, ולמשנת חב"ד בפרט.

למימון הישיבה דאגו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. את התרומות שקיבלו עבור הישיבה, וכספים שהשיגו במאמצים רבים, העבירו דרך הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ואחרים, עבור הישיבה. ובעצם יש הגורסים כי הרב אליעזרוב ואנשי חברון ניהלו את הגשמיות של הישיבה, ואילו הרב הבלין היה המנהל הרוחני של הישיבה.

כך נמשכו הלימודים במשך שלוש שנים, עד לשלהי שנת תרע"ד, שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו במלחמה לצד גרמניא, והתלמידים והמשפיע אזרחי רוסיא נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ. התלמידים גורשו לרוסיא, ואילו הרב הבלין שהה באותה עת בחו"ל ושב לארץ כמה שנים אחר כך והקים את ישיבת תורת אמת בירושלים.

בוגרים מהישיבה

• יצחק אביגדור אורנשטין

לקריאה נוספת

• תולדות חב"ד בארץ הקודש