הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים נתניה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הגהה)
 
(135 גרסאות ביניים של 50 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{ישיבה|
 
{{ישיבה|
 
|שם=תומכי תמימים נתניה
 
|שם=תומכי תמימים נתניה
|תמונה=תומכי תמימים נתניה.jpg
+
|תמונה=תותל נתניה.jpeg
 
|כתובית=זאל הישיבה
 
|כתובית=זאל הישיבה
 
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
 
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
 
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
 
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
 
|תאריך סגירה=
 
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]  
+
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
+
|מייסד=הרב [[מנחם וולפא]]
 
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
 
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
 
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
 
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
 
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.
 
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
+
|[[מנהל רוחנ]]י= הרב מנחם מענדל אורנשטיין.
|מספר תלמידים=125
+
|מנהל גשמי= אהרון ישראל אורנשטיין.
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך
+
|מספר תלמידים=106
|קובץ הערות=שיח תמים, תפארת מלך,
+
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך
 +
|קובץ הערות=שיח תמים, תפארת מלך, גביע מלך
 
|אתר אינטרנט=
 
|אתר אינטרנט=
 
|מפה=
 
|מפה=
 
}}
 
}}
 
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]
 
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-125 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]], היא מישיבות חב"ד הבודדות (או אפילו הישיבה היחידה) שלא לומדים ליב"ה, לומדים כל יום שלוש שעות חסידות (כמו בישיבה גדולה), ומכאן הכינוי - "תות"ל היחידה", הישיבה הישיבה ידועה בכאך המיוחד במבצעים ובלימוד והפצת גאולה ומשיח.
+
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-106 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]]. הישיבה מפורסמת כישיבה קטנה החב"דית היחידה שמצהירה על אי לימוד ליב"ה.
  
 
==הקמת הישיבה==
 
==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].
 
  
לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.
+
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].
 +
 
 +
לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|[[דברי משיח]] תשנ"ב ח"א ע' 174.}}, בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה ואזכיר על הציון, על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו.
  
 
== מבנה הישיבה ==
 
== מבנה הישיבה ==
 +
[[קובץ:פארק נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפארק בחצר הישיבה]]
 
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
 
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
  
 
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].
 
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].
  
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.
+
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.
  
 
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.
 
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.
  
כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.
+
כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בו' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו לשכונת 'דורא' בו לומדים בבניין החדש בו שוכנים הזאל, הכיתות, המקווה והפנימייה.
  
 
=== המבנה החדש ===
 
=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת ‏‏תש"פ נבנו עוד מספר חדרים.  
+
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]
 +
 
 +
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]]. בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת תשע"ח נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת [[תש]] נבנו עוד מספר חדרים.
  
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]
+
בשנת [[תשפ"ב]] נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על מאות מטרים הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, מזרקת מים מפוארת, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל תלמידים.
 +
 
 +
בשנת [[תשפ"ג]] נחנך מקווה מהודר שנבנה בתוך מתחם הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/894490/ נחנך מקווה חדש בתות"ל נתניה] {{אינפו}}}}.
  
נכון לשנת [[תשע"ט]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.
+
בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[יבאדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד השנייה לאחרי תורת אמת שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.
  
בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.
+
נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כמאה ושש בחורים.
  
בשנת [[תשפ"א]] בעקבות מכתב שהתקבל מהרבי מלך המשיח באגרות קודש{{הערה|ראו [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, החלה הישיבה בהקמת פארק הכולל מרחבי דשא ומזרקות בחצר הישיבה, וכן מקווה מהודר.
+
== התוועדויות ויומא דפגרא ==
 +
[[קובץ:מעיינים בביכל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| התמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה]]
  
==התוועדויות ויומא דפגרא==
 
 
הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.
 
הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.
[[קובץ:מעיינים בביכל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב אורנשטיין והתמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה]]
 
  
כמו כן מקפידים בהנהלת הישיבה בימי ההולדת של הרבנית ע"ה, נשות רבותינו נשיאנו, לארוחות בוקר צהריים וערב משובחות וכיד המלך מתוך דגש על שפע ורמה גבוהה בגשמיות, כיאה ל'יום האם' - מושג הוא הטמיע הרב אורנשטיין בישיבה, ואף יצא מעבר לכותלי הישיבה.
+
ב[[י"ג אייר]] מדי שנה, עולים תלמידי הישיבה לקברו של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]] ולאחר העלי' יושבים להתוועדות בסמוך לציון, יחד עם ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]].
 +
 
 +
== מבצע תורה ==
 +
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
  
בנוסף, ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]] ידוע כאחד מהחסידים שמתעסקים ביותר עם ספרי רבותינו נשיאנו וחשף עשרות כתבי יד קודש של רבותינו נשיאנו וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. בשנים האחרונות בכל פעם שהצליח לשים ידו על כתי"ק כזה או אחר, מגיע לישיבה עם הכתב-יד המקורי ונותן לתמימים ללמוד מתוכו או להתוועד על הנכתב בכתב שנחשף.
+
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי שליט"א]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.
  
==מבצע תורה==
+
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים חלק מתלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מדי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
+
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=מסע+התמימים צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] {{אינפו}}}}.
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.
 
  
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=
+
== ספרי הערות ופלפולים ==
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
 
  
==ספרי הערות ופלפולים==
 
 
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
 
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.'''
 
  
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
+
* '''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים'''.
 +
* '''ספר הערות ופלפולים - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
 +
* '''ספר הערות ופלפולים - הגדת מלך''': המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה] {{אינפו}}}}.
 +
* '''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
 +
* '''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך'''.
 +
* '''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי).
 +
* '''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (עוסק ב[[לקוטי שיחות]]).
 +
 
 +
== צוות הישיבה ==
 +
 
 +
* הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
  
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.
+
;;משגיחים
 +
* הרב [[יצחק נתן ישראל גנדל]] - משגיח כללי.
 +
* הרב מענדל אורנשטיין - מנהל לימודים ומשגיח בשבתות.
  
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
+
;[[משפיע]]ים
  
==צוות הישיבה==
+
*הרב [[שלמה אברמסון]] - משפיע לתלמידי שיעור א'.
*הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]
+
*הרב [[לוי סגל]] - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
 +
*הרב [[ששון אביב גבאי]] - משפיע לתלמידי שיעור ג' ומשיב בגירסא לשיעור ב' וג'.
 +
*הרב משה סעדיה ליבעראוו
 +
*הרב משה טרעגער משפיע בשבת בבוקר.
 +
*הרה"ת לוי העכט משפיע לתלמידי שיעור ב'.
  
;;[[משגיח|משגיחים]]
+
;[[ר"מ]]ים
* הרב יצחק גנדל - משגיח ש"ג.
 
* הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל רוחני ש"א וש"ב
 
  
;[[משפיע|משפיעים]]
+
*הרב לוי אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג
+
*הרב [[נפתלי צבי מינצברג]] - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
*הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור א'
+
*הרב [[אריה לייב כהן (נתניה)]] - ר"מ לתלמידי שיעור ב'.
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - [[משפיע]] שיעור ב'
+
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור א'.
*הרב [[ששון גבאי]] - [[משפיע]] שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג
+
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לתלמידי שיעור א'.
;[[ר"מ|ר"מים]]
+
*הרה"ת שמעון ויספיש ר"מ בהלכה לשיעור ב' וג'
*הרב [[נפתלי מינצברג]] - ר"מ שיעור א'
 
*הרב [[אריה לייב כהן]] - ר"מ שיעור ב'
 
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'
 
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'
 
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'
 
  
 
;צוות [[גשמי]]
 
;צוות [[גשמי]]
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין
+
 
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן
+
*מנהל גשמי - ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
 +
*מזכיר - ר' לוי יצחק אוריאן.
  
 
;צוות הישיבה בעבר:
 
;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).
 
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).
 
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].
 
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.
 
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
 
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
 
  
==קישורים חיצוניים==
+
* הרב [[משה שילת]] - משפיע לתלמידי שיעור ב' בישיבה (עד שנת [[תשס"ג]]).
*[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
+
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע (עד שנת [[תשע"ג]]).
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}
+
* הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת [[תשע"ח]]).
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
+
* הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת [[תשע"ט]]).
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה
+
* הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
*'''[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}
+
* הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע לתלמידי שיעור א' ומשיב בהלכה (עד שנת [[תשפ"ג]]).
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}
+
* הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א (עד שנת [[תשפ"ד]]).
 +
* הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע לתלמידי שיעור ב' ומשיב בהלכה לתלמידי שיעור ב' וג' (עד שנת תשפ"ד).
 +
* הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]] - שימש בין השנים בתפקידים: ר"מ לתלמידי שיעור ג', משפיע לתלמידי שיעור ב', משגיח לתלמידי שיעור ג'.
  
 +
== קישורים חיצוניים ==
 +
 +
* [https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
 +
* '''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}
 +
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
 +
* [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - באתר 'אוצר החכמה'
 +
* '''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}
 +
* '''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}} {{וידאו}}
 +
 +
{{תומכי תמימים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{תבנית:תומכי תמימים}}
 
  
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]
 
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
 
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

גרסה אחרונה מ־16:14, 28 במרץ 2024

תומכי תמימים נתניה
תותל נתניה.jpeg
זאל הישיבה
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד אלול תשנ"ד
מיקום נתניה
מייסד הרב מנחם וולפא
ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין, מייסד הישיבה
מנהל גשמי אהרון ישראל אורנשטיין.
מספר תלמידים 106
ספר פלפולים מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך
קובץ הערות שיח תמים, תפארת מלך, גביע מלך
לוגו הישיבה

ישיבת תומכי תמימים נתניה היא ישיבה קטנה המונה כ-106 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב משה אורנשטיין, ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב מנחם וולפא. הישיבה מפורסמת כישיבה קטנה החב"דית היחידה שמצהירה על אי לימוד ליב"ה.

הקמת הישיבה[עריכה]

הישיבה נפתחה בחודש אלול שנת תשנ"ד.

לאחר השיחה של הרבי מלך המשיח שליט"א בהושענא רבה בשנת תשנ"ב[1], בה ביקש הרבי להקים ישיבות 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת התניא, כתב השליח בנתניה הרב מנחם וולפא, לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה ואזכיר על הציון, על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב משה אורנשטיין שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו.

מבנה הישיבה[עריכה]

הפארק בחצר הישיבה
שיעור בישיבה במיקומה הקודם בחדרה

בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח והזאל.

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים תש"ע עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים בי"ג אלול תשע"ב נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה[2]. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש כסלו נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך בי"ט כסלו קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בו' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף בכ"ד טבת תשע"ג תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" בחדרה. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה בד' אייר למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת תשע"ז נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו לשכונת 'דורא' בו לומדים בבניין החדש בו שוכנים הזאל, הכיתות, המקווה והפנימייה.

המבנה החדש[עריכה]

בניין הישיבה החדש

בשנת תשע"ב החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך לתלמוד תורה. בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים תשע"ג. בשנת תשע"ה החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת תשע"ז התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת תשע"ח נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים תשע"ט ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים.

בשנת תשפ"ב נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על מאות מטרים הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, מזרקת מים מפוארת, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל תלמידים.

בשנת תשפ"ג נחנך מקווה מהודר שנבנה בתוך מתחם הישיבה[3].

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בשנת תש"פ נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים בי"ט באדר. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד השנייה לאחרי תורת אמת שחזרה לשגרת הלימודים[4].

נכון לשנת תשפ"ד מונה הישיבה כמאה ושש בחורים.

התוועדויות ויומא דפגרא[עריכה]

התמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה

הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך ה' טבת וי"ט טבת. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.

בי"ג אייר מדי שנה, עולים תלמידי הישיבה לקברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א) ולאחר העלי' יושבים להתוועדות בסמוך לציון, יחד עם ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין.

מבצע תורה[עריכה]

הספר אב מלך

בשנת תש"ע נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של הרבי שליט"א[5] וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים חלק מתלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מדי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים[6].

ספרי הערות ופלפולים[עריכה]

בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:

  • ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.
  • ספר הערות ופלפולים - אב מלך במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת תשע"ד כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי, בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.
  • ספר הערות ופלפולים - הגדת מלך: המבצע תורה שהחל בראשית קיץ תשע"ה, כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ההגדה של הרבי לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"[7].
  • ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך.
  • ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך.
  • ספר הערות ופלפולים - גביע המלך.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי).
  • ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך (עוסק בלקוטי שיחות).

צוות הישיבה[עריכה]

משגיחים
משפיעים
  • הרב שלמה אברמסון - משפיע לתלמידי שיעור א'.
  • הרב לוי סגל - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
  • הרב ששון אביב גבאי - משפיע לתלמידי שיעור ג' ומשיב בגירסא לשיעור ב' וג'.
  • הרב משה סעדיה ליבעראוו
  • הרב משה טרעגער משפיע בשבת בבוקר.
  • הרה"ת לוי העכט משפיע לתלמידי שיעור ב'.
ר"מים
  • הרב לוי אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
  • הרב נפתלי צבי מינצברג - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
  • הרב אריה לייב כהן (נתניה) - ר"מ לתלמידי שיעור ב'.
  • הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור א'.
  • הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לתלמידי שיעור א'.
  • הרה"ת שמעון ויספיש ר"מ בהלכה לשיעור ב' וג'
צוות גשמי
  • מנהל גשמי - ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
  • מזכיר - ר' לוי יצחק אוריאן.
צוות הישיבה בעבר
  • הרב משה שילת - משפיע לתלמידי שיעור ב' בישיבה (עד שנת תשס"ג).
  • הרב בנימין זאב גנדל - משפיע (עד שנת תשע"ג).
  • הרב שמעיה הכט - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
  • הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
  • הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
  • הרב שלמה רוזנבלט - משפיע לתלמידי שיעור א' ומשיב בהלכה (עד שנת תשפ"ג).
  • הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א (עד שנת תשפ"ד).
  • הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע לתלמידי שיעור ב' ומשיב בהלכה לתלמידי שיעור ב' וג' (עד שנת תשפ"ד).
  • הרב ישראל יהודה אלפנביין - שימש בין השנים בתפקידים: ר"מ לתלמידי שיעור ג', משפיע לתלמידי שיעור ב', משגיח לתלמידי שיעור ג'.

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. דברי משיח תשנ"ב ח"א ע' 174.
  2. דיווח באתר חב"ד אינפו
  3. נחנך מקווה חדש בתות"ל נתניה אינפו.jpg
  4. הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים, ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה אינפו.jpg
  5. כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.
  6. צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים אינפו.jpg
  7. הספר להורדה אינפו.jpg