הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים מגדל העמק"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(47 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{ישיבה|
 
{{ישיבה|
 
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק
 
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק
|תמונה=[[קובץ:ישיבה מגדל העמק.jpg|250px]]
+
|תמונה=[[קובץ:מגדל העמק ישיבה.jpeg|250px]]
|כתובית=בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]]
+
|כתובית=מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם
 
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
 
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
 
|תאריך יסוד=אלול [[תשל"ז]]
 
|תאריך יסוד=אלול [[תשל"ז]]
שורה 18: שורה 18:
 
|מפה=
 
|מפה=
 
}}
 
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בחודש אלול [[תשל"ז]], ונכון לשנת [[תשע"ח]] לומדים בה ובסניפיה כמאתים תלמידים.
+
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בחודש אלול [[תשל"ז]], ונכון לשנת [[תש"פ]] לומדים בה ובסניפיה כמאתים וחמישים תלמידים.
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
  
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] ע"י [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו הוחלט שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש כראש הישיבה בישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח ויכינו את תלמידי 'מגדל אור' במשך שנה עד שיהיו מוכשרים ללמוד בישיבה בכפ"ח. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] (קבוצה תשל"ד) ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה.
+
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] על ידי [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו הוחלט שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש כראש הישיבה בישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח ויכינו את תלמידי 'מגדל אור' במשך שנה עד שיהיו מוכשרים ללמוד בישיבה בכפ"ח. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] (קבוצה תשל"ד) ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה.
  
 
בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.
 
בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.
שורה 33: שורה 33:
 
לקראת סוף שנת [[תשל"ט]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]] על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.
 
לקראת סוף שנת [[תשל"ט]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]] על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.
  
הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]], הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]].
+
הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[צפת]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]], הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]].
  
 
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].
 
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].
שורה 45: שורה 45:
 
בסוף שנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.
 
בסוף שנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.
  
בשנת [[תש"פ]] לומדים בה כ210 בחורים
+
בשנת [[תש"פ]] לומדים בה כ250 בחורים
  
 
== צוות הישיבה ==
 
== צוות הישיבה ==
[[תמונה:גולדברג 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]
+
[[קובץ:גולדברג 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]
  
 
===הנהלה רוחנית===
 
===הנהלה רוחנית===
שורה 56: שורה 56:
 
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.
 
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.
  
 +
*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: ר' מנחם מענדל מישולובין, הרב [[שניאור זלמן קעניג]]. [[משפיע|משפיעים]]: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] והרב [[מרדכי יונה קליין]]. [[משגיח]]: הרב אהרן ישראל הלוי סגל.
  
*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מ]]: הרב שניאור זלמן קעניג . [[משפיע|משפיעים]]: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] והרב מרדכי יונה קליין. [[משגיח]]: הרב אהרן ישראל הלוי סגל
+
*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] והרב [[מרדכי יונה קליין]]. [[משפיע|משפיעים]]: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] והרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]].
  
*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב שלמה סגל והרב מרדכי יונה קליין. [[משפיע|משפיעים]]: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] והרב שמואל שלמה ליפשיץ.  
+
*'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ראש הישיבה הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כ[[משגיח]]) והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]].
  
*'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב אהרן מושקוביץ. [[משפיעים]]: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כ[[משגיח]]) והרב שמחה יצחק זאיינץ..
+
*'''[[משיב|משיבים]]''': הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (המשמש גם כמשגיח), ר' שלום דובער מושקוביץ.
 
 
*'''[[משיב|משיבים]]''': הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (המשמש גם כמשגיח), הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] (משמש גם כר"מ בחסידות), ר' מנחם מענדל מישולובין, ר' שניאור זלמן בלוי.
 
  
 
===הנהלה גשמית===
 
===הנהלה גשמית===
שורה 70: שורה 69:
 
*ר' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי.
 
*ר' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי.
 
*ר' מ"מ יהושע - מנהל משרד.
 
*ר' מ"מ יהושע - מנהל משרד.
 +
*ר' ישראל גולדברג - מזכיר.
  
 
===מחלקת 'אור מנחם'===
 
===מחלקת 'אור מנחם'===
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].
+
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם '[[אור מנחם - כולל חב"ד]]', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונת גם 'הזאל הקטן'.
 +
 
 +
במשך עשרת השנים הראשונות הישיבה תוקצבה על ידי [[כולל חב"ד]] ובסיומם עבר הניהול אל ר' [[עקיבא גולדשמיד]].
  
 
;הצוות
 
;הצוות
*'''ראש הישיבה''' - הרב עקיבא גולדשמיד.
+
*'''ראש הישיבה''' - הרב [[עקיבא גולדשמיד]].
*'''ר"מים''' - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.
+
*'''ר"מים''' - הרב אלחנן שוחט שיעור א', הרב נחום רפאל ברגר שיעור ג' והרב [[חיים מאיר גולדברג]] (בנו של ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג) שיעור ב' והמרכזי.
*'''משפיעים''' - ר' עקיבא גולדשמיד ור' משה דוברי.
+
*'''משפיעים''' - הרב עקיבא גולדשמיד והרב משה דוברי.
 +
*'''משגיח''' - הרב ברוך קונפדרק.
  
 
===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===
 
===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===
 
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}
 
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]
 
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]] - אליו נשלחים רוב התלמידים שסיימו את שיעור ג', לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] - המשלב לימוד תורני עם [[שליחות]].
+
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם ב[[טבריה]] - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה ל[[קבוצה]], המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור [[התלמידים השלוחים]].
 +
 
 +
[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב [[ברוך לבנוני]], וה[[משפיע]] הוא הרב [[שמעון קוצ'ובייבסקי]], בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. כולם שלוחי הרבי בטבריה.
 +
 
 +
===סניף הישיבה בקריית אתא===
 +
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת באותה מתכונת כמו בטבריה. בעיר קריית אתא.
 +
 
 +
את הישיבה מנהל רב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]] והמשיב הוא הרב [[יצחק שמחה מקובצקי]].
  
[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. כולם שלוחי הרבי בטבריה.
+
השיעור הראשון בישיבה החדשה מונה 16 בחורים.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 94: שורה 104:
 
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]
 
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|ת]]
 

גרסה אחרונה מ־02:43, 28 באוקטובר 2020

תומכי תמימים מגדל העמק
מגדל העמק ישיבה.jpeg
מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשל"ז
מיקום מגדל העמק
מייסד הרב יצחק דוד גרוסמן
ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג
מנהל גשמי הרב לוי וילימובסקי
מספר תלמידים 250 (כולל סניפים)
ספר פלפולים מגדל דוד
קובץ הערות מגדל דוד

ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק הינה ישיבה גדולה שנוסדה בחודש אלול תשל"ז, ונכון לשנת תש"פ לומדים בה ובסניפיה כמאתים וחמישים תלמידים.

היסטוריה[עריכה]

הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב יצחק דוד גרוסמן, שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה על ידי ישיבה גדולה, בהתייעצות עם אביו ר' ישראל גרוסמן הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם לחסידות חב"ד. הוא פנה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שישלחו אליו קבוצת תמימים שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב ישראל גרוסמן ששימש אז כראש ישיבת תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו הוחלט שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש כראש הישיבה בישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח ויכינו את תלמידי 'מגדל אור' במשך שנה עד שיהיו מוכשרים ללמוד בישיבה בכפ"ח. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, יוסף יצחק זלמנוב (קבוצה תשל"ד) ואיתו הבחורים: ברוך לבקיבקר, חיים לוי יצחק גינזבורג, חיים שלמה דיסקין ושמשון הלפרין, לאחר מכן הצטרפו גם התמימים יצחק גרוזמן, שלמה זלמן לנדא, משה אברהם ואלתר בצלאל קופצ'יק. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, כשתכננו התלמידים השלוחים באמצע שנת תשל"ח לצאת לשנת הקבוצה, הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון המזכירות (90%) לחודש ניסן בלבד ולאחר מכן יחזרו לשליחות בישיבה.

בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה לקבוצה - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה. בראש חודש אייר זכתה הקבוצה ליחידות מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. בהגהת השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בא"י, ועי"ז את א"י כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".

חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.

לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.

מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל הרב גרוסמן לצאת בחיפושים אחר משגיח מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.

לקראת סוף שנת תשל"ט הציע ר' מענדל פוטרפס לשלוח לישיבה כמה מהשלוחים לארץ הקודש על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.

הרבנים היו: הרב יצחק גולדברג, הרב ישראל יוסף הנדל מצפת והרב יוסף יצחק גורביץ' מירושלים, כשאליהם הצטרף הרב יוסף יצחק סגל. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז בצפת ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, הרב הנדל מונה למשגיח, הרב סגל מונה למשפיע והרב גורביץ' מונה למשפיע ולמשגיח.

במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים לחב"ד, וכן מאות תמימים.

בשנת תשמ"ח נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת תש"נ הוציאה הישיבה את הקובץ באגרות מלך.

בשנת תשנ"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת תשס"ב הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת תשס"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.

בסוף שנת הלימודים תשע"ג נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.

בשנת תש"פ לומדים בה כ250 בחורים

צוות הישיבה[עריכה]

הרב גולדברג, ראש הישיבה

הנהלה רוחנית[עריכה]

  • משיבים: הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה), הרב מנחם מאניש מן (המשמש גם כמשגיח), ר' שלום דובער מושקוביץ.

הנהלה גשמית[עריכה]

  • ר' לוי וילימובסקי - מנכ"ל.
  • ר' ברוך אביסרור - מנהל.
  • ר' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי.
  • ר' מ"מ יהושע - מנהל משרד.
  • ר' ישראל גולדברג - מזכיר.

מחלקת 'אור מנחם'[עריכה]

בשנת תש"ס נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי רוסיה ובעלי תשובה. כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונת גם 'הזאל הקטן'.

במשך עשרת השנים הראשונות הישיבה תוקצבה על ידי כולל חב"ד ובסיומם עבר הניהול אל ר' עקיבא גולדשמיד.

הצוות
  • ראש הישיבה - הרב עקיבא גולדשמיד.
  • ר"מים - הרב אלחנן שוחט שיעור א', הרב נחום רפאל ברגר שיעור ג' והרב חיים מאיר גולדברג (בנו של ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג) שיעור ב' והמרכזי.
  • משפיעים - הרב עקיבא גולדשמיד והרב משה דוברי.
  • משגיח - הרב ברוך קונפדרק.

סניף הישיבה בטבריה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומכי תמימים טבריה
הסניף בטבריה

החל משנת תשס"ט מפעילה הישיבה סניף הממוקם בטבריה - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה לקבוצה, המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור התלמידים השלוחים.

ראש הישיבה הוא הרב ברוך לבנוני, והמשפיע הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד משיב ומשגיח - הרב צבי הירש זלמנוב. כולם שלוחי הרבי בטבריה.

סניף הישיבה בקריית אתא[עריכה]

לקראת שנת הלימודים תשפ"א פתחה הישיבה מסגרת נוספת באותה מתכונת כמו בטבריה. בעיר קריית אתא.

את הישיבה מנהל רב העיר הרב שלמה חיים דיסקין, ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב שלמה חיים פלדמן והמשיב הוא הרב יצחק שמחה מקובצקי.

השיעור הראשון בישיבה החדשה מונה 16 בחורים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ · זעמבין · חאראל · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים) ·
בתקופת אדמו"ר הריי"צ רוסטוב · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · אטוואצק · שנחאי · 770 · כותאיס (גרוזיה) · ראמען · חמעלניק · ברינואה · אחי תמימים חלם · גוסטינא · גלובוקע · לודז (פולין) · פאקינג · מונטריאול · ראדום · אחי תמימים תל אביב · לוד · תורת אמת (ירושלים) · אחי תמימים בופולו · אחי תמימים ברונקס · אחי תמימים ברידזשפארט · אחי תמימים ווסטר · חובבי תורה קראון הייטס · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · אחי תמימים ניו הייוון · אחי תמימים ספרינגפילד · אחי תמימים פיטסבורג · אחי תמימים פילדלפיה · אחי תמימים רוטשסטר ·
תחת הקומוניסטים פולוצק · אודסה · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · יקטרינוסלב · וויטבסק · קייב · אסטאשקאוב · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וורוניז' · זוויהל · ז'לובין · ז'יטומיר · טשקנט · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · ליוטופיל · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · פולטבה · קורולביץ · קורסק · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען ·
הרבי שליט"א 770 · אגאדיר (מרוקו) · אהלי תורה קראון הייטס · אופקים · אור יהודה · אור תמימים (כפר חב"ד) · אחי תמימים בופולו · אחי תמימים ראשון לציון · אחי תמימים תל אביב · אילת · אלעד · באר שבע · באר שבע (קטנה) · בית שמש (גדולה) · בית שמש (קטנה) · ביתר עילית · בני ברק · ברינואה · גוש קטיף · הדר התורה קראון הייטס · וונצואלה (קארקאס) · חולון · חיפה · חיפה (צפת) · יצהר · כותאיס (גרוזיה) · כפר חב"ד · לוד · מגדל העמק · מונטריאול · מוסקבה · מוריסטון · מתיבתא חב"ד אוק פארק · נחלת הר חב"ד · נחלת הר חב"ד (גדולה) · נוף הגליל (גדולה) · נוף הגליל (קטנה) · נתניה · סיאטל וושינגטון · סיגייט · סינסינטי · עמנואל · פאולו · פטרבורג · פרנקפורט · פתח תקווה · צפת · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · קווינס · קזבלנקה · קישינב · קריות · קרית גת · ראשון לציון · רחובות · רמת אביב · תורת אמת (ירושלים) ·