הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים לוד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הורדת קישורים מיותרים. הגהה)
(104 גרסאות ביניים של 48 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:
 
|תאריך סגירה=
 
|תאריך סגירה=
 
|מיקום=[[לוד]]
 
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
+
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה=[[יצחק אייזיק קעניג]]
+
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב מנחם מרדכי קעניג
+
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
+
|[[משפיע]] ראשי ומשגיח=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
+
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]],הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=255
+
|מספר תלמידים=327
 
|ספר פלפולים=
 
|ספר פלפולים=
 
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
 
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
שורה 23: שורה 23:
 
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
 
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
 
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].
 
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].
+
 
 
==הישיבה בפרדס==
 
==הישיבה בפרדס==
 
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]
 
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]
 
   
 
   
בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
+
בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
 
   
 
   
בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרה"ח ר' [[אריה זאב ליפסקר]], הרה"ח ר' [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
+
בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
 
   
 
   
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.
+
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.
 
   
 
   
 
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.
 
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.
 
   
 
   
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. הרבי הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.
+
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.
 
   
 
   
האגרות הראשונות מאת הרבי הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.
+
האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.
 
   
 
   
הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מחודש שבט תש"ט עד חודש תשרי תשי"א.
+
הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.
 
   
 
   
 
==התפתחות הישיבה==
 
==התפתחות הישיבה==
 
   
 
   
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
+
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
 
   
 
   
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
+
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
 
   
 
   
 
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.
 
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.
 
   
 
   
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.
+
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.
 
   
 
   
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
+
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
 
   
 
   
נכון לשנת [[תשע"ה]] לומדים בישיבה 255 [[תמימים]]{{הערה|תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].
+
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים בישיבה 327
 +
[[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].
 
   
 
   
 
===צוות הישיבה===
 
===צוות הישיבה===
 +
{{טורים|מספר=3|תוכן=
 +
ההנהלה:
 +
 +
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].
 +
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע ראשי]] ו[[משגיח]] ראשי.
 +
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני ומשגיח בסדר חזרה.
 
;שיעור א':
 
;שיעור א':
*הרב אברהם יצחק בראך - משפיע ומשיב.
+
*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] בסדר הכנה.
*הרב מאיר מזרחי - משפיע ומשיב  .
+
*הרב מאיר מזרחי - משיב בהכנה ו[[גירסא]], ומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.
*הרב מאיר שלמה לויטין - משפיע.
+
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - משפיע.
*הרב ברוך מרגליות - משפיע ומג"ש בגירסא .
+
*הרב ברוך מרגליות - משפיע ומג"ש בגירסא.
*הרב אריה קדם - ר"מ.
+
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש בגירסא.
*הרב רוני כהן - ר"מ.
+
*הרב מנחם מענדל כ"ץ - ר"מ.
 
*הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא.
 
*הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא.
*הרב ישראל דירינפלד - ר"מ.
+
*הרב ישראל משה דירינפלד - ר"מ.
*הרב כהן - ר"מ בגירסא
+
*הרב שלום לסקר - ר"מ.
*הרב מנחם מרדכי קעניג - מנהל חינוכי.
 
*הרב שלום לסקר - ר"מ
 
 
*הרב מנחם מענדל לוין - משפיע ומשיב.
 
*הרב מנחם מענדל לוין - משפיע ומשיב.
*הרב צביקה הלפרין ר"מ בגירסא ומשיב ומשגיח בהכנה לש"א.
+
*הרב צבי הלפרין - ר"מ בגירסא, ומשיב בהכנה.
+
*הרב לייב שטרסברג - ר"מ בעיונא.
 +
*הרב אברהם יצחק בראך - משפיע ומשיב בגירסא.
 
;שיעור ב':
 
;שיעור ב':
 +
*הרב צבי הלפרין - משיב בהכנה, ומשפיע בחסידות בוקר.
 +
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - משפיע.
 +
*הרב חיים קוט - ר"מ.
 
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ.
 
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ.
*הרב שניאור זלמן סגל - ר"מ.
+
*הרב דוב קוק - ר"מ.
*הרב יעקב בעלינאוו - ר"מ.
+
*הרב מנחם מענדל רודרמן - ר"מ.
*הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בגירסא .
+
*הרב [[נטע זאב גערליצקי]] - משפיע.
*הרב נטע זאב גערליצקי - משפיע ומשיב.
+
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז]] - משפיע ומשגיח לשיעור ב'.
*הרב חיים זעליג אלטהויז - משפיע ומשגיח בגירסא.
+
*הרב שלום אדרי - משגיח בסדר הכנה.
*הרב נפתלי ועקנין- משיב.  
+
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בהכנה.  
 +
 
  
 
;שיעור ג':
 
;שיעור ג':
*הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע ומשגיח ראשי.
+
*הרב [[שמעון גופין]] - משפיע ומשיב בגירסא.
*הרב שמעון גופין - משפיע ומשיב.
+
*הרב שלום דובער אדרי - משפיע.
*הרב יעקב בעלינאוו - משפיע
+
*הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בסדר גירסא.
 +
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - משפיע בחסידות בוקר.
 +
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]- ר"מ ומשיב בהכנה.
 +
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - משפיע.
 +
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - ר"מ.
 
*הרב מתתיהו ווינבערג - ר"מ.
 
*הרב מתתיהו ווינבערג - ר"מ.
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ר"מ.
 
 
*הרב דוד בייטש - ר"מ.
 
*הרב דוד בייטש - ר"מ.
*הרב תעיזי - משיב.
+
*הרב דוד תעיזי - משיב בהכנה.
+
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בגירסא.
;מדריכים:
+
 
*הרב [[יצחק מנדלסון]] - מדריך.
+
;כללי:
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך
+
*הרב ראובן בראל - משיב בגירסא ובודק מבחנים גירסא ו[[שו"ע]].
*הרב מנחם רפאל ישעיהו - מנהל פנימייה.
+
*הרב [[שמעון גופין]] - אחראי מבחני גירסא.
*הרב שניאור מחפוץ - מדריך לילה .
+
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך ורושם בזאל.
*הרב עמוס - מדריך לילה.
+
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל פנימייה.
*הרב לוויטין - מדריך ומשפיע.
+
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
*הרב נטע זאב גרליצקי - מדריך צהריים ויו"ר משמרות החינוך והבריאות .
+
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.
צוות תחזוקה
+
*ר' ציון אמיתי - מדריך.  
גודל- שיפצוניק ראשי
+
}}
רפי- שיפצוניק
 
ראובן- גנן
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 110: שורה 121:
 
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
 
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
 
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
 
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
+
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.
 +
 
 
== קישורים חיצונים ==
 
== קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - [[חב"ד אינפו]]
+
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - {{חב"ד אינפו}}
 +
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]{{חב"ד און ליין}}
  
 
{{הערות שוליים}}  
 
{{הערות שוליים}}  
 +
 +
{{תבנית:תומכי תמימים}}
 +
 
{{מיון רגיל: לוד}}
 
{{מיון רגיל: לוד}}
 
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
 
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
 
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]]
 
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

גרסה מ־22:44, 7 בדצמבר 2019

תומכי תמימים לוד
[[קובץ:לוד ישיבה.jpg|250px]]
חזית בנין הזאל
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד שבט תש"ט
מיקום לוד
מייסד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
ראש הישיבה הרב יצחק אייזיק קעניג
משגיח ראשי הרב יוסף יצחק בוטמן, הרב מנחם מרדכי קעניג
מנהל גשמי הרב מנשה חדד,הרב שלום בער חדד, הרב מנחם לרר, הרב אליקים וולף
מספר תלמידים 327
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש לוד
שלט פרסום בכניסה לישיבה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד - הינה ישיבה קטנה הממוקמת בשכנות לשיכון חב"ד לוד. הישיבה נוסדה בתחילת חודש שבט בשנת תש"ט, תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב אליעזר קרסיק. לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

הישיבה בפרדס

מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם

בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של הרבי הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב שרגא מלך קפלן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' זושא וילימובסקי ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. הרבי הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה[דרוש מקור].

האגרות הראשונות מאת הרבי הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מחודש שבט תש"ט עד חודש תשרי תשי"א.

התפתחות הישיבה

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון תשכ"ז התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר תשכ"ח הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ר' ברק'ה וולף. ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת תש"פ לומדים בישיבה 327 תמימים[1]. בראשות הישיבה עומד הרב יצחק אייזיק קעניג, המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמנהל הרוחני הוא הרב מנחם מרדכי קעניג. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב מנחם לרר והרב אליקים וולף.

צוות הישיבה


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ההנהלה:

שיעור א'
  • הרב אליהו ליפש - משפיע ומשיב בסדר הכנה.
  • הרב מאיר מזרחי - משיב בהכנה וגירסא, ומשפיע בחסידות בוקר.
  • הרב משה שלמה לויטין - משפיע.
  • הרב ברוך מרגליות - משפיע ומג"ש בגירסא.
  • הרב אריה קדם - ר"מ ומג"ש בגירסא.
  • הרב מנחם מענדל כ"ץ - ר"מ.
  • הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא.
  • הרב ישראל משה דירינפלד - ר"מ.
  • הרב שלום לסקר - ר"מ.
  • הרב מנחם מענדל לוין - משפיע ומשיב.
  • הרב צבי הלפרין - ר"מ בגירסא, ומשיב בהכנה.
  • הרב לייב שטרסברג - ר"מ בעיונא.
  • הרב אברהם יצחק בראך - משפיע ומשיב בגירסא.
שיעור ב'
  • הרב צבי הלפרין - משיב בהכנה, ומשפיע בחסידות בוקר.
  • הרב מנחם יהושע טייטלבוים - משפיע.
  • הרב חיים קוט - ר"מ.
  • הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ.
  • הרב דוב קוק - ר"מ.
  • הרב מנחם מענדל רודרמן - ר"מ.
  • הרב נטע זאב גערליצקי - משפיע.
  • הרב חיים זעליג אלטהויז - משפיע ומשגיח לשיעור ב'.
  • הרב שלום אדרי - משגיח בסדר הכנה.
  • הרב נפתלי ועקנין - משיב בהכנה.


שיעור ג'
  • הרב שמעון גופין - משפיע ומשיב בגירסא.
  • הרב שלום דובער אדרי - משפיע.
  • הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בסדר גירסא.
  • הרב מנחם מרדכי קעניג - משפיע בחסידות בוקר.
  • הרב יצחק אייזיק קעניג- ר"מ ומשיב בהכנה.
  • הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע.
  • הרב מנחם יהושע טייטלבוים - ר"מ.
  • הרב מתתיהו ווינבערג - ר"מ.
  • הרב דוד בייטש - ר"מ.
  • הרב דוד תעיזי - משיב בהכנה.
  • הרב נפתלי ועקנין - משיב בגירסא.
כללי
  • הרב ראובן בראל - משיב בגירסא ובודק מבחנים גירסא ושו"ע.
  • הרב שמעון גופין - אחראי מבחני גירסא.
  • הרב מנחם יעקב רייניץ - מדריך ורושם בזאל.
  • ר' מנחם ישעיהו - מנהל פנימייה.
  • ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
  • ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.
  • ר' ציון אמיתי - מדריך.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים