הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 1: שורה 1:
ישיבת 'תומכי תמימים' בכותאיסי התקיימה בימי מלחמת העולם השניה. הרב [[לוי סלוין]] היה ראש הישיבה, ולאחר שנאסר מילא את מקומו הרב [[שמואל נוטיק]] שהחל ללמד את התלמידים, והפך למנהל, ראש ישיבה ו[[משפיע]] גם יחד. מלבד החלק החינוכי, היה עליו לדאוג לגשמיות.
+
בשנת [[תרע"ו]] שלח כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל לוויטין]] לגרוזיא על מנת ליסד שם ישיבה.
 +
 
 +
הישיבה בכותאיס עשתה חיל, וכעבור שלוש שנים כבר נעשתה לישיבה מרכזית לערי גרוזיא.
 +
 
 +
בשלהי חורף [[תרצ"א]], אז נסגרה [[תומכי תמימים וויטבסק|הישיבה הגדולה שבוויטעבסק]] עברו עיקרי הישיבות הח"בדיות – שעד אז היו מהן שנדדו ממקום למקום – להתקיים בערי גרוזיא וערי הקאווקאז. אט אט התאספו תלמידים רבים ללמוד בישיבה שבכותאיס.
 +
 
 +
המשגיח בישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]] והמנהל והמורה ל[[דא"ח]] היה הרב [[שניאור זלמן לוויטין]].
 +
 
 +
בערב חג הפסח [[תרצ"ג]] נאסרו חברי הנהלת הישיבה וגם הרבה מהתלמידים, והנותרים נאלצו לברוח במהירות מן המקום.
 +
 
 +
בסביבות חג הפסח [[תרח"צ]] נפתחה שוב הישיבה בכותאיס והיא המשיכה להתקיים בה עד שלהי שנת [[תש"ה]].
 +
 
 +
בין מנהלי הישיבה היו הרה"ת [[יוסף גולברג]], הרה"ת [[משה מרוזוב]] והרה"ת [[שלום מענדל קלמנסון]].
 +
 
 +
כמו כן נוסדו מחלקות מישיבת תומכי-תמימים בערים: סוחום, סינאקי, קולאש, זוגדיד, פאטי, באטום, סוראם, טיפליס.
 +
 
 +
בשלהי שנת תש"ה נפתחה דרך הנסיעה מגרוזיא לבוכארה ואז עברו אחרוני התלמידים ללמוד [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה המרכזית בסמרקנד]].
  
עם הזמן התרבו התלמידים, ועשרות בחורים צעירים ומבוגרים למדו בישיבה בראשותו של הרב נוטיק. הישיבה שכנה בבית הכנסת, והמשטרה החשאית העלימה עין. איש לא ידע מתי המשטרה תפסיק במדיניות הזאת. לכולם היה ברור שזו שאלה של זמן בלבד.
 
  
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד|כ]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד|כ]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|כ]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|כ]]
 +
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיה|כ]]

גרסה מ־23:33, 7 במרץ 2007

בשנת תרע"ו שלח כ"ק אדמו"ר הרש"ב את הרב שמואל לוויטין לגרוזיא על מנת ליסד שם ישיבה.

הישיבה בכותאיס עשתה חיל, וכעבור שלוש שנים כבר נעשתה לישיבה מרכזית לערי גרוזיא.

בשלהי חורף תרצ"א, אז נסגרה הישיבה הגדולה שבוויטעבסק עברו עיקרי הישיבות הח"בדיות – שעד אז היו מהן שנדדו ממקום למקום – להתקיים בערי גרוזיא וערי הקאווקאז. אט אט התאספו תלמידים רבים ללמוד בישיבה שבכותאיס.

המשגיח בישיבה היה הרב מיכאל ליפסקר והמנהל והמורה לדא"ח היה הרב שניאור זלמן לוויטין.

בערב חג הפסח תרצ"ג נאסרו חברי הנהלת הישיבה וגם הרבה מהתלמידים, והנותרים נאלצו לברוח במהירות מן המקום.

בסביבות חג הפסח תרח"צ נפתחה שוב הישיבה בכותאיס והיא המשיכה להתקיים בה עד שלהי שנת תש"ה.

בין מנהלי הישיבה היו הרה"ת יוסף גולברג, הרה"ת משה מרוזוב והרה"ת שלום מענדל קלמנסון.

כמו כן נוסדו מחלקות מישיבת תומכי-תמימים בערים: סוחום, סינאקי, קולאש, זוגדיד, פאטי, באטום, סוראם, טיפליס.

בשלהי שנת תש"ה נפתחה דרך הנסיעה מגרוזיא לבוכארה ואז עברו אחרוני התלמידים ללמוד בישיבה המרכזית בסמרקנד.