הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים יצהר"
מ (←מבנה הישיבה) |
(תבנית ישיבה ועוד) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:מבנה הישיבהביצהר.jpg | + | {{ישיבה| |
| + | |שם=תומכי תמימים יצהר | ||
| + | |תמונה=[[קובץ:מבנה הישיבהביצהר.jpg|250px]] | ||
| + | |כתובית=מבנה ה[[זאל]] של הישיבה (חורף [[תשע"ג]]) | ||
| + | |אפיון=ישיבה גדולה | ||
| + | |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ב]] | ||
| + | |תאריך סגירה= | ||
| + | |מיקום=[[מצפה יצהר]] | ||
| + | |מייסד=ר' [[איציק סנדרוי]] | ||
| + | |ראש הישיבה=הרב [[שי הרמתי]] | ||
| + | |משגיח ראשי=הרב שניאור סנדרוי | ||
| + | |משפיע ראשי=הרב יחזקאל נואמה, הרב דוד שניאורסון | ||
| + | |מנהל גשמי=ר' איציק סנדרוי | ||
| + | |מספר תלמידים=20 | ||
| + | |ספר פלפולים= | ||
| + | |קובץ הערות= | ||
| + | |אתר אינטרנט= | ||
| + | |מפה= | ||
| + | }} | ||
[[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]] | [[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]] | ||
| − | ישיבת '''תומכי תמימים ביצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע" | + | ישיבת '''תומכי תמימים ביצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]]. |
הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]], | הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]], | ||
== הקמת הישיבה == | == הקמת הישיבה == | ||
| − | בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסליו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה]}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]]. | + | בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסליו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]]. |
במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות [[אחי תמימים]] וכדומה. באחד המכתבים היו 10 הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד. | במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות [[אחי תמימים]] וכדומה. באחד המכתבים היו 10 הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד. | ||
| שורה 19: | שורה 37: | ||
בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]]. | בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]]. | ||
| − | בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו]}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשע"ג]] יש בישיבה כ-20 בחורים. | + | בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשע"ג]] יש בישיבה כ-20 בחורים. |
==מבנה הישיבה == | ==מבנה הישיבה == | ||
| שורה 25: | שורה 43: | ||
[[קובץ:הארון קודש.jpg|ימין|ממוזער|100px|הארון קודש מ"[[מערת המכפלה|אוהל אברהם אבינו]]"]] | [[קובץ:הארון קודש.jpg|ימין|ממוזער|100px|הארון קודש מ"[[מערת המכפלה|אוהל אברהם אבינו]]"]] | ||
[[קובץ:ישיבה_יצהר_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריקודים בשעת הכנסת ה[[ספר תורה]] לישיבה]] | [[קובץ:ישיבה_יצהר_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריקודים בשעת הכנסת ה[[ספר תורה]] לישיבה]] | ||
| − | בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל{{מונחון|זאל|אולם הלימודים}}, שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו]}}. | + | בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל{{מונחון|זאל|אולם הלימודים}}, שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}. |
| − | בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה]}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים. | + | בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים. |
בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שבישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]]. | בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שבישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]]. | ||
| שורה 33: | שורה 51: | ||
המקווה הוקדש לזכרו של [[אביתר בורובסקי]], שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה. | המקווה הוקדש לזכרו של [[אביתר בורובסקי]], שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה. | ||
| − | ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו]}} בהשתתפות אלפי אנשים, ידידי היישוב והישיבה. | + | ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות אלפי אנשים, ידידי היישוב והישיבה. |
{{-}} | {{-}} | ||
== פעילות בישובים ובסיסי צה"ל == | == פעילות בישובים ובסיסי צה"ל == | ||
[[קובץ:מח''ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]] | [[קובץ:מח''ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]] | ||
| − | ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות בישוב עצמו, בישובים סביב{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]]}} | + | ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות בישוב עצמו, בישובים סביב{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}} |
ובבסיסי [[צה"ל]]. | ובבסיסי [[צה"ל]]. | ||
| שורה 47: | שורה 65: | ||
ברוב ימות השנה נמצא בישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין הישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל. | ברוב ימות השנה נמצא בישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין הישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל. | ||
| − | בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט]}} ב[[יומי דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] בישוב, ובישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר. | + | בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומי דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] בישוב, ובישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר. |
| − | ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525] באתר [[חב"ד אינפו]]}}. | + | ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525] באתר [[חב"ד אינפו]].}}. |
| − | יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו]}}. | + | יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}. |
== צוות הישיבה == | == צוות הישיבה == | ||
גרסה מ־04:13, 19 בינואר 2014
| תומכי תמימים יצהר | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]מבנה הזאל של הישיבה (חורף תשע"ג) | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | אלול תשע"ב |
| מיקום | מצפה יצהר |
| מייסד | ר' איציק סנדרוי |
| ראש הישיבה | הרב שי הרמתי |
| משגיח ראשי | הרב שניאור סנדרוי |
| משפיע ראשי | הרב יחזקאל נואמה, הרב דוד שניאורסון |
| מנהל גשמי | ר' איציק סנדרוי |
| מספר תלמידים | 20 |
ישיבת תומכי תמימים ביצהר (נקראת גם ישיבת חיילי בית דוד) הוקמה בשנת תשע"ב[1], על ידי ר' איציק סנדרוי, מגבעה הסמוכה ליישוב יצהר - מצפה יצהר. הישיבה נפתחה על פי הוראה של הרבי שהתקבלה באגרות קודש לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ביצהר, ביישובים הסמוכים ובסיסי צה"ל,
תוכן עניינים
הקמת הישיבה
בתחילת שנת תשע"א התחיל ר' איציק סנדרוי לקבל הוראות ברורות מהרבי באגרות קודש על פתיחת ישיבת תומכי תמימים ביצהר. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם משפיעים ובי"ט כסליו הוחלט על פתיחת הישיבה[2]. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ביו"ד שבט.
במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה ישיבה גדולה, במתכונת של תומכי תמימים "על דרך כבליובאוויטש", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו 10 הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.
לגבי שבתות וחגים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.
בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מישיבת חב"ד בצפת, על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו לשבת, אז נערכה התוועדות לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.
באחת משבתות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה.
בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים בחסידות.
בחודש אלול, תחילת שנת הלימודים תשע"ב נפתחה הישיבה באופן רשמי[3], עם 10 בחורים. נכון לשנת תשע"ג יש בישיבה כ-20 בחורים.
מבנה הישיבה
בקיץ תשע"א התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה העתידי, בצורת - 770.
בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של איציק סנדרוי. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה לזאל, שהחל לשמש גם כבית הכנסת של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל[4].
בחודש אייר תשע"ג קיבלה הישיבה מתנה את ארון הקודש שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" במערת המכפלה[5]. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של יהודים מעשרות שנים.
בתחילת קיץ תשע"ג נבנה מקווה טהרה לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שבישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף תשע"ד.
המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת כפר תפוח, בחודש אייר אותה שנה.
בי"ט כסלו תשע"ג התקיימה הכנסת ספר תורה לישיבה[6] בהשתתפות אלפי אנשים, ידידי היישוב והישיבה.
פעילות בישובים ובסיסי צה"ל
התמימים הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות הבית חב"ד ביצהר, בפעילות בישוב עצמו, בישובים סביב[7] ובבסיסי צה"ל.
בליל שישי (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע להתוועדויות חסידיות במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי תניא בישיבות.
ביום שישי יוצאים התמימים למבצע תפילין בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת בחגים, כמו חג החנוכה, חג הפורים, לפני חג הפסח ובחגי חודש תשרי.
ברוב ימות השנה נמצא בישוב טנק מבצעים אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין הישובים הפזורים בשומרון ובבסיסי צה"ל.
בנוסף מקיימת הישיבה התוועדויות[8] ביומי דפגרא בבית הכנסת בישוב, ובישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף בית חב"ד ביצהר.
בכ"ד שבט תשע"ג, בעת סעודת שבע ברכות, ביקר מח"ט שומרון בישיבה[9].
יומיים לאחר מכן, בכ"ו שבט הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה להתוועדות חסידית בה ניגנו ניגונים ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים[10].
צוות הישיבה
הנהלה רוחנית:
- הרב שי הרמתי - ראש ישיבה.
- הרב יחזקאל נואמה - משפיע.
- הרב דוד שניאורסון - מגיד שיעור ומשפיע.
- הרב אלי איתן - מגיד שיעור.
- הרב משה חביב - משפיע.
- הרב שניאור סנדרוי - משגיח.
הנהלה גשמית:
- ר' איציק סנדרוי - מנהל.
- ר' אפרים בירן.
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של הישיבה.
- מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה באתר חב"ד אינפו
- סיכומה של שנה
- בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי
