תוכחה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־07:59, 30 ביוני 2013 מאת שלום (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''תוכחה''' היא מצוות עשה מהתורה בפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך". בזמן הבעל שם טוב רבים היו הדרשנ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוכחה היא מצוות עשה מהתורה בפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך". בזמן הבעל שם טוב רבים היו הדרשנים שהיו מוכיחים את העם, והיו נקראים "גידים", אך חלקם היו מרבים לקטרג על עם ישראל ועל מעשיהם הרעים, והבעל שם טוב נלחם בהם באמרו שעל ידי כך הם מעוררים קטרוג בשניץ

הבעל שם טוב אמר על כך שיש שני מיני מוכיחים, כמשל המלך ששלח אתבנו יחידו מעל פניו, ושילח את ב' עבדיו, וחזר א' והלשין את הבן אל אביו [וכו'], והשני אמר כדברים האלה רק שדיבר מצד שהי' צער [לו] בצער המלך ובנו שנשלח מעל פניו זמן רב עד שנשכח ממנו נימוסי המלכות וכל מכבדו הזילוהו, ואז נתמלא המלך רחמים כו'. כך יש מוכיח בשער שמדבר בגנות ישראל, וח"ו עי"ז גורם קטרוג נחש הקדמוני כו' (שעל כך רומז הפסוק "ולא תשא עליו חטא") לא לעורר על כך קטרוג, ויש מוכיח שמדבר מתוך אהבת ישראל עד כמה נתרחקו משולחן אביהם, ועל ידי כך מעורר את אהבת ה' לבניו (כתר שםן טוב ח"א ע' קל"א)