תהלים קמ"ה

תהלים קמה תְּהִלָּה לְדָוִד
א: תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: ב: בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: ג: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר: ד: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ: ה: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה: ו: וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה: ז: זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ: ח: חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד: ט: טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: י: יוֹדוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה: יא: כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ: יב: לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: יג: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר: יד: סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים: טו: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: טז: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: יז: צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו: יח: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: יט: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: כ: שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: כא: תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

"תְּהִלָּה לְדָוִד" הוא מזמור קמ"ה (הפרק ה-145) בספר התהלים. מזמור זה, הוא תהילה גדולה לקב"ה ולכן מחובר על פי אותיות האל"ף-בי"ת.

תכנו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מזמור זה הוא (בשונה משאר מזמורים שיש בהם גם בקשות ותחינות), כולו תהילה לה', ולכן מתחיל ב"תהילה", ופסוקיו הם לפי סדר האלף בית.

אמירתו וסגולותיו

את מזמור זה אומרים שלוש פעמים ביום:

• בתפילת שחרית, אחרי ברוך שאמר.
• בתפילת שחרית, אחרי אמירת התחנון.
• בתפילת מנחה, לפני שמונה עשרה.

ונאמר בגמרא:"כָּל הָאוֹמֵר "תְּהִלָּה לְדָוִד" בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא". והטעם: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ".

באמירת מזמור זה בתפילה צריכים לכוין באמירת הפסוק "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ", שהקב"ה הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה.

כשאומרים מזמור זה בסדר התפילה, אומרים לפניו את הפסוקים "אשרי יושבי ביתך" ו"אשרי העם שככה לו", כי מפסוקים אלו למדים שצריך לשהות קצת לפני תפילת שמונה עשרה, שלכן אומרים את המזמור "תהילה לדוד".

וכן אומרים לאחריו את הפסוק: "ואנחנו נברך י-ה". בשביל לסיים מזמור זה (כבשאר המזמורים שעד סוף הספר) ב"הללוי-ה".

סידורו על פי אותיות האל"ף בי"ת

מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות נ. והטעם מבואר בגמרא: "מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל" (דהיינו, מפלתן של ישראל, בלשון סגי נהור) דכתיב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". ולמרות זאת דוד התייחס ו'הרים' נפילה זו ברוח הקודש בפסוק הבא, שנאמר: "סומך ה' לכל הנופלים".

ביאור תורת החסידות

• תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ בחסידותמבואר: ש'תהלה' מתיחס לכתר בחינת עתיקא קדישא. כמו שכתוב:"נורא תהלות" שתהילה הוא בחינת "נורא" שהוא בחינת הכתר.

וזהו שכתוב: "תהלתי אחטם לך" שתהלה הוא החוטם (אף) שהוא מורה על הריח שהוא ענין ההארה וההמשכה מבחינת כתר דאצילות בחינת עתיקא קדישא, למלכות שהוא בחינת דוד. וזהו "תהילה לדוד" המשכה (תהלה) מכתר למלכות (דוד).

עוד פירוש: שתהלה לדוד הוא מה שמלכות (דוד) מהללת ומשבחת לאור אין סוף שבז"א דאצילות, (דהיינו בני ישראל בתפילה) ועל ידי זה ממשיכה מעצמות אין סוף המשכה, כפי שמצתמצמת בכתר.

• מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים בחסידות מובא רבות מפסוק זה, שכל התהוות העולמות, הם מספירת המלכות שהוא צמצום וההגבלה, בכדי שהאור ירד לדרגה נחותה, ויוכל להוות עולמות גשמיים.