תהלים קכ"ג
תהלים קכג
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי |
|---|
|
א:' שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם: |
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי" הוא מזמור קכ"ג (הפרק ה-123) בספר תהלים. פרק זה נכלל בתפילת שחרית של שבת והוא כולל קינה על אריכות הגלות.
מזמור זה הוא הרביעי ב-15 פרקי 'שיר המעלות'.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת הקכ"ג ביום ההולדת ה-122, ועד ליום ההולדת ה-123.
תוכן עניינים
תוכן המזמור[עריכה]
בכותרת המזמור שבתהילים אוהל יוסף יצחק מבואר אודות המזמור ש"המשורר מקונן על זמן ארוך ורב שעברו כבר בגלות".
בספר ואני תפלתי[1] שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מבואר שנשיאת העיניים המתוארת המזמור, היא בדומה לסיפור חז"ל אודות נחש הנחושת, שבתורה מסופר שכאשר בני ישראל הסתכלו עליו השפיע עליהם הדבר רפואה, ואף שהנחש העשוי מנחושת אינו ממית ואינו מחיה, כאשר בני ישראל נושאים את עיניהם כלפי מעלה במשמעות הרוחנית, ומשעבדים את ליבם לשוכן במרומים, לקב"ה, הם מתקנים את מעשיהם ואזי רואיים הם שהקב"ה ישפיע להם בכל המצטרך להם[2].
בהמשך המזמור אנו פונים לקב"ה כעבד המתחנן לאדונו, סוג עבודת השם שמעלתה היא ביטול מוחלט, זאת בשונה מחלקים אחרים בתפילה שאנו פונים לקב"ה כבן המבקש מאביו, סוג עבודת השם שעיקר הדגש בה הוא על הקשר הנפשי של קיום התורה והמצוות בחפץ ורצון מיוחד.
לדעת הרשב"ם המזמור נכתב בזמן גלות בבל[3].
את אמירת המזמור כחלק מתפילת שחרית של שבת תיקן האריז"ל, כשהוא חלק מעשרת המזמורים הנוספים בשבת לפסוקי דזמרה ומזכירים בכך את עשרת הדיברות בזכותם קיים העולם.
בביאורי תורת החסידות[עריכה]
- אליך נשאתי את עיני - על פי הכלל ש"במקום שמחשבתו של אדם - שם הוא נמצא", כאשר אדם נושא את עיניו ומתבונן באלוקות שלמעלה מהבריאה, אזי 'שם הוא נמצא'[4].
- היושבי בשמים - תוכן המזמור כולו הוא הגאולה, שמהות הגאולה הוא חיבור מעלה ומטה, חיבור ה'שמים' עם ה'עני ורוכב על חמור' - חומריות הגוף והעולם[5].
- הנה כעיני עבדים - אף שבדרך כלל עבודת העבד נחשבת למטה מעבודת הבן, הכוונה כאן על בחינת עבד שלמעלה מבחינת בן, כפי שמוכח מהמשך לשון הפסוק 'עד שיחוננו' לשון מתנת חינם[6], כיון שעל ידי בחינה נעלית זו של עבודת עבד ממשיכים בחינת 'אוצר חנם' שלמעלה, מקום שמעשי התחתונים לא נוגעים בו באמת כיון שהוא נעלה מהם, והוא נמשך רק באופן של מתנת חינם[4].
- כעיני עבדים - ה'עבדים' עליהם מדבר הפסוק הם מט"ט וסנד"ל שבעולמות יצירה ועשיה וההשתוקקות שלהם לאלוקות גדולה מאוד, וכמותם גם ההשתוקקות של נשמות ישראל, שאף שעלו במחשבה, ההשתוקקות שלהם גדולה מאוד לעצמות אין סוף[7].
- הבוז לגאי יונים - הנשמה ירדה לעולם והיא מלובשת בגוף הגשמי ולבושים צואים המלכלכים אותה ומתעים אותה מעבודת השם, ולכן הכינוי שלה בפסוק הוא 'יונה' מלשון אונאה[8].
ניגונים על הפרק[עריכה]
| ערך מורחב – שיר המעלות אליך |
כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו, לקראת י"א ניסן תשפ"ד חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק.
כמידי שנה ועדת הניגונים ליובאוויטש בררה מתוך 113 ניגונים שחוברו על ידי אנ"ש והתמימים שהגיעו לידי הועדה[9], ולבסוף נבחר ברוב קולות הניגון שחובר על ידי התמים לוי יצחק ניאזוב, שליח בישיבת ליובאוויטש טורונטו[10] [11].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תצלום המזמור בתהילים 'אוהל יוסף יצחק'
- יהל אור על תהילים פרק קכ"ג
- ביאור המזמור בספר 'ואני תפילתי'
- סיכום מאמרי הרבי, לקט תמציתי של נקודות מאמרי הרבי על המזמור
- אליך נשאתי את עיני, קובץ לימוד עם שיחות מהרבי על המזמור, בהוצאת את"ה העולמי
הערות שוליים
- ↑ תפילת שחרית לשבת, עמוד 87.
- ↑ במדבר כא, ד-י. גמרא מסכת ראה השנה כט, א. מדרש רבה פרשת בשלח פכ"ה דקמ"ב ע"ב. יהל אור על הפרק.
- ↑ "שיר המעלות. אליך נשאתי — בגלות בבל עשאוהו, כשעלו בני הגולה לבנות ירושלים, ולא היו באים ביחד אלא מעט, חבורה אחר חבורה, כמאמר שכתוב בספר עזרא, והיו מבקשים רחמים על קיבוץ גלות חבריהם".
- ↑ 4.0 4.1 יהל אור על המקום.
- ↑ שיחת שבת פרשת וירא תשכ"ג.
- ↑ לפי הכלל כל מה שקנה עבד קנה רבו, העבד לא יכול לקנות שום דבר לעצמו וכל מה שהוא מקבל זו מתנת חינם.
- ↑ תורה אור פרשת יתרו.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן על מאמרי רז"ל עמוד 458.
- ↑ שיא של כל הזמנים: 113 ניגונים חדשים לקאפיטל קכ"ג!
- ↑ חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ: נבחר הניגון על קאפיטל קכ"ג
- ↑ להאזנה לניגון
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
