תהלים נ"ד
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד
|
|---|
|
א: לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד. ב: בְּבֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ. ג: אֱלֹקים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי. ד: אֱלֹקים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי. ה: כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא שָׂמוּ אֱלֹקים לְנֶגְדָּם סֶלָה. ו: הִנֵּה אֱלֹהִים עֹזֵר לִי ה' בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי. ז: יָשִׁיב הָרַע, לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ, הַצְמִיתֵם. ח: בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה-לָּךְ אוֹדֶה שִּׁמְךָ ה' כִּי- טוֹב. ט: כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי. |
"לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד" הוא המשפט הפותח בפרק נ"ד שבתהלים.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הנ"ב ביום ההולדת ה-53, ועד ליום ההולדת ה-54.
תוכן עניינים
תוכן המזמור[עריכה]
בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לאלוקים שיושיע בגבורתו לכל המיחלים לחסדו, ועיין ותראה תפילה נוראה ונפלאה שיש לכל אדם לומר בזמנו".
פסוקים א'-ה': בקשת המשורר.
פסוקים ח'-ט': ביטחון בה', שישלח ישועה.
ביאור הרבי[עריכה]
מלשון הפסוק "כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי" משמע ש"כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי" ו"וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי" היו ביחד. ולכאורה, הרי "כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי" - מידת החסד, ו"וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי" - מידת הגבורה, ואיך הם יכולים להיות ביחד, שהרי הם מנוגדים זה לזה?
והביאור בזה: כאשר שני הקווים מתגלים מצד עניינם - הם מנוגדים זה לזה. אבל כשהם מתעלים על ידי גילוי שלמעלה מהם - אינם מנוגדים זה לזה, כי מרגישים בהם רק גילוי שלמעלה מהגדר שלהם. וזה מה שמבואר[1]: ""ושמתי כדכד שמשותיך... חד אמר שהם, וחד אמר ישפה, אמר הקב"ה להוי כדין וכדין". אדמו"ר הזקן מבאר[2] שהם נחלקו בסדר ואופן הגילוי. אחד מהם אמר שעיקר המעלה זה גילוי מלמעלה למטה, שלא יזדככו ויתעלו ממדרגתם, אלא שיאיר גילוי עד שהנבארים יבואו ממילא למדריגה זו. אבל אחד מהם אמר שהנבראים יזדככו ויתעלו , להיות כלים למדריגה זו. והקב"ה הכריע "להוי כדין וכדין" - שיהיה גם גילוי אלוקות עצום, וגם שהנבראים יתעלו ויזדככו כדי להיות כלים לגילוי עצום זה. והטעם ששני דברים אלו יהיו ביחד, אף על פי שהם מנוגדים זה לזה, כי יתגלה גילוי שלמעלה משניהם, שיגלה שמצד ענינם הם לא מנוגדים זה לזה. וגם אצל דוד המלך היה גילוי זה: "כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי" - גילוי הגבוה של חסד מתלבש בגדרי מטה של גבורה - "וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי"[3].
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
