תהלים נ"ג
תהלים נ"ג
לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד |
|---|
|
א: לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד ב: אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹשֵׂה טוֹב. ג: אֱלֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים. ד: כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד. ה: הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֱלֹהִים לֹא קָרָאוּ. ו: שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא הָיָה פָחַד כִּי אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּי אֱלֹהִים מְאָסָם. ז: מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. |
תהילים נ"ג הוא המזמור חמישים ושלושה בספר תהילים. מזמור זה הוא מזמור תלונה או תוכחה על הרשעים ועל המצב העגום שבעם, במקביל לפרק י"ד.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה ליום הולדת ה-52, ועד ליום ההולדת ה-53.
תוכן עניינים
תוכן המזמור[עריכה]
בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "בו ידובר כשגידר טיטוס את הפרוכת בחרב וחשב שהרג את עצמו".
* פסוקים א'-ד': המצב העגום בעם ישראל.
* פסוקים ד'-ו': הרשעים עוד ייענשו.
* פסוק ז': המשורר מצפה לתקווה.
רש"י מפרש, שבפרק זה "הרשעים", הכוונה על טיטוס, ופרק י"ד בתהילים מדבר על נבוכדנצר.
ביאור הרבי[עריכה]
נאמר במדרש תהילים על הפסוק "מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל" ששני הפעמים כשנאמר "מי יתן" (בפרק זה, ובפרק י"ד), הם כנגד שני הפעמים שנאמר "מי יתן" בספר דברים: "הרב אמר אחד, והתלמיד אמר אחד, הרב (הקב"ה) אמר "מי יתן והיה לבבכם זה להם"[1], והתלמיד (משה רבינו) אמר "ומי יתן עם כל ה' נביאים[2]", אבל דברי הרב ודברי התלמיד לא יתקיימו בעולם הזה אלא בעולם הבא, דברי הרב מנין, שנאמר "ונתתי לכם לב חדש"[3], דברי התלמיד מנין, שנאמר "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר"[4].
הרבי מבאר: ידוע שחידוש של ביאת המשיח הוא, ש"מעלה" ו"מטה" יתאחדו. לפני מתן תורה הייתה גזירה שלא היה קשר בין "מעלה" ל"מטה", אך לאחר מתן תורה הגזירה התבטלה, ו"עליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה".
אבל אמיתית ושלימות החיבור בין "מעלה" ל"מטה" יהיה בזמן ביאת המשיח בב' ענינים: א'. לבו הגמשי של האדם יהיה "ליראה אותי... כל הימים", שה"מטה" יזדכך מחומריותו ויירא את ה' כל הימים - חיבור מלמטה למעלה. ב'. "ואשפוך רוחי על כל בשר" - מלמעלה ירד רוח ה' על נפשו וגופו של האדם - חיבור מלמעלה למטה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
