הבדלים בין גרסאות בדף "תהלים אוהל יוסף יצחק"
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד שינוי יעד הפניה |
(הוספת ערך) תגית: הסרת הפניה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''תהילים אהל יוסף יצחק''' הינו ספר התהילים שנדפס בהוצאת [[קה"ת]] במהדורות שונות, אליו נלווה [[קובץ מכתבים]] של אדמו"ר הריי"צ בדבר מעלת אמירת תהילים. | |
| + | |||
| + | לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, הוחלט לקרוא לתהילים על שמו כדי לעורר את זכותו של הרבי על מי שקורא בתהילים אלו. | ||
| + | |||
| + | ==היסטוריה== | ||
| + | לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] הודפס על ידי [[קה"ת]] "ספר תהילים - אוהל יוסף יצחק" שנקרא על שמו של אדמו"ר הריי"צ, כאשר הבחירה בספר זה דווקא היתה בגלל הקשר המיוחד של אדמו"ר הריי"צ ו[[תקנת אמירת תהילים]] ובעקבות בקשתו ועידודו הנמרץ התפשטה אמירת התהילים בצורה משמעותית. | ||
| + | |||
| + | הספר יצא לאור באופן המתאים לקיום התקנה עם ציון בגוף התהילים של חלוקה לימי החודש, זאת לצד החלוקה לחמישה ספרים, ולשבעת ימי השבוע. | ||
| + | |||
| + | בתור הוספה צורף הקובץ מכתבים מאדמו"ר הריי"צ בגודל אמירת תהילים שכבר יצא לאור קודם לכן כקונטרס בפני עצמו. | ||
| + | |||
| + | כמו כן הופיעו בספר מספר הוספות מלבד גוף התהילים עצמו: | ||
| + | *התעוררות על אמירת תהילים – מהשל"ה הקדוש | ||
| + | *סקירה על תקנת אמירת תהילים בציבור | ||
| + | *יהי רצון שנוהגים לומר לפני התחלת אמירת התהילים (ביום חול) | ||
| + | *ג' הפסוקים "לכו נרננה", ו"מי יתן מציון" שנוהגים לומר בתחילת ובסיום אמירת התהילים | ||
| + | *ביאורים קצרים על התוכן של כל פרק המופיעים בתחילת כל פרק | ||
| + | *נוסחי ה'יהי רצון' שנוהגים לומר אחר התהילים בחול, בשבת, ובהושענא רבה | ||
| + | *תפילה על החולים, תפילה קודם ואחר הלימוד ליארצייט, ומי שברך לחולה | ||
| + | *חלוקת התהילים לחודש אלול על פי תקנת הבעל שם טוב | ||
| + | |||
| + | בהקדמה לספר ציין הרבי ש{{ציטוטון|'''כדי לעורר ולהמשיך זכותו עלינו, שנתעורר באמירת תהילים בתשובה אמיתית ושתתקבלנה תפילותינו לרצון, קראנו להוצאת תהילים זה על שמו בשם "אהל יוסף יצחק"'''}}. | ||
| + | |||
| + | ===אהל יוסף יצחק השלם=== | ||
| + | בשנת [[תשי"ג]] יצא לאור על ידי [[קה"ת]] ספר התהילים 'אהל יוסף יצחק – השלם', הכולל עשרה פירושים, בהם פירוש יהל אור מאדמו"ר הצמח צדק, שנדפס קודם לכן רק פעם אחת בפולטובה בשנת תרע"ח. | ||
| + | |||
| + | ===הוצאות נוספות=== | ||
| + | מאז שיצא לאור בפעם הראשונה, חזר הספר ונדפס בעשרות מהדורות שונות, כשהמכנה המשותף ביניהם הוא שמירה על צורת העימוד{{הערה|בכל ההדפסות בלשון הקודש שיצאו לאור ללא פירוש נוסף.}}, ציון החלוקה לימי החודש והשבוע, וההוספה של קובץ המכתבים. | ||
| + | |||
| + | בחלק מההוצאות נוספו בראש העמודים ציון לאיזה יום בחודש שייך פרק זה, להקלה על ההתמצאות והשימוש בספר. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשכ"ד]] יזם סניף [[קה"ת כפר חב"ד]] הוצאה לאור של התהילים במצורף ל[[סידור תהילת השם]], ומאז הוא צורף ברוב המהדורות של הסידורים, מה שלא היה נפוץ קודם לכן. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשל"ד]] הוא הודפס בהדפסה מיוחדת בפאיד, ובשנת תשל"ז בקזבלנקה שבמרוקו, ובשנת תשמ"א הודפס במתנה לרבי בקרית גן ישראל. | ||
| + | |||
| + | בשנת תשנ"ט יצא לאור הספר מתורגם ומפורש לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]] על ידי הרב דב בער חזקלביץ. בשנת תש"ע יצא לאור בבואנוס איירס שבארגנטינה מתורגם ומפורש בספרדית על ידי הרב נתן גרונבלאט, ובשנת תשע"ג מתורגם ומפורש לאנגלית על ידי הרב [[זלמן פוזנר]], הרב יוסף מרכוס והרב אליעזר דנצינגר. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ==השימוש בספר== | ||
| + | מאז הדפסת הספר בפעם הראשונה, בכל ההוצאות לאור החב"דיות מקפידים להשתמש בתהילים אלו בלבד, וחסידי חב"ד משתדלים לומר תהילים דווקא מתוך הוצאות אלו. | ||
| + | |||
| + | ==הכותרות שבראש הפרקים== | ||
| + | בנוגע לסמכות הכותרות שבראש הפרקים ומקורם, קיים פולמוס בין רבני חב"ד, כאשר יש הטוענים{{הערה|ראו לדוגמא הרבי יוסף שמחה גינזבורג, הערות וביאורים אהלי תורה תתקלט עמוד 142.}} שכיון שמקורם אינו ברור סמכותם מוטלת בספק, ולעומתם יש הטוענים{{הערה|1=ראו לדוגמא הערות התמימים ואנ"ש לוד חוברת פג עמוד 37. ו[http://haoros.com/download.asp?kovetzID=940&ext=pdf גליון תתקמ עמוד 89].}} שסמכותם איתנה ולא ניתן להטיל בהם דופי, וזאת על פי דברי הרבי בעצמו שסמך על המופיע בכותרות אלו{{הערה|ראו בלקוטי שיחות חלק כו עמוד 286 בנוגע למזמור קז שתוכנו הוא "על ארבעה שיצאו מצרה לרוחה וצריכים להודות לה' . . לשבח ולספר בפני הרבים", בהערה 13: "לשון הכותרת למזמור קז שנתקבלה ופשט הדבר בכל ישראל ועד שנדפסה בריבוי ספרי התהלים". וכן בשיחות נוספות.}}. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *'''[[קובץ מכתבים לתהילים]]''', קונטרס שנדפס כהוספה ל[[תהלים אוהל יוסף יצחק]] | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=1 תהלים אוהל יוסף יצחק עם קובץ מכתבים]''' | ||
| + | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58855&pgnum=1 תהילים אהל יוסף יצחק השלם – עם פירוש יהל אור]''' {{היברובוקס}} | ||
| + | *'''[softwares.center/tehillim-ohel-yosef-yitzchak/ אפליקציה לאנדרואיד של תהילים אהל יוסף יצחק]''' | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:ספרי קה"ת]] | ||
| + | [[קטגוריה:תהלים|*]] | ||
גרסה מ־10:11, 7 באפריל 2021
תהילים אהל יוסף יצחק הינו ספר התהילים שנדפס בהוצאת קה"ת במהדורות שונות, אליו נלווה קובץ מכתבים של אדמו"ר הריי"צ בדבר מעלת אמירת תהילים.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, הוחלט לקרוא לתהילים על שמו כדי לעורר את זכותו של הרבי על מי שקורא בתהילים אלו.
תוכן עניינים
היסטוריה
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ הודפס על ידי קה"ת "ספר תהילים - אוהל יוסף יצחק" שנקרא על שמו של אדמו"ר הריי"צ, כאשר הבחירה בספר זה דווקא היתה בגלל הקשר המיוחד של אדמו"ר הריי"צ ותקנת אמירת תהילים ובעקבות בקשתו ועידודו הנמרץ התפשטה אמירת התהילים בצורה משמעותית.
הספר יצא לאור באופן המתאים לקיום התקנה עם ציון בגוף התהילים של חלוקה לימי החודש, זאת לצד החלוקה לחמישה ספרים, ולשבעת ימי השבוע.
בתור הוספה צורף הקובץ מכתבים מאדמו"ר הריי"צ בגודל אמירת תהילים שכבר יצא לאור קודם לכן כקונטרס בפני עצמו.
כמו כן הופיעו בספר מספר הוספות מלבד גוף התהילים עצמו:
- התעוררות על אמירת תהילים – מהשל"ה הקדוש
- סקירה על תקנת אמירת תהילים בציבור
- יהי רצון שנוהגים לומר לפני התחלת אמירת התהילים (ביום חול)
- ג' הפסוקים "לכו נרננה", ו"מי יתן מציון" שנוהגים לומר בתחילת ובסיום אמירת התהילים
- ביאורים קצרים על התוכן של כל פרק המופיעים בתחילת כל פרק
- נוסחי ה'יהי רצון' שנוהגים לומר אחר התהילים בחול, בשבת, ובהושענא רבה
- תפילה על החולים, תפילה קודם ואחר הלימוד ליארצייט, ומי שברך לחולה
- חלוקת התהילים לחודש אלול על פי תקנת הבעל שם טוב
בהקדמה לספר ציין הרבי ש"כדי לעורר ולהמשיך זכותו עלינו, שנתעורר באמירת תהילים בתשובה אמיתית ושתתקבלנה תפילותינו לרצון, קראנו להוצאת תהילים זה על שמו בשם "אהל יוסף יצחק"".
אהל יוסף יצחק השלם
בשנת תשי"ג יצא לאור על ידי קה"ת ספר התהילים 'אהל יוסף יצחק – השלם', הכולל עשרה פירושים, בהם פירוש יהל אור מאדמו"ר הצמח צדק, שנדפס קודם לכן רק פעם אחת בפולטובה בשנת תרע"ח.
הוצאות נוספות
מאז שיצא לאור בפעם הראשונה, חזר הספר ונדפס בעשרות מהדורות שונות, כשהמכנה המשותף ביניהם הוא שמירה על צורת העימוד[1], ציון החלוקה לימי החודש והשבוע, וההוספה של קובץ המכתבים.
בחלק מההוצאות נוספו בראש העמודים ציון לאיזה יום בחודש שייך פרק זה, להקלה על ההתמצאות והשימוש בספר.
בשנת תשכ"ד יזם סניף קה"ת כפר חב"ד הוצאה לאור של התהילים במצורף לסידור תהילת השם, ומאז הוא צורף ברוב המהדורות של הסידורים, מה שלא היה נפוץ קודם לכן.
בשנת תשל"ד הוא הודפס בהדפסה מיוחדת בפאיד, ובשנת תשל"ז בקזבלנקה שבמרוקו, ובשנת תשמ"א הודפס במתנה לרבי בקרית גן ישראל.
בשנת תשנ"ט יצא לאור הספר מתורגם ומפורש לרוסית בהוצאת שמי"ר על ידי הרב דב בער חזקלביץ. בשנת תש"ע יצא לאור בבואנוס איירס שבארגנטינה מתורגם ומפורש בספרדית על ידי הרב נתן גרונבלאט, ובשנת תשע"ג מתורגם ומפורש לאנגלית על ידי הרב זלמן פוזנר, הרב יוסף מרכוס והרב אליעזר דנצינגר.
השימוש בספר
מאז הדפסת הספר בפעם הראשונה, בכל ההוצאות לאור החב"דיות מקפידים להשתמש בתהילים אלו בלבד, וחסידי חב"ד משתדלים לומר תהילים דווקא מתוך הוצאות אלו.
הכותרות שבראש הפרקים
בנוגע לסמכות הכותרות שבראש הפרקים ומקורם, קיים פולמוס בין רבני חב"ד, כאשר יש הטוענים[2] שכיון שמקורם אינו ברור סמכותם מוטלת בספק, ולעומתם יש הטוענים[3] שסמכותם איתנה ולא ניתן להטיל בהם דופי, וזאת על פי דברי הרבי בעצמו שסמך על המופיע בכותרות אלו[4].
ראו גם
- קובץ מכתבים לתהילים, קונטרס שנדפס כהוספה לתהלים אוהל יוסף יצחק
קישורים חיצוניים
{{{2}}}, באתר HebrewBooks
- [softwares.center/tehillim-ohel-yosef-yitzchak/ אפליקציה לאנדרואיד של תהילים אהל יוסף יצחק]
הערות שוליים
- ↑ בכל ההדפסות בלשון הקודש שיצאו לאור ללא פירוש נוסף.
- ↑ ראו לדוגמא הרבי יוסף שמחה גינזבורג, הערות וביאורים אהלי תורה תתקלט עמוד 142.
- ↑ ראו לדוגמא הערות התמימים ואנ"ש לוד חוברת פג עמוד 37. וגליון תתקמ עמוד 89.
- ↑ ראו בלקוטי שיחות חלק כו עמוד 286 בנוגע למזמור קז שתוכנו הוא "על ארבעה שיצאו מצרה לרוחה וצריכים להודות לה' . . לשבח ולספר בפני הרבים", בהערה 13: "לשון הכותרת למזמור קז שנתקבלה ופשט הדבר בכל ישראל ועד שנדפסה בריבוי ספרי התהלים". וכן בשיחות נוספות.
