תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים

תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים

תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים התקיימה בשנת תש"נ בעיר קישינב בירת מדינת מולדובה, על ידי השליח הרב '''זלמן אבלסקי''' הרב הראשי למולדובה.

רקע בראשית שנת תש"נ, התמוטט המשטר הקומוניסטי, וברית המועצות התפרקה ל15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה שנודעה בעבר כחבל בסרביה, הידועה לכולכם בעקבות פוגרום קישינב שארע בה לפני 107 שנה, בו נבזז רכוש יהודי רב, וחיים של יהודים רבים הופסקו באחת, מרבית יהודי המדינה נספו בשואה. לאלו ששרדו את השואה, ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.

ההכנות לתהלוכה תחייתה והגאווה היהודית של יהודי מולדובה, התרחשה לו במעט, בזכות תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה של עיר, על ידי הרב הראשי הרב זלמן אבלסקי ורעייתו, שהחלו את פעילותיהם בחג החנוכה בשלהי תש"נ, כמו גם את יתר החגים, אך המיוחד מכולם לשנה זו, היה בהחלט התהלוכה הגדולה של ל"ג בעומר שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד אינו ידע מה צופן העתיד. אז כך בכל העולם עושים תהלוכות, אך בחבר העמים היה פחד נורא. מחד הייתה ההרגשה שכעת ישנו חופש דת והיהודים יכולים לקיים את מצוות דתם בחופשיות. אך מאידך הכל היה בזהירות והאנשים האחראים לכך ברמת השטח לא ממש ידעו כיצד עליהם לנהוג בהרבה מקרים, מכיוון שהדברים לא היו ברורים עד שנת תשנ"א. בימים הסמוכים ל"ג בעומר, החלו בהכנות לתהלוכה הראשונה בכל רחבי ברית המועצות, השליח הצעיר, ר' זושא אבלסקי יחד עם חברו ר' פניע וישצקי, בא לסייע בפעילות בקישינב, התפקדו על הארגון, ונכנסו במרץ לפעולה, התכוננו וארגנו את התהלוכה ההיסטורית. ור' זאב ביטקין, עימהם שעזר ככל האפשר. במקום פעלה כבר ישיבת "תומכי תמימים" שקיבלה את אישור וברכת הרבי, בה למדו 30 בחורים(!) שפעלו ופירסמו את התהלוכה בכל העיר, ועזרו ביתר הפרטים. יתירה מכך פרסמו את התהלוכה, בבית הכנסת בשיחות עם הורים וביקורי בית, ואפילו שכנעו את כל העיתונים המקומיים שבסופו של דבר פרסמו בגאון על התהלוכה הגדולה! היה צריך פרסום ושכנוע מאסיבי במיוחד, כי אנשים הסכימו לקיים מצוות ולהגיע לבית הכנסת, אבל ברחוב, נשמע להם מופרך במיוחד, אך לאחר עבוד שטח רבה הצלחנו לשכנע את יהודי העיר, להגיע אם ילדיהם לתהלוכה, ואכן מאות הגיע.

התהלוכה התהלוכה עברה דרך בית הכנסת המרכזי ברחוב חב"ד ליובאוויטש במרכז העיר קישינב והמשיכה דרך הרחוב הראשי: לנינה, כיום שטפן צ'למריי, עד לתחנת הרכבת בעיר, ומשם צעדו אל האולם הענק לכינוס צבאות השם. בכל מקום בו עברו היהודים, עצרו האנשים כולם ברחוב, והביטו במחזה הגדול, לראשונה בחייהם של התושבים בקישינב, ובעצם בברית המועצות כולה... לאחר מכאן התקיים כינוס ענק, ובו אמרנו יחד עם הילדים את 12 הפסוקים, הגרלנו פרסים, והתקיימה מהקלת ילדים, לאחר מכאן הסברנו לילדים על מהותו של יום, והתרגשות היתה מורגשת בחלל האוויר. לאחר התהלוכה התקיימה התוועדות גדולה בבית הכנסת למאות היהודים, שהגיעו לשמוח בשמחתו של רשב"י, שמעו על ל"ג בעומר, כמובן, לראשונה בחייהם, ועל הרבי שדואג לכל יהודי בקצה העולם. לאחר התהלוכה, אנשי העיר הכירו כבר בחב"דניקים הפועלים במרץ רב בעיר, לאחר מכאן הקמנו סוכת ענק בחג הסוכות ברחוב הראשי, חנוכייה מוארת הרשימה ביופייה את העיר אף היא ברחוב הראשי, ולאחר שנה שוב התהלוכה הגדולה ברחובה של עיר, שהמשכיה גם ביתר שנותינו כאן בשליחות המלך. לאחר התהלוכה הראשונה, כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לכ"ק אדמו"ר שליט"א, כנהוג בפי חסידים, והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה, נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה. יצויין שאף שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברוחבה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר, השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הרבנים הצעירים שבחבורה מארגן התהלוכה ר' זושא אבלסקי וחברו ור' פנחס וישצקי, ממדינת מולדובה בתואנה שחיפשו מתחת לשטיח, ממש כמו בזמני הק.ג.ב. שאסור להם לישון בבית פרטי וכי היה עליהם להתגורר בבית מלון מכיוון שהם אורחים, טענה מגוחכת כשלעצמה, אך הסיבה היתה ברורה לכל. אך כל זה היה שווה, שהתהלוכה במולדובה שברה את הקרח, וכבר בתשנ"א התקיימו תהלוכות מעין אלו במרחבי חבר העמים.