תהלוכת ל"ג בעומר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
התהלוכה הראשונה בפתח תקווה

“תהלוכות ל”ג בעומר” הינם תהלוכות ענק של ילדים, הצועדים ברחובה של עיר ביום ל"ג בעומר לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

התהלוכות ב-770

התהלוכות החלו למעשה כבר מאז שנות התש"י בהוראת הרבי, אלא שתהלוכות אלה היו רק בחצר 770 ולא בארץ ובעולם. עד אז התקיימו פעולות אחרות: פעילות במירון, פעילות עם חיילים והתוועדויות. בשנת תש"מ, חל המהפך בפעילות ל”ג בעומר, לאחר שהרבי הורה להעתיק את רעיון התהלוכה גם בישראל ובעולם. ומאז מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, ואהבת ה’.

ההוראה מהרבי לארגון התהלוכות

שבועיים ימים בלבד לפני ל”ג בעומר תש”מ. פרופסור ר’ ירמיהו ברנובר חזר באותם ימים משהייה ב770 לארץ-ישראל כששליחות תחת ידו. ספק אם הוא עצמו ידע כי שליחות זו היא בבחינת תקדים יהדותי היסטורי, וכי היא תהפוך לתופעה בקנה מידה עצום.

קודם שיצא בדרכו לשדה התעופה, הורה לו הרבי להעביר לאה”ק 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל”ג בעומר.

בהוראתו של הרבי היו גם תנאים שונים: הרבי דרש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון “שנת השלושים” להסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ. כך בכל מקום בעולם, ואילו בארץ ישראל, “כפליים לתושייה”, יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.

ביום ראשון ד’ באייר תש”מ, שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות בארצות הברית, כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף: “אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות”. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש “לתת רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות”, ולמי ש”מארגן בפועל”. אם לא יגיעו למספר הזה, יש “להחזיר לכאן” את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.

על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: “להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו-הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה”. על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: “..יהיה הצלחה וכו’ וזכות הרשב”י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה”צ”.

מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש ניסן, להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא “והשיב לב אבות על בנים”. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם, גם על האבות.

התהלוכות הראשונות

הפריסה הארצית החב”דית בתחילת שנות הממ”ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב”ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב ישראל הלפרין החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי.

בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב”ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ”ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל אתר ואתר בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.

במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.

בשבת קודש פרשת אמור, ערב ל”ג בעומר, התוועד הרבי, התוועדות שהקודשה כמעט כליל ליום ההילולא ל”ג בעומר ולרשב”י. בשיחות אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה. הרבי גם הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית ופרסית, ושאר הלשונות.

הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה “שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה קידוש-ה’, קידוש עם-ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני משיח צדקנו ורשב”י בתוכם ובראשם”.

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו: “כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה’ כל רצונותיך”. ובהמשך הוסיף הרבי: “כ”ק מו”ח אדמו”ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד’ אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו’.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב”י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה”.

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

מארגני התהלוכות הראשונות, לא הסתפקו רק בערי וישובי פנים הארץ, והוחלט לערוך תהלוכות גם מעבר לקו-הירוק - ביש”ע ורמת הגולן. משלחת אנ"ש נשלחה לישובים היהודים בעזה, שם הוציאו את הילדים לרחובות. בצפון הארץ נרתמו השלוחים הצפתיים, והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. אפילו בימית נערכה תהלוכה מרשימה.


תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים

בל"ג בעומר ה'תש"נ, קיים השליח הרב הראשי הרב זלמן אבלסקי ורעייתו את תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים ברחובה הראשי של העיר קישינב בירת מדינת מולדובה, התהלוכה הגדולה של ל"ג בעומר שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד אינו ידע מה צופן העתיד. בימים הסמוכים ל"ג בעומר, החלו בהכנות לתהלוכה הראשונה בכל רחבי ברית המועצות, השליח הצעיר, ר' זושא אבלסקי יחד עם חברו ר' פניע וישצקי, בא לסייע בפעילות בקישינב, התפקדו על הארגון, ונכנסו במרץ לפעולה, התכוננו וארגנו את התהלוכה ההיסטורית. ור' זאב ביטקין, עימהם שעזר ככל האפשר.

לאחר התהלוכה הראשונה, כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לכ"ק אדמו"ר שליט"א, כנהוג בפי חסידים, והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה, נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה. יצויין שאף שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברוחבה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר, השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הרבנים הצעירים שבחבורה מארגן התהלוכה ר' זושא אבלסקי וחברו ור' פנחס וישצקי, ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק, כבזמני הק.ג.ב.

אך כל זה היה שווה, שהתהלוכה במולדובה שברה את הקרח, וכבר בתשנ"א התקיימו תהלוכות מעין אלו במרחבי חבר העמים.

מכתב להחרמת התהלוכות

באותה שנה לקחו על עצמם הרב ישראל צבי הבר הרב רמי אנטיאן והרב משה דיקשטיין לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם" וכו' ושני רבנים ליטאיים - ראש ישיבת פונוביז' המפורסם והרב יעקב ישראל קנייבסקי יצאו נגד התהלוכה בחרפות וגידופים, אי לכך היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים. אחרי התהלוכה הרב משה דיקשטיין נסע לרבי ואז הרבי אמר לו אתה רצוי ומעשיך רצויים ובסביבות חג השבועות אמר הרבי את השיחה הידועה שמי שמדבר כך על יהודים אז הוא צריך לבדוק את התפילין שלו כי כנראה הם פסולות

מכתב נגד מבזי הרבי

הרב ישראל צבי הבר ממארגני התהלוכה, פירסם מכתבנגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.

דו"ח לרבי

במטה הפעילות הארצי הוחלט כי עוד בטרם יסתיים יום ל”ג בעומר, קודם השקיעה, יועבר לרבי דו”ח מלא של הפעילות: המקום, שם האחראי, וכמות הילדים. לשם כך, כל אחראי קיבל מראש דו”ח מפורט שהיה עליו למלאותו, ולאחר מכן להתקשר אל המשרד בכפר חב”ד שבו שכן המטה כדי ששם יחוברו יחדיו כל הנתונים.

ברגעים האחרונים קודם השקיעה של ל”ג בעומר, הסתיימה מלאכת קיבוץ הנתונים (ראה מסגרת) והדו”ח הועבר טלפונית לרבי על-ידי מזכירו, הרב יהודה לייב גרונר.

מיד לאחר ל”ג בעומר הרבי שלח לארץ עוד 107 שטרות נוספים עבור כל תהלוכה!


התהלוכות כיום

משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’. בשנים האחרונות התווסף מסר של גאולה ע"פ הוראתו של הרבי "שהדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא – לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש" (ש"פ חיי שרה - פתיחת כינוס השלוחים העולמי ה'תשנ"ב). בשנת ה'תנש"א כתב הרב יוסף הכט לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים". בפירוש הדבר ישנם חולקים.[1].

כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, שתיה קרה, וכן את האטרקציות למיניהן.

הפאראד

פארד, תש"נ

פאראד (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) הוא כינוי לתהלוכת ל"ג בעומר המתקיימת בשכונת קראון הייטס בשדרת איסטערן פארקוואי, הזוכה בדרך כלל להשתתפותו האישית של הרבי.

הפאראד מתקיים רק כשהקביעות של ל"ג בעומר היא ביום ראשון בשבוע (משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף).

הפאראד החל עוד בתקופת אדמו"ר הריי"צ כאשר הילדים שנטלו בו חלק היו אלו שהשתתפו בפעילות הארגון "מסיבות שבת" שתחת המרכז לעניני חינוך. הפעם הראשונה היתה בחול המעוד פסח תש"ב,חצי שנה לאחר התייסדות "מסיבות שבת". הפעם השניה היתה בט"ו תמוז, והפעם השלישית היתה בפורים של שנת תש"ג.

השנים בהם התקיים הפארד בהשתתפותו של הרבי: תשי"ג, תשט"ז, תשי"ז, תש"כ,תשכ"ג, תשכ"ו, תשכ"ז,(שנה בה נשא כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א את השיחה המרגיעה המפורסמת, לפני מלחמת ששת הימים). תש"ל,תשל"ג תשל"ו (לא חל ביום ראשון אך עקב כך שהרבי קרא לשנה זו "שנת החינוך" התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע), תש"מ, תשמ"ג, תשד"מ, תשמ"ז ותש"נ.

את הפאראד הי' מנחה מידי שנה הרב יעקב יהודה הכט, וכיום מנה ותו בנו ר' משעון הכט.

בתשנ"ג נראה היה שהרבי ישתתף אך בעוונותינו הרבים חלה באותו יום החמרה במצבו של הרבי ומשום כך התקיים הפארד בלי הרבי למרות שאותו יום היה יום ראשון.

כיום ממשיך הפארד להתקיים כאשר ל"ג בעומר יוצא בימי ראשון - אך איננו זוכים לראות את הרבי במעמדים אלו.

קישורים חיצונים

הערות שוליים