הבדלים בין גרסאות בדף "תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ב'"
מ (החלפת טקסט – "מעשה " ב־"מעשה ") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''עיין''' [[עץ חיים]] שער הנקודות ש"ח פ"ו שאין החזרת [[פנים בפנים]] כי אם על ידי [[מצות]] מעשיות דוקא. וטעם הדבר כי על ידי מע"ט גורם זיווג העליון וכו'. ולהבין אמאי מעשיות דוקא יובן ממה שנאמר בשער מ"ן ומ"ד כי צריך תחלה להעלות [[מים נוקבין]] ד[[נוקבא]] ד[[זעיר אנפין]] ו[[מים נוקבין]] ד[[נוקבא]] הן בחינת [[עשיה]] כמש"ש פ"א. והנה המע"ט נק' כסוח וקיצוץ הקוצים הנאחזים ב[[אחוריים]] שהן בחינת [[עשיה]] כמו שכתבתי בשער מ"ז פ"ה והיינו על ידי העלאת הטוב הגנוז בהם המלובש ב[[מצות]] מעשיות למקורו לקדושת ה[[אצילות]] שכבר הובררה. ומה שנאמר שם ש[[אדם הראשון]] תיקן גם כן על ידי [[תפלה]] היינו על ידי אותיות הדבור דעקימת שפתיו הוי [[מעשה]] כי הן מ[[נפש החיונית]] שבגוף ודמו אשר שרשן מ[[נוגה]]. והנה הבירורים ד[[עשיה]] עולין ל[[יצירה]] על ידי [[שם ב"ן]] ומ[[יצירה]] ל[[בריאה]] ול[[אצילות]] כמו שכתבתי בשער מ"ן דרוש י"א סי' ז'. ובזה יובן דהרהור לא עביד מידי כי בלי העלאת [[מים נוקבין]] מהמלכים שבנוגה אי אפשר להמשיך טיפי' מלמעלה לזווג זו"נ כי רוצה לינק מאמו ולא להשפיע למטה כמו שכתבתי בשער מ"ן דרוש ב' ועיין זהר פ' פקודי דרמ"ד ע"ב דאית סדורא כו' לאסתכלא כו' והן כוונות ה[[תפלה]] ו[[ | + | '''עיין''' [[עץ חיים]] שער הנקודות ש"ח פ"ו שאין החזרת [[פנים בפנים]] כי אם על ידי [[מצות]] מעשיות דוקא. וטעם הדבר כי על ידי מע"ט גורם זיווג העליון וכו'. ולהבין אמאי מעשיות דוקא יובן ממה שנאמר בשער מ"ן ומ"ד כי צריך תחלה להעלות [[מים נוקבין]] ד[[נוקבא]] ד[[זעיר אנפין]] ו[[מים נוקבין]] ד[[נוקבא]] הן בחינת [[עשיה]] כמש"ש פ"א. והנה המע"ט נק' כסוח וקיצוץ הקוצים הנאחזים ב[[אחוריים]] שהן בחינת [[עשיה]] כמו שכתבתי בשער מ"ז פ"ה והיינו על ידי העלאת הטוב הגנוז בהם המלובש ב[[מצות]] מעשיות למקורו לקדושת ה[[אצילות]] שכבר הובררה. ומה שנאמר שם ש[[אדם הראשון]] תיקן גם כן על ידי [[תפלה]] היינו על ידי אותיות הדבור דעקימת שפתיו הוי [[מעשה]] כי הן מ[[נפש החיונית]] שבגוף ודמו אשר שרשן מ[[נוגה]]. והנה הבירורים ד[[עשיה]] עולין ל[[יצירה]] על ידי [[שם ב"ן]] ומ[[יצירה]] ל[[בריאה]] ול[[אצילות]] כמו שכתבתי בשער מ"ן דרוש י"א סי' ז'. ובזה יובן דהרהור לא עביד מידי כי בלי העלאת [[מים נוקבין]] מהמלכים שבנוגה אי אפשר להמשיך טיפי' מלמעלה לזווג זו"נ כי רוצה לינק מאמו ולא להשפיע למטה כמו שכתבתי בשער מ"ן דרוש ב' ועיין זהר פ' פקודי דרמ"ד ע"ב דאית סדורא כו' לאסתכלא כו' והן כוונות ה[[תפלה]] ו[[יחוד (קבלה)|יחודים]] עליונים ליודעים ומשיגים לאסתכלא כו' כי [[נר"ן]] שלהם עצמן הן [[מים נוקבין]] ב[[מסירות נפש]] על ה[[תורה]] וב[[נפילת אפים]] כנודע: |
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ה]]</noinclude> | <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ה]]</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:30, 9 ביולי 2019
עיין עץ חיים שער הנקודות ש"ח פ"ו שאין החזרת פנים בפנים כי אם על ידי מצות מעשיות דוקא. וטעם הדבר כי על ידי מע"ט גורם זיווג העליון וכו'. ולהבין אמאי מעשיות דוקא יובן ממה שנאמר בשער מ"ן ומ"ד כי צריך תחלה להעלות מים נוקבין דנוקבא דזעיר אנפין ומים נוקבין דנוקבא הן בחינת עשיה כמש"ש פ"א. והנה המע"ט נק' כסוח וקיצוץ הקוצים הנאחזים באחוריים שהן בחינת עשיה כמו שכתבתי בשער מ"ז פ"ה והיינו על ידי העלאת הטוב הגנוז בהם המלובש במצות מעשיות למקורו לקדושת האצילות שכבר הובררה. ומה שנאמר שם שאדם הראשון תיקן גם כן על ידי תפלה היינו על ידי אותיות הדבור דעקימת שפתיו הוי מעשה כי הן מנפש החיונית שבגוף ודמו אשר שרשן מנוגה. והנה הבירורים דעשיה עולין ליצירה על ידי שם ב"ן ומיצירה לבריאה ולאצילות כמו שכתבתי בשער מ"ן דרוש י"א סי' ז'. ובזה יובן דהרהור לא עביד מידי כי בלי העלאת מים נוקבין מהמלכים שבנוגה אי אפשר להמשיך טיפי' מלמעלה לזווג זו"נ כי רוצה לינק מאמו ולא להשפיע למטה כמו שכתבתי בשער מ"ן דרוש ב' ועיין זהר פ' פקודי דרמ"ד ע"ב דאית סדורא כו' לאסתכלא כו' והן כוונות התפלה ויחודים עליונים ליודעים ומשיגים לאסתכלא כו' כי נר"ן שלהם עצמן הן מים נוקבין במסירות נפש על התורה ובנפילת אפים כנודע:
