הבדלים בין גרסאות בדף "תאווה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|}}
 
 
'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מהחלל השמאלי שבלב{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.
 
'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מהחלל השמאלי שבלב{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.
  
יסוד ושורש התאוות הרעות הם מאהבות נפולות, ולכן יש להעלות את התאוות על ידי [[התבוננות]] שמקור התאווה הוא החיות האלוקית שבתוכה, וממילא יתן אל נפשו שעל אחת כמה וכמה גדול טוב ומתוק שורש החיות שהוא בורא כל העולמים, ולמה לו לידבק בחיות קטן הנפול בדבר הגשמי.
+
בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מספירת המלכות, והיא תשוקה חזקה ששרשה משורש המידות שהוא רצון הנפש - ספירת הכתר. על כך ידוע מאמרו של אדה"ז כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר "אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות" (על תאוה אין שואלים קושיות).
  
אם כי, העלאת המידות הינה עבודה השייכת לצדיקים בלבד, שאין עולים להם תאוות משלהם אלא משל אחרים{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}}
+
תאוה בבחינה זו שאינה בגדר רצון כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש רש"י את הפסוק "כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש הבעל שם טוב שהתאוות בשרי' מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המע"ה בבשרו לאלקות{{הערה|1-=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.
 +
{{הערות שוליים|}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
 
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

גרסה מ־06:00, 11 בדצמבר 2016

תאווה הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מהחלל השמאלי שבלב[1].

בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מספירת המלכות, והיא תשוקה חזקה ששרשה משורש המידות שהוא רצון הנפש - ספירת הכתר. על כך ידוע מאמרו של אדה"ז כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר "אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות" (על תאוה אין שואלים קושיות).

תאוה בבחינה זו שאינה בגדר רצון כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש רש"י את הפסוק "כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש הבעל שם טוב שהתאוות בשרי' מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המע"ה בבשרו לאלקות[2].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

הערות שוליים