שריקה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך הוא רק על פרט מסויים, ואינו מצדיק את שמו הכללי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרבי מסמן לשרוק במהלך חלוקת כוס של ברכה

בהתוועדות א' דראש חודש חשוון תשל"ו, החל הרבי מלך המשיח לשרוק ואף הורה לכל הקהל לשרוק. תמונת הרבי שורק פורסמה בעיתון "אלגמיינר ז'ורנאל", והיו חסידי חב"ד שהתביישו בפירסום התמונה, בטענה שאין זה "כבוד ליובאוויטש", ואף שלחו תגובות נזעמות למערכת העיתון.

התייחסות הרבי לפרשיה

בהתוועדות פורים ה'תשל"ו [1], התייחס הרבי בהרחבה לפרשייה זו:

"ותמורת זה, מיד כשהתפשטה השמועה על דבר השריקות - הסתובבו אובדי-עצות והחלו להתלחש זה עם זה: איי! מה עושים? היה כאן כשלון... הורו לשרוק, ופלוני בן פלוני הולך ומרעיש ששריקות הם ענין השייך, להבדיל, ל"שייגעץ" ברוסיה (כביכול) - ואילו כאן שרקו בפומבי, ולא עוד אלא שהורו גם לאחרים לשרוק... "

"ובכן: לענין השריקות יש מקור בתנ"ך (פסוק מפורש בתנ"ך - כדלקמן), ובגמרא (סוגיא מפורשת בגמ') - גמרא במסכת חולין, גמרא הנלמדת בישיבות ובכוללים"

"ובנדון-דידן: בעת השריקות נכחו יהודים שראו במוחש על פניהם (מבלי כל צורך לקרוא את מחשבותיהם...) שמכאן ולהבא תתוסף בהם חיות (בעניני יהדות, עד) בקיום מצוה מעשית (אינני יודע אם מצוה אחת, שתיים או שלש - ו"ידע אינש בנפשי'"), ובמילא - במקרה כזה פוסק הרמב"ם שצריכה להיות הנהגה בדיוק כמו דוד המלך, שהתנהג (לא רק באופן של "מפזז ומכרכר" סתם, כי-אם) באופן של "מפזז ומכרכר בכל עוז".

"ובכן: במסכת חולין הנ"ל הובא הכתוב בתרי-עשר, המבאר שבבוא זמן הגאולה יוציא הקב"ה בעצמו את בני-ישראל מן הגלות. וממשיך בכתוב, שהאופן שבו יקבץ את בני-ישראל הוא - על-ידי ש"אשרקה להם", וכמבואר במפרשים לתרי-עשר שם שהקב"ה ישרוק לבני ישראל!

הכתבה עם תמונת הרבי, אליה מתייחס הרבי בשיחה

כפשוט- אין מנסים כאן להדמות לקב"ה (ח"ו), אבל אף-על-פי-כן, בגמרא שם הובהר והובא מעשה בציפור ששרקה ו"רחמה" שמה, ושריקתה עוררה סברא שזהו סימן על קירוב קץ הגאולה, והיו שחשבו שזוהי השריקה המדוברת בכתוב ההוא! עד שנודע שציפור זו "בדייא" (בדאה - רש"י) היא, ושריקתה אינה שריקה הרצוי'. והיינו, שמצד ענין צדדי הוכרח שלא זו השריקה האמיתית דהקב"ה. על-כל-פנים, היוצא מגמרא מפורשת זו - ששריקתו של הקב"ה אינה "שריקה ברוחניות" שתשמע רק ב"רקיע השמיני" (או השביעי)... כי-אם, שריקה שתשמע באזנינו, אזני בשר! וגם - ששריקה זו יכולה להשמע אפילו מפי הציפור, על אחת כמה וכמה מפי "אחד הריקים", ועל אחת כמה וכמה על-ידי אדם מישראל!

ומזה מובן גם בעניננו: ידוע מאמר רז"ל "היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי". ובמילא, מובן ופשוט שאין מקום כלל לשרוק להנאתו בחלל האויר... מה שאין כן בשעה שישנו ענין של שמחה של מצוה, שאז ישנו סיכוי שבאחד הנוכחים יהיה ענין של "גאולה" (ע"ד הנ"ל מהגמרא בחולין) מיצרו הרע ("יצרו תקפו") ולו במצוה אחת, אזי מצוה לשרוק על הספק, ואפילו על ספק-ספיקא, ואפילו על מאה ספיקות!"

"ויהי רצון שבקרוב נזכה לשריקה של קדושה (באופן שמתיר רבינו הזקן - כנ"ל), אשר שריקה של קדושה היא דבר טוב (לא בשבת ויום-טוב ח"ו, ולא שריקה ללא תועלת כנ"ל, כי-אם) כאשר ישנם סיכויים טובים ("ר גרויסע האפענונג") שעל-ידה יוכל לעורר אחרים (ואת עצמו) להוספה בענין של טוב וקדושה ותורה ומצוותי' - כנזכר לעיל."

קישורים חיצוניים

הערות שוליים