הבדלים בין גרסאות בדף "שריקה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר שליט"א" ב־"הרבי")
(27 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הרבי מסמן לשרוק.jpg|left|thumb|200px|הרבי מסמן לשרוק במהלך חלוקת כוס של ברכה]]
+
{{לעריכה|הערך הוא רק על פרט מסויים, ואינו מצדיק את שמו הכללי}}
 +
[[תמונה:הרבי מסמן לשרוק.jpg|left|thumb|200px|הרבי מסמן לשרוק במהלך [[חלוקת כוס של ברכה]]]]
  
ב[[התוועדות]] א' ד[[ראש חודש]] [[חשוון]] [[תשל"ו]], החל כ”ק [[הרבי]] [[מלך המשיח]] לשרוק ואף הורה לכל הקהל לשרוק. תמונת [[הרבי]] שורק פורסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], והיו [[חסיד|חסידי חב"ד]] שהתביישו בפירסום התמונה, בטענה שאין זה “כבוד ליובאוויטש”, ואף שלחו תגובות נזעמות למערכת העיתון.  
+
ב[[התוועדות]] א' ד[[ראש חודש]] [[חשוון]] [[תשל"ו]], החל [[הרבי]] [[מלך המשיח]] '''לשרוק''' ואף הורה לכל הקהל לשרוק. תמונת [[הרבי]] שורק פורסמה בעיתון "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]", והיו [[חסיד|חסידי חב"ד]] שהתביישו בפירסום התמונה, בטענה שאין זה "כבוד ליובאוויטש", ואף שלחו תגובות נזעמות למערכת העיתון.  
  
 
==התייחסות הרבי לפרשיה==
 
==התייחסות הרבי לפרשיה==
בהתוועדות [[פורים]] ה’תשל”ו [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=996], התייחס הרבי בהרחבה לפרשייה זו:
+
ב[[התוועדות]] [[פורים]] ה'תשל"ו, התייחס הרבי בהרחבה לפרשייה זו:
  
"ותמורת זה, מיד כשהתפשטה השמועה ע”ד השריקות - הסתובבו אובדי-עצות והחלו להתלחש זה עם זה: איי! מה עושים? היה כאן כשלון... הורו לשרוק, ופלוני בן פלוני הולך ומרעיש ששריקות הם ענין השייך, להבדיל, ל”שייגעץ” ב[[רוסיה]] (כביכול) - ואילו כאן שרקו בפומבי, ולא עוד אלא שהורו גם לאחרים לשרוק... "
+
"ותמורת זה, מיד כשהתפשטה השמועה על דבר השריקות - הסתובבו אובדי-עצות והחלו להתלחש זה עם זה: איי! מה עושים? היה כאן כשלון... הורו לשרוק, ופלוני בן פלוני הולך ומרעיש ששריקות הם ענין השייך, להבדיל, ל"שייגעץ" ב[[רוסיה]] (כביכול) - ואילו כאן שרקו בפומבי, ולא עוד אלא שהורו גם לאחרים לשרוק... "
  
"ובכן: לענין השריקות יש מקור בתנ”ך (פסוק מפורש בתנ”ך - כדלקמן), ובגמרא (סוגיא מפורשת בגמ’) - גמרא במסכת חולין, גמרא הנלמדת בישיבות ובכוללים"
+
"ובכן: לענין השריקות יש מקור בתנ"ך (פסוק מפורש בתנ"ך - כדלקמן), ובגמרא (סוגיא מפורשת בגמ') - גמרא במסכת חולין, גמרא הנלמדת בישיבות ובכוללים"
  
"ובנדון-דידן: בעת השריקות נכחו יהודים שראו במוחש על פניהם (מבלי כל צורך לקרוא את מחשבותיהם...) שמכאן ולהבא תתוסף בהם חיות (בעניני יהדות, עד) בקיום מצוה מעשית (אינני יודע אם מצוה אחת, שתיים או שלש - ו”ידע אינש בנפשי’”), ובמילא - במקרה כזה פוסק הרמב”ם שצריכה להיות הנהגה בדיוק כמו דוד המלך, שהתנהג (לא רק באופן של “מפזז ומכרכר” סתם, כי-אם) באופן של “מפזז ומכרכר בכל עוז".
+
"ובנדון-דידן: בעת השריקות נכחו יהודים שראו במוחש על פניהם (מבלי כל צורך לקרוא את מחשבותיהם...) שמכאן ולהבא תתוסף בהם חיות (בעניני יהדות, עד) בקיום מצוה מעשית (אינני יודע אם מצוה אחת, שתיים או שלש - ו"ידע אינש בנפשי'"), ובמילא - במקרה כזה פוסק [[הרמב"ם]] שצריכה להיות הנהגה בדיוק כמו דוד המלך, שהתנהג (לא רק באופן של "מפזז ומכרכר" סתם, כי-אם) באופן של "מפזז ומכרכר בכל עוז".
  
"ובכן: במסכת חולין הנ”ל הובא הכתוב בתרי-עשר, המבאר שבבוא זמן הגאולה יוציא הקב”ה בעצמו את בני-ישראל מן הגלות. וממשיך בכתוב, שהאופן שבו יקבץ את בני-ישראל הוא - על-ידי ש”אשרקה להם”, וכמבואר במפרשים לתרי-עשר שם שהקב”ה ישרוק לבנ”י!  
+
"ובכן: במסכת חולין הנ"ל הובא הכתוב בתרי-עשר, המבאר שבבוא זמן הגאולה יוציא [[הקב"ה]] בעצמו את בני-ישראל מן הגלות. וממשיך בכתוב, שהאופן שבו יקבץ את בני-ישראל הוא - על-ידי ש"אשרקה להם", וכמבואר במפרשים לתרי-עשר שם ש[[הקב"ה]] ישרוק לבני ישראל!  
 
[[תמונה:כתבה בעיתון.jpg|left|thumb|200px|הכתבה עם תמונת הרבי, אליה מתייחס הרבי בשיחה]]
 
[[תמונה:כתבה בעיתון.jpg|left|thumb|200px|הכתבה עם תמונת הרבי, אליה מתייחס הרבי בשיחה]]
כפשוט- אין מנסים כאן להדמות לקב”ה (ח”ו), אבל אף-על-פי-כן, בגמרא שם הובהר והובא מעשה בציפור ששרקה ו”רחמה” שמה, ושריקתה עוררה סברא שזהו סימן על קירוב קץ הגאולה, והיו שחשבו שזוהי השריקה המדוברת בכתוב ההוא! עד שנודע שציפור זו “בדייא” (בדאה - רש”י) היא, ושריקתה אינה שריקה הרצוי’. והיינו, שמצד ענין צדדי הוכרח שלא זו השריקה האמיתית דהקב”ה.  
+
כפשוט- אין מנסים כאן להדמות לקב"ה (ח"ו), אבל אף-על-פי-כן, בגמרא שם הובהר והובא מעשה בציפור ששרקה ו"רחמה" שמה, ושריקתה עוררה סברא שזהו סימן על קירוב קץ הגאולה, והיו שחשבו שזוהי השריקה המדוברת בכתוב ההוא! עד שנודע שציפור זו "בדייא" (בדאה - רש"י) היא, ושריקתה אינה שריקה הרצוי'. והיינו, שמצד ענין צדדי הוכרח שלא זו השריקה האמיתית דהקב"ה.  
על-כל-פנים, היוצא מגמרא מפורשת זו - ששריקתו של הקב”ה אינה “שריקה ברוחניות” שתשמע רק ב”רקיע השמיני” (או השביעי)... כי-אם, שריקה שתשמע באזנינו, אזני בשר! וגם - ששריקה זו יכולה להשמע אפילו מפי הציפור, על אחת כמה וכמה מפי “אחד הריקים”, ועל אחת כמה וכמה על-ידי אדם מישראל!  
+
על-כל-פנים, היוצא מגמרא מפורשת זו - ששריקתו של [[הקב"ה]] אינה "שריקה ברוחניות" שתשמע רק ב"רקיע השמיני" (או השביעי)... כי-אם, שריקה שתשמע באזנינו, אזני בשר! וגם - ששריקה זו יכולה להשמע אפילו מפי הציפור, על אחת כמה וכמה מפי "אחד הריקים", ועל אחת כמה וכמה על-ידי אדם מישראל!  
  
ומזה מובן גם בעניננו: ידוע מאמר רז”ל “היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי”. ובמילא, מובן ופשוט שאין מקום כלל לשרוק להנאתו בחלל האויר... מה שאין כן בשעה שישנו ענין של שמחה של מצוה, שאז ישנו סיכוי שבאחד הנוכחים יהי’ ענין של “גאולה” (ע”ד הנ”ל מהגמרא בחולין) מיצרו הרע (”יצרו תקפו”) ולו במצוה אחת, אזי מצוה לשרוק על הספק, ואפילו על ספק-ספיקא, ואפילו על מאה ספיקות!"
+
ומזה מובן גם בעניננו: ידוע מאמר רז"ל "היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי". ובמילא, מובן ופשוט שאין מקום כלל לשרוק להנאתו בחלל האויר... מה שאין כן בשעה שישנו ענין של שמחה של מצוה, שאז ישנו סיכוי שבאחד הנוכחים יהיה ענין של "גאולה" (ע"ד הנ"ל מהגמרא בחולין) מיצרו הרע ("יצרו תקפו") ולו במצוה אחת, אזי מצוה לשרוק על הספק, ואפילו על ספק-ספיקא, ואפילו על מאה ספיקות!"
  
"ויהי רצון שבקרוב נזכה לשריקה של קדושה (באופן שמתיר רבינו הזקן - כנ”ל), אשר שריקה של קדושה היא דבר טוב (לא בשבת ויום-טוב ח”ו, ולא שריקה ללא תועלת כנ”ל, כי-אם) כאשר ישנם סיכויים טובים (”ר גרויסע האפענונג”) שעל-ידה יוכל לעורר אחרים (ואת עצמו) להוספה בענין של טוב וקדושה ותורה ומצוותי’ - כנזכר לעיל."  
+
"ויהי רצון שבקרוב נזכה לשריקה של קדושה (באופן שמתיר רבינו הזקן - כנ"ל), אשר שריקה של קדושה היא דבר טוב (לא ב[[שבת]] ויום-טוב ח"ו{{הערה|יש לציין שבש"פ וישב תשנ"ב סימן הרבי מלך המשיח שליט"א להצרפתים לשרוק ואף הוגה ונד' בסה"ש תשנ"ב ח"א}}, ולא שריקה ללא תועלת כנ"ל, כי-אם) כאשר ישנם סיכויים טובים (גרויסע האפענונג") שעל-ידה יוכל לעורר אחרים (ואת עצמו) להוספה בענין של טוב וקדושה ותורה ומצוותי' - כנזכר לעיל."  
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
+
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4242 שריקות בעידוד הרבי] {{וידפו|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=996 השיחה בשלמותה בתרגום ל[[לשון הקודש]]]
+
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2920442 הרבי מורה לשרוק (0:24)] ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשל"ו]], בעת [[ניגון על אחת כמה וכמה|ניגון על אחת]], בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
* נ. סופר, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76878 "מצפצפים" על העולם!], סקירה היסטורית, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
+
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81088 א מעשה מיט'ן פייפן... ● פרשיה היסטורית מרתקת] {{וידפו|}}
 
+
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=996 השיחה בשלמותה בתרגום ל[[לשון הקודש]]]
 +
* נ. סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76878 כשחסידים התביישו בתמונות של הרבי ● היסטוריה], סקירה היסטורית, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
 +
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109386 העיתון פרסם, הקוראים הגיבו והרבי התייחס] {{חב"ד און ליין}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]]
+
[[קטגוריה:האדם וגופו]]

גרסה מ־12:28, 5 ביולי 2018

מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך הוא רק על פרט מסויים, ואינו מצדיק את שמו הכללי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרבי מסמן לשרוק במהלך חלוקת כוס של ברכה

בהתוועדות א' דראש חודש חשוון תשל"ו, החל הרבי מלך המשיח לשרוק ואף הורה לכל הקהל לשרוק. תמונת הרבי שורק פורסמה בעיתון "אלגמיינר ז'ורנאל", והיו חסידי חב"ד שהתביישו בפירסום התמונה, בטענה שאין זה "כבוד ליובאוויטש", ואף שלחו תגובות נזעמות למערכת העיתון.

התייחסות הרבי לפרשיה

בהתוועדות פורים ה'תשל"ו, התייחס הרבי בהרחבה לפרשייה זו:

"ותמורת זה, מיד כשהתפשטה השמועה על דבר השריקות - הסתובבו אובדי-עצות והחלו להתלחש זה עם זה: איי! מה עושים? היה כאן כשלון... הורו לשרוק, ופלוני בן פלוני הולך ומרעיש ששריקות הם ענין השייך, להבדיל, ל"שייגעץ" ברוסיה (כביכול) - ואילו כאן שרקו בפומבי, ולא עוד אלא שהורו גם לאחרים לשרוק... "

"ובכן: לענין השריקות יש מקור בתנ"ך (פסוק מפורש בתנ"ך - כדלקמן), ובגמרא (סוגיא מפורשת בגמ') - גמרא במסכת חולין, גמרא הנלמדת בישיבות ובכוללים"

"ובנדון-דידן: בעת השריקות נכחו יהודים שראו במוחש על פניהם (מבלי כל צורך לקרוא את מחשבותיהם...) שמכאן ולהבא תתוסף בהם חיות (בעניני יהדות, עד) בקיום מצוה מעשית (אינני יודע אם מצוה אחת, שתיים או שלש - ו"ידע אינש בנפשי'"), ובמילא - במקרה כזה פוסק הרמב"ם שצריכה להיות הנהגה בדיוק כמו דוד המלך, שהתנהג (לא רק באופן של "מפזז ומכרכר" סתם, כי-אם) באופן של "מפזז ומכרכר בכל עוז".

"ובכן: במסכת חולין הנ"ל הובא הכתוב בתרי-עשר, המבאר שבבוא זמן הגאולה יוציא הקב"ה בעצמו את בני-ישראל מן הגלות. וממשיך בכתוב, שהאופן שבו יקבץ את בני-ישראל הוא - על-ידי ש"אשרקה להם", וכמבואר במפרשים לתרי-עשר שם שהקב"ה ישרוק לבני ישראל!

הכתבה עם תמונת הרבי, אליה מתייחס הרבי בשיחה

כפשוט- אין מנסים כאן להדמות לקב"ה (ח"ו), אבל אף-על-פי-כן, בגמרא שם הובהר והובא מעשה בציפור ששרקה ו"רחמה" שמה, ושריקתה עוררה סברא שזהו סימן על קירוב קץ הגאולה, והיו שחשבו שזוהי השריקה המדוברת בכתוב ההוא! עד שנודע שציפור זו "בדייא" (בדאה - רש"י) היא, ושריקתה אינה שריקה הרצוי'. והיינו, שמצד ענין צדדי הוכרח שלא זו השריקה האמיתית דהקב"ה. על-כל-פנים, היוצא מגמרא מפורשת זו - ששריקתו של הקב"ה אינה "שריקה ברוחניות" שתשמע רק ב"רקיע השמיני" (או השביעי)... כי-אם, שריקה שתשמע באזנינו, אזני בשר! וגם - ששריקה זו יכולה להשמע אפילו מפי הציפור, על אחת כמה וכמה מפי "אחד הריקים", ועל אחת כמה וכמה על-ידי אדם מישראל!

ומזה מובן גם בעניננו: ידוע מאמר רז"ל "היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי". ובמילא, מובן ופשוט שאין מקום כלל לשרוק להנאתו בחלל האויר... מה שאין כן בשעה שישנו ענין של שמחה של מצוה, שאז ישנו סיכוי שבאחד הנוכחים יהיה ענין של "גאולה" (ע"ד הנ"ל מהגמרא בחולין) מיצרו הרע ("יצרו תקפו") ולו במצוה אחת, אזי מצוה לשרוק על הספק, ואפילו על ספק-ספיקא, ואפילו על מאה ספיקות!"

"ויהי רצון שבקרוב נזכה לשריקה של קדושה (באופן שמתיר רבינו הזקן - כנ"ל), אשר שריקה של קדושה היא דבר טוב (לא בשבת ויום-טוב ח"ו[1], ולא שריקה ללא תועלת כנ"ל, כי-אם) כאשר ישנם סיכויים טובים ("ר גרויסע האפענונג") שעל-ידה יוכל לעורר אחרים (ואת עצמו) להוספה בענין של טוב וקדושה ותורה ומצוותי' - כנזכר לעיל."

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יש לציין שבש"פ וישב תשנ"ב סימן הרבי מלך המשיח שליט"א להצרפתים לשרוק ואף הוגה ונד' בסה"ש תשנ"ב ח"א