הבדלים בין גרסאות בדף "מילון חסידי:שפיץ חב"ד"
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==שלילת ה'שפיץ חב"ד'== | ==שלילת ה'שפיץ חב"ד'== | ||
| + | אל אף החביבות בכללות שנראה שלרבי הי' כלפי אלו המרגשים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי'ה באופן הלא נכון, הרבי בכמה וכמה הזדמנות ראה לנכון, להעמיד אותם על מקומם להלן מספר דוגמאות: | ||
| + | |||
| + | במכתב מב' מ"ח, תשי"ז<ref>אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח</ref>: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לצייט], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון '''שפיץ חב"ד'''<ref>ההדגשה לא במקור.</ref>, הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך... | ||
| + | |||
בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו מתייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". לאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוא מוסיף: | בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו מתייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". לאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוא מוסיף: | ||
| שורה 19: | שורה 23: | ||
והרבי סיים: | והרבי סיים: | ||
| − | ובכל אופן, אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של "שפיץ - חב"ד" - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'. | + | ובכל אופן, אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של '''"שפיץ - חב"ד"''' - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'. |
גרסה מ־21:12, 6 במאי 2018
שפיץ חב"ד מבטא חסיד שמשתדל להיות ולקייים עניני חב"ד עד הקצה ועל שם זה נקרא "שפיץ" חב"ד.
הנהגת שפיץ חב"ד
הרבי דיבר פעמים רבות כיצד ראוי להיות חסיד שבגדר "שפיץ" חב"ד, שאין הכוונה שמתנהג באופן שאינו כבוד ליובאוויטש ואדרבה חסיד כזה צריך מצד האיכפתיות של על עניני החסידות עליו להקפיד שעניני חב"ד יהיו באופן של כבוד ויהיו באופן שיקרב יהודים לחסידות.
בית הכנסת שפיץ חב"ד
הרבי סיפר שבניקאלייב - עיר הולדתו וילדותו - הי' ב' בתי כנסיות, חב"ד, ושפיץ חב"ד.
הטעם לפתיחת בית הכנסת הנוסף הוא מפני שפעם בעת אמירת חסידןת ברעוא דרעווין התארך אמירת המאמר עד לאחר זמן מעריב, והגבאי דפק ואמר "מעריב", מספר חסידים שלא נחה דעתם ממעשה הגבאי שהפריע לאמירת חסידות פתחו בית כנסת נוסף בשם "שפיץ חב"ד.
שלילת ה'שפיץ חב"ד'
אל אף החביבות בכללות שנראה שלרבי הי' כלפי אלו המרגשים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי'ה באופן הלא נכון, הרבי בכמה וכמה הזדמנות ראה לנכון, להעמיד אותם על מקומם להלן מספר דוגמאות:
במכתב מב' מ"ח, תשי"ז[1]: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לצייט], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון שפיץ חב"ד[2], הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...
בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו מתייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". לאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוא מוסיף:
מדי שבת בשבתו (כמו בסדר התפילה שבכל יום ויום) ישנו לימוד ענינים בנגלה דתורה, החל מהמשנה וברייתא דפאה, "אלו דברים שאין להם שיעור", עד לפרק "איזהו מקומן של זבחים", אשר לכל לראש ישנו הפירוש הפשוט שבדבר - נגלה דתורה, ובהכרח ללמוד זאת באופן של הבנה והשגה, שגם בתורה שבעל פה אינו יוצא ידי חובתו אם אינו מבין מה שלומד.
ועוד - וגם זה עיקר: לפני שנזהר בלימוד ודיבור בענייני נגלה דתורה - ייזהר לכל לראש מדיבור של חולין... ובכן, ייזהר תחילה שלא לדבר ביום השבת בדברי הרשות, ואחר-כך יחשוב על הזהירות מלימוד ודיבור בענייני נגלה דתורה!...
והרבי סיים:
ובכל אופן, אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של "שפיץ - חב"ד" - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'.
