הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור (שם)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 33: שורה 33:
  
 
====זלמן====
 
====זלמן====
השם זלמן הוא תרגום של השם שניאור{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}}.
+
השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא בלשון לע"ז{{הערה|ראה שם=לקוטי לוי יצחק}}.
  
 
[[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}}.
 
[[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}}.

גרסה מ־19:59, 13 ביולי 2020

שְׁנֵיאוֹר הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד חסידות חב"ד אדמו"ר הזקן. כיום, נפוץ בעיקר בחב"ד.

משמעות ומקור השם

מקור השם[1] הוא מדוד המהרש"ל שרצו לקרוא לו מאיר ואורי וקראו לו שניאור על שם שני האורות[2]. החתם סופר[3] הזכיר מעשה זה משמו של המהרש"ל והוסיף: "ומזה נולד שם חדש שניאור, רצה לומר, שני מיני אור, מאיר ואורי".

לדעה נוספת מקור השם הוא לא דוד המהרש"ל אלא הרבה קודם[4] ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום.

הרבי הזכיר כמה פעמים את ענין שני השמות, ואף כתב ביאור בחילוק בין אורי - אור עצמי. למאיר - אור להאיר [5].

שמות בני אדם

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שם

שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך[6], שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו[7].

השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם[8]. אדמו"ר הזקן מבאר[9] ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף[10] שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן.

אדמו"ר הזקן

שניאור

כשהגיעו כתבי התניא לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל[11] אמר[12]: "המחבר ספר הקדוש הזה שמו שניאור רומז לשני בחי' אור. אור ישר ואור חוזר. תורה שבכתב ותורה שבעל פה. גליא וסתים כו'".

אדמו"ר הצ"צ כותב[13] שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור[14].

אדמו"ר הריי"צ כותב[15] שהבעש"ט עשה עליית נשמה[16] ולאחר מכן אמר על אדמו"ר הזקן בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות.

הרבי כותב[17] שהשם המקובל בעולם לאדמו"ר הזקן הוא בעל התניא והשו"ע וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה[18] ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור הנגלה ואור הנסתר, הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד.

הכח לחבר את שניהם יחד נבע מכך שהוא גילה את עצם מהות התורה - יחידה שבתורה, הנעלית ממגבלות של העלם וגילוי ולכן בכוחה לחבר את שני האורות, הנגלה והנסתר שבתורה[19].

את הסבר זה אמר הרבי[20] להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן).

באחד הפעמים התבטא הרבי[21], שיש את הפירוש בנוסח הרגיל ויש פירוש של החסידים. הפירוש הרגיל הוא שני אור - אור הנגלה ואור החסידות אבל חסידים מפרשים שני אור - ברוחניות וגשמיות.

אביו של הרבי ר' לוי יצחק[22] מזכיר את מקור השם כפי שהביא המהרש"ל ומסביר שמאיר הוא המפעיל אור ואורי הוא האור המתפעל ומהרכבתם יחד נעשה השם שניאור.

זלמן

השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא בלשון לע"ז[23].

הרבי מפרש[24] ש'זלמן' אותיות 'לזמן'[25] שהוא קשור לעולם מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת זמן דווקא[26] ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה[27]. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור[28].

החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם אור אין סוף.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.
  2. ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.
  3. בשו"ת שלו חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח.
  4. תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.
  5. סה"מ י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח. וברשימות
  6. לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.
  7. לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ’ 134.
  8. שעהיוה"א בתחלתו.
  9. תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.
  10. לקו"ש חכ"א עמ' 273.
  11. תלמיד הבעש"ט והמגיד ממזריץ'. לקריאה על תולדותיו בספר שם ושארית.
  12. בית רבי ח"א פכ"ה הערה י'.
  13. הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.
  14. כמו שניאור שפירושו שני אור.
  15. לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.
  16. בר"ה תק"ז
  17. לקו"ש ח"ו עמ' 37.
  18. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393. דברי משיח תנש"א ח"ד עמ' 107.
  19. לקו"ש חט"ז עמ' 38.
  20. לקו"ש חכ"א עמ' 273.
  21. לקוטי שיחות חי"ב עמ' 232.
  22. לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.
  23. ראה שם=לקוטי לוי יצחק
  24. לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.
  25. מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.
  26. תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.
  27. התוועדויות תשמ"ה כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.
  28. לקו"ש חכ"א עמ' 273.