הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן שז"ר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכה של 99.198.127.150 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר)
(←‏קישורים חיצוניים: , קידוד קישורים)
 
(112 גרסאות ביניים של 43 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:שזר.jpg|left|thumb|250px|שניאור זלמן רובשוב עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]
+
{{דמות
'''שניאור זלמן רובשוב - שז"ר''', סופר, עסקן, שר החינוך ופרזידנט מדינת ישראל, נולד ברוסיה הלבנה בשנת [[תר"נ]] למשפחה חב"דית שורשית, ונקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] שאבי סבו היה מחסידיו.
+
|שם=שניאור זלמן שז"ר
 +
|תמונה=שזר ב.jpg
 +
|תיאור=
 +
|תאריך לידה= [[א' כסלו]] [[תר"נ]]
 +
|מקום לידה= מיר, [[בלארוס]] {{הערה|אז ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]}}
 +
|תאריך פטירה=[[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]] (בגיל 84)
 +
|מקום פטירה= [[ירושלים]], [[ארץ ישראל|ישראל]]
 +
|מקום פעילות=[[מדינת ישראל]]
 +
|תפקידים נוספים= פרזידנט מדינת ישראל
 +
}}
 +
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניאור זלמן רובשוב עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]
 +
'''שניאור זלמן רובשוב - שז"ר''' ([[א' כסלו]] [[תר"נ]] - [[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]]), סופר, עסקן, עיתונאי, שר החינוך ו[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]{{הערה|על פי מכתבו של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א [[ניסן]] תשט"ז].}} לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה" - ראה בהרחבה בערך [[פרזידנט (תואר)]].}} מדינת ישראל בין השנים [[תשכ"ג]] - [[תשל"ג]], היה מקורב ל[[חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]] שאף התבטא עליו שהוא [[חסיד]]{{הערה|שם=נשיא 9}}.
  
בשנת [[תר"ע]] החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"אסיפת הרבנים" שנערכה ב[[פטרבורג]], בה השתתפו גם [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]]. בשנת [[תרפ"ז]] סייע מברלין בהצלת [[הרבי הריי"צ]] מציפורני הג.פ.או הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות, וכעבור שנתיים פגש אותו ב[[ארץ ישראל]].
+
==תולדות חיים==
 +
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור ב[[כפר חב"ד]] ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]. לצידו יושב רב הכפר, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
 +
נולד ב[[עיירה]] מיר שב[[רוסיה הלבנה]] ב[[ראש חודש כסלו]] [[תר"נ]] לר' יהודה לייב ושרה רובשוב, משפחה חב"דית שורשית. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] שאבי סבו היה מחסידיו. בשנת [[תרס"ה]] קיבל "היתר הוראה" מהרב ראובץ כ"ץ{{הערה|'''[[עיתון מעריב]]''', [[י"א סיוון]] [[תשכ"ג]].}}. בצעירותו דבק ברעיון הציוני, והיה מפעילי מפלגת "[[פועלי ציון]]".
  
עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת [[תש"ח]], נפגש עם [[הרבי הריי"צ]] ב[[ניו יורק]] אז דובר אודות הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים. ההצעה התקבלה וכפר חב"ד קם והיה, כאשר במשך שנים שז"ר הוא הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו.
+
בין השנים [[תרס"ח]] - [[תרע"ב]] למד באקדמיה לחכמת ישראל ב[[פטרבורג]], ובתקופת לימודיו, בשנת [[תר"ע]] החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"[[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]]" שנערכה ב[[פטרבורג]]. בשנת [[תרע"א]] ביקר בארץ ישראל מספר חודשים{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 63.}}, לאחר ביקורו הוא החל להיות פעיל בקונגרסים הציונים, ונחבר לוועד הפועל הציוני.
  
13 פעמים ביקר בחצר ליובאוויטש בניו יורק ונועד עם [[הרבי]]. מסכת קשרים נפלאה נרקמה בין השניים, כאשר הרבי מנבא מראש את בחירתו לכהונה הרמה של "נשיא המדינה" - בה שימש שתי קדנציות מלאות, בשנים [[תשכ"ג]]-[[תשל"ג]] - ומלווה אותו על כל צעד ושעל בעצה ובברכה, עד פטירתו בשנת [[תשל"ה]].
+
בשנת [[תשכ"ג]] מונה ל[[פרזידנט]] [[מדינת ישראל]] בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשל"ג]].
  
כאשר התכונן שז"ר להגיע אל כ”ק [[אדמו"ר שליט"א]] מלך המשיח בשנת [[תשכ"ו]] (לאחר הבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.  
+
נפטר ב[[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]], ונטמן בחלקת גדולי האומה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר הרצל ב[[ירושלים]].
  
שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שזאל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.
+
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==
 +
===עם אדמו"ר הרש"ב===
 +
הוא נפגש עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תר"ע]] ב[[אסיפת הרבנים (עת)|אסיפת הרבנים]] בה כיהן כמזכיר. [[הרבי]] בהזדמנות סיפר שהתייחסו לשז"ר באסיפה כאל [[חסיד]] מכיוון שהוא היה באסיפה משתדל לטובת החסידים{{הערה|שם=נשיא 9|'''נשיא וחסיד''', עמ' 9.}}. בשנת [[תשל"א]] הביא שז"ר לרבי במתנה את קונטרס "חשבון קצר" בו מובאים דבריו של אדמו"ר הרש"ב באסיפת הרבנים{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 57.}}.
 +
===עם אדמו"ר הריי"צ===
 +
בשנת [[תרפ"ז]] סייע מ[[ברלין]] בהצלת הרבי הריי"צ מציפורני ה[[ג.פ.או.]] הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות ושכנע את פרופסור אוסקר קוהן להפעיל לחץ על ראשי הממשל ב[[גרמניה]] שיתערבו לטובת הרבי{{הערה|'''מחתרת חסידית בברית המועצות''', עמ' 26.}}, בשנת [[תרפ"ט]] הוא נפגש עם אדמו"ר הריי"צ במהלך [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו בארץ ישראל]] ב[[תל אביב]]{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 73.}}.
  
בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו [[יום שישי]] לא היתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' באותה פעם היתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [=מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשזהוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.
+
בשנת [[תש"ז]] במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות היהודית, נפגש עם מספר עסקני חב"ד שעסקו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|הברחת חסידי חב"ד מרוסיה]]{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 76.}}, היה נוהג באותם שנים להתוועד מידי שנה ב[[י"ט כסלו]] ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]]{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 77 - 79.}}. בשנת [[תש"ח]] במהלך הדיונים ב[[או"ם]] על הקמת [[מדינת ישראל]], הוא הגיע ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] אצל אדמו"ר הריי"צ, וקיבל את הסכמתו להקמת המדינה{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 85 - 88. ראו גם מכתב שזלמ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C,%D7%9E%D7%93%D7%A3}}.
  
כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שזבשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידי שהריעו ושרו.  
+
במסגרת תפקידו כשר החינוך במדינת ישראל, דאג על פי בקשת אדמוהריי"צ להקמת תלמודי תורה על טהרת הקודש{{הערה|'''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''', גיליון 121, עמ' 93.}}.
  
שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]].
+
===עם הרבי===
 +
[[קובץ:קבלת_פנים_לשזר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מקבלים את פניו של שז"ר במלון, בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"א. מימין לשמאל: הרב [[בנימין קליין]], הרב [[פרץ מוצ'קין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], מר שז"ר, השליש הצבאי, הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[ישראל ג'יקובסון]], מר צבי כספי, שגריר ישראל ב[[או"ם]]]]
 +
[[קובץ:אלחנן סגל.png|ממוזער|שז"ר עולה לתורה ב[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה לרגל יום הולדתו ה-80 (לימינו ה[[בעל קורא]] הקבוע בבית הכנסת, ר' [[יעקב אלישביץ]], מאחוריו יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ומשמאל ר' [[יעקב אלחנן סגל]])]]
 +
שז"ר נפגש לראשונה עם הרבי בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תש"ח]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], הרבי הזכיר זאת במכתב אותו שלח לשז"ר עשרות שנים לאחר מכן בו כתב:{{ציטוטון|להזכיר מה שזכינו להיות בצוותא בהתוועדות י"ט כסלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולנגן ביחד ניגונו של רבנו הזקן}}{{הערה|מכתב מ[[ו' שבט]] [[תשכ"ח]].}}.
  
על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ולחתנו הרב [[יוסף רלב"ג]]:
+
בשנת [[תשי"א]] הוצע שז"ר לתפקיד ציר ב[[מוסקבה]], הוא שאל את הרבי על כך, והרבי הגיב בשלילה, מספר ימים לאחר מכן הגיעה גם תשובה שלילית מהממשלה הסוביטית שסירבה לכך{{הערה|'''[[ידיעות אחרונות]]''', [[כ"א תשרי]] [[תשל"ה]].}}.
  
"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זהו, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".
+
היה משתתף בשיעורי חסידות בביתו של הרב [[אברהם חן]] ולאחר פטירתו היה מהמייסדים של [[חוגי חן למשנת חב"ד]] שבמסגרתם הגה ויזם את [[ספר הק"ן]] שהרבי עודד ודאג שיצא לאור. היה מסייע רבות למוסדות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ובראשם '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]' ומוסדות כפר חב"ד.
  
במשך שנים, היה מגיע מידי שנה ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] ועוד ב[[כפר חב"ד]]. סייע רבות למוסדות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ובראשם '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]' ומוסדות כפר חב"ד.  
+
====ביקוריו אצל הרבי====
 +
שז"ר ביקר אצל הרבי 13 פעמים, ב[[תמוז]] [[תשי"ב]] הגיע שז"ר ונפגש לראשונה בפגישה אישית עם הרבי, בפגישה דיברו השניים על פיתוח כפר חב"ד ועל כך שלא יפגעו בצביון התורני של הכפר{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[ט"ו תמוז]] [[תשי"ב]], [[כ"ח תשרי]] [[תשי"ג]].}}, בהמשך ביקש הרבי משז"ר לנצל את מעמדו והשפעתו לטובת מוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[ח' ניסן]] [[תשי"ג]].}}.
  
מסכת הקשרים בין [[הרבי]] לבין שז"ר מופיעה בספר [[נשיא וחסיד]] מאת ר' [[שמואל קראוס]].
+
בשנת [[תשי"ד]] הגיע שז"ר להתוועדות אצל הרבי ב[[חול המועד]] [[פסח]], ולאחר מכן נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, בה דיברו על מצב הנוער בישראל {{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[כ"ז אלול]] [[תשט"ז]].}} והקמת כפר חב"ד ב'{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[כ"ד תמוז]] [[תשי"ד]].}}.
  
==התואר פרזידנט==
+
כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת [[תשכ"ו]] (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.
  
על פי מכתבו של הרבי (מי"א ניסן תשט"ז) לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עלי התואר "נשיא המדינה".
+
שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.
  
 +
בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו [[יום שישי]] לא הייתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' באותה פעם הייתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [= מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.
  
==אנשי הקשר המרכזיים==
+
כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.
  
אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] שלושתם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בתקופה יותר מאוחרת: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] [[הפרטיזן]] והרב [[יונה איידלקופ]].
+
שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב [[אדמו"ר מהר"ש]].
  
==לקריאה נוספת==
+
על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ולחתנו הרב [[יוסף רלב"ג]]:
  
* '''[[נשיא וחסיד]] תיעוד הקשרים של הנשיא שזר עם חב"ד ורבותינו נשיאינו''', [[שמואל קראוס]], [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ט]], בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
+
"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".
  
* '''[[הפרטיזן]]''', [[שניאור זלמן ברגר]], [[נחלת הר חב"ד]] [[תשס"ד]]. מספר פרקים בספר, מוקדשים לשתדלנותו של ר' זושא וילימובסקי אצל הנשיא שזר למען חב"ד.
+
==בניית כפר חב"ד==
 +
עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת [[תש"ח]], נפגש עם הרבי הריי"צ ב[[ניו יורק]] והציע לו את הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 93.}}. ההצעה התקבלה ושז"ר החל לפעול להקמת המושבה, שז"ר הציע בתחילה להקים את המושבה בצפון ליד [[מירון]], אולם בעקבות סרובם של מספר עסקנים חב"דים הוחלט להקים את המושבה על חורבות הכפר ספריא{{הערה|'''הכפר של הרבי''', עמ' 5.}}.  
  
* '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', [[שניאור זלמן ברגר]], [[ירושלים]] [[תשס"ז]]. בחלק אודות הרב [[יונה איידלקופ]] מסופר על קשריו עם הנשיא שזר.
+
בשנת [[תשי"ב]] הציע שז"ר להרבי להקים [[בית ספר למלאכה]] שממנו יכלו להתפרנס{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[ב' כסלו]] [[תשט"ז]].}}, ואף מימן חצי מבניית בית הספר{{הערה|'''ספר הזיכרון''', עמ' 276.}}, ובהמשך דאג לפתח את בית הספר.
 +
במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו של הכפר .במשך שנים, היה מגיע מידי שנה ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] ועוד ב[[כפר חב"ד]].
 +
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב [[יוסף ויינברג]] והרב [[דוד חנזין]]]]
  
==קישורים חיצוניים==
+
==אנשי הקשר המרכזיים==
 +
[[קובץ:שז''ר כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ברכה שכתב שז"ר לרגל יום הולדת הרבי (ו' [[ניסן]] תשל"ב): "מיטב הברכה, ה[[אהבה]] והיקר לאדמו"רי, ידיד לבבי, בהגיעו לשיבה טובה בשטו"מ - בתוך קהל המאחלים"]]
 +
אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] שלושתם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בתקופה יותר מאוחרת: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] [[הפרטיזן]] והרב [[יונה איידלקופ]].
  
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29457 גלריית תמונות מביקורי שז"ר אצל הרבי]
+
==לקריאה נוספת==
 +
*'''[[נשיא וחסיד (ספר)|נשיא וחסיד]]''' תיעוד הקשרים של שז"ר עם רבותינו נשיאינו, בעריכת ר' [[שמואל קראוס]] בסיוע ר' [[אברהם רייניץ]], הוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
 +
{{בית|הרב [[שלום יעקב חזן]]|ראיון עם ר' [[שמואל קראוס]] לרגל הוצאת הספר [[נשיא וחסיד]]|233|48-52|[[תשנ"ט]]}}
 +
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בחלק אודות הרב [[יונה איידלקופ]] מסופר על קשריו עם הנשיא שזר, [[ירושלים]], [[תשס"ז]].
 +
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב {{הבהרה}}
 +
*'''נשיא וחסיד - ד' שבט תשל"ג''', במדור והבט פני משיחך, [[שבועון בית משיח]] א' שבט [[תשפ"א]] עמוד 42
 +
*זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1974-1889). [בספר מוקדשים פרקים לנושא קשריו של שז"ר עם הרבי וחסידות חב"ד, כולל מסמכים]. ניתן לעיין בספר באתר ארכיון המדינה [הרבי מוזכר בספר עשרות פעמים. ראו במפתח השמות בסוף הספר את הערך על הרבי].
  
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39853 מכתבי שז"ר לרבי]
+
==קישורים חיצוניים==
 +
;ביקוריו אצל הרבי
 +
*'''[https://col.org.il/news/135838 49 שנים לביקור ההיסטורי: כך דווח בעיתונים על ביקור שזר]''' {{col}}
 +
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29457 גלריית תמונות מביקורי שז"ר אצל הרבי] [https://chabad.info/in-focus/387041/ גלריה נוספת] {{אינפו}}
 +
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82314 הביקור האחרון: שז"ר אצל הרבי ● גלריה נדירה] - {{אינפו|}}
 +
*'''[https://anash.org/audio-of-historic-yechidus-with-israels-president-released/ הקלטת היחידות הנדירה]''' וקישור לתמונות מהביקור {{אודיו}}{{אנש}}
 +
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3492 וידאו נדיר]''' מהביקור הראשון של שז"ר אצל [[הרבי]], [[מוצאי שבת קודש]] [[י"ג במנחם אב]] [[תשכ"ו]]. {{וידאו}} {{אינפו}}
 +
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3726 הרבי מקבל את פניו של שז"ר בנשיקה חסידית] {{וידאו}} {{אינפו}}
 +
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/686883/ רבי יומי: ביקורו של שז"ר אצל הרבי]''' {{וידפו}}
 +
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/684811/ רבי יומי: כששז"ר ישב התוועדות שלימה על יד הרבי]''' {{וידפו}}
 +
*'''[https://sinun770.org/ סקירה על ביקורו המיוחד של הנשיא שזר אצל הרבי]''' מתוך תוכנית וידאו של JEM באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}
 +
;קשריו עם הרבי ותנועת חב"ד
 +
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/95/תשורה_בליניצקי_יב_סיון_תשפג.pdf מקושר לנשיא]''', [[תשורה]] מחתונת בלינצקי, [[י"ב סיון]] [[תשפ"ג]] {{PDF}}
 +
*[https://chabadpedia.co.il/images/1/14/1029.pdf נשיא וחסיד בחג הגאולה] עמוד 44-49 {{בית משיח}} {{PDF}}
 +
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39853 מכתבי שז"ר לרבי] {{אינפו}}
 +
*[https://chabad.info/magazine/595436/ ארץ ישראל או מדינת ישראל? - התכתבות מרתקת עם הרבי] - {{אינפו|}}
 +
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38637 היום לפני 45 שנים: שז"ר מתמנה לנשיא המדינה {{אינפו}}]'''
 +
*[https://col.org.il/news/40415#:~:text=גילויים%20חדשים%20על,מדף גילויים חדשים על קשריו של הנשיא שז"ר עם הרבי]
 +
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_45.html מיוחד: גלרייה ומכתב נדירים של הרבי עם שז"ר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
 +
*'''[https://col.org.il/news/23839 הנשיא והפרטיזן / גלריית תמונות]''' {{col}}
 +
*[https://col.org.il/news/83907 היום לפני 50 שנה: אבן הפינה ל"בית שז"ר" בכפר חב"ד{{תמונה}}{{col}}]
  
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|רובשוב]]
+
{{סדרה|הקודם=[[יצחק בן צבי]]|הבא=[[אפרים קציר]]|רשימה=[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט מדינת ישראל]]|שנה=[[תשי"ג]] - [[תשכ"ג]]}}
 +
{{פרזידנט}}
 +
{{הערות שוליים}}
 +
{{מיון רגיל:שזר, שניאור זלמן}}
 +
[[קטגוריה:פרזידנט]]
 +
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
 +
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

גרסה אחרונה מ־20:58, 25 במרץ 2024

שניאור זלמן שז"ר
שזר ב.jpg
לידה א' כסלו תר"נ
מיר, בלארוס [1]
פטירה י"ט תשרי תשל"ה (בגיל 84)
ירושלים, ישראל
מקום פעילות מדינת ישראל
תפקידים נוספים פרזידנט מדינת ישראל
שניאור זלמן רובשוב עם הרבי בחדרו

שניאור זלמן רובשוב - שז"ר (א' כסלו תר"נ - י"ט תשרי תשל"ה), סופר, עסקן, עיתונאי, שר החינוך ופרזידנט[3] מדינת ישראל בין השנים תשכ"ג - תשל"ג, היה מקורב לחב"ד ולרבי שאף התבטא עליו שהוא חסיד[4].

תולדות חיים[עריכה]

בביקור בכפר חב"ד ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד הפרזידנט. לצידו יושב רב הכפר, הרב שניאור זלמן גרליק

נולד בעיירה מיר שברוסיה הלבנה בראש חודש כסלו תר"נ לר' יהודה לייב ושרה רובשוב, משפחה חב"דית שורשית. נקרא על שם אדמו"ר הזקן שאבי סבו היה מחסידיו. בשנת תרס"ה קיבל "היתר הוראה" מהרב ראובץ כ"ץ[5]. בצעירותו דבק ברעיון הציוני, והיה מפעילי מפלגת "פועלי ציון".

בין השנים תרס"ח - תרע"ב למד באקדמיה לחכמת ישראל בפטרבורג, ובתקופת לימודיו, בשנת תר"ע החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"אסיפת הרבנים" שנערכה בפטרבורג. בשנת תרע"א ביקר בארץ ישראל מספר חודשים[6], לאחר ביקורו הוא החל להיות פעיל בקונגרסים הציונים, ונחבר לוועד הפועל הציוני.

בשנת תשכ"ג מונה לפרזידנט מדינת ישראל בתפקיד זה כיהן עד שנת תשל"ג.

נפטר בי"ט תשרי תשל"ה, ונטמן בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.

קשריו עם אדמו"רי חב"ד[עריכה]

עם אדמו"ר הרש"ב[עריכה]

הוא נפגש עם אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"ע באסיפת הרבנים בה כיהן כמזכיר. הרבי בהזדמנות סיפר שהתייחסו לשז"ר באסיפה כאל חסיד מכיוון שהוא היה באסיפה משתדל לטובת החסידים[4]. בשנת תשל"א הביא שז"ר לרבי במתנה את קונטרס "חשבון קצר" בו מובאים דבריו של אדמו"ר הרש"ב באסיפת הרבנים[7].

עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

בשנת תרפ"ז סייע מברלין בהצלת הרבי הריי"צ מציפורני הג.פ.או. הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות ושכנע את פרופסור אוסקר קוהן להפעיל לחץ על ראשי הממשל בגרמניה שיתערבו לטובת הרבי[8], בשנת תרפ"ט הוא נפגש עם אדמו"ר הריי"צ במהלך ביקורו בארץ ישראל בתל אביב[9].

בשנת תש"ז במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות היהודית, נפגש עם מספר עסקני חב"ד שעסקו בהברחת חסידי חב"ד מרוסיה[10], היה נוהג באותם שנים להתוועד מידי שנה בי"ט כסלו בבית הכנסת נחלת בנימין[11]. בשנת תש"ח במהלך הדיונים באו"ם על הקמת מדינת ישראל, הוא הגיע להתוועדות י"ט כסלו אצל אדמו"ר הריי"צ, וקיבל את הסכמתו להקמת המדינה[12].

במסגרת תפקידו כשר החינוך במדינת ישראל, דאג על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ להקמת תלמודי תורה על טהרת הקודש[13].

עם הרבי[עריכה]

חסידי חב"ד מקבלים את פניו של שז"ר במלון, בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"א. מימין לשמאל: הרב בנימין קליין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, מר שז"ר, השליש הצבאי, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב ישראל ג'יקובסון, מר צבי כספי, שגריר ישראל באו"ם
שז"ר עולה לתורה בבית הכנסת צמח צדק בירושלים העתיקה לרגל יום הולדתו ה-80 (לימינו הבעל קורא הקבוע בבית הכנסת, ר' יעקב אלישביץ, מאחוריו יו"ר ועד כפר חב"ד ר' שלמה מיידנצ'יק, ומשמאל ר' יעקב אלחנן סגל)

שז"ר נפגש לראשונה עם הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תש"ח אצל אדמו"ר הריי"צ, הרבי הזכיר זאת במכתב אותו שלח לשז"ר עשרות שנים לאחר מכן בו כתב:"להזכיר מה שזכינו להיות בצוותא בהתוועדות י"ט כסלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולנגן ביחד ניגונו של רבנו הזקן"[14].

בשנת תשי"א הוצע שז"ר לתפקיד ציר במוסקבה, הוא שאל את הרבי על כך, והרבי הגיב בשלילה, מספר ימים לאחר מכן הגיעה גם תשובה שלילית מהממשלה הסוביטית שסירבה לכך[15].

היה משתתף בשיעורי חסידות בביתו של הרב אברהם חן ולאחר פטירתו היה מהמייסדים של חוגי חן למשנת חב"ד שבמסגרתם הגה ויזם את ספר הק"ן שהרבי עודד ודאג שיצא לאור. היה מסייע רבות למוסדות חב"ד בארץ הקודש ובראשם 'רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש' ומוסדות כפר חב"ד.

ביקוריו אצל הרבי[עריכה]

שז"ר ביקר אצל הרבי 13 פעמים, בתמוז תשי"ב הגיע שז"ר ונפגש לראשונה בפגישה אישית עם הרבי, בפגישה דיברו השניים על פיתוח כפר חב"ד ועל כך שלא יפגעו בצביון התורני של הכפר[16], בהמשך ביקש הרבי משז"ר לנצל את מעמדו והשפעתו לטובת מוסדות חב"ד בארץ הקודש[17].

בשנת תשי"ד הגיע שז"ר להתוועדות אצל הרבי בחול המועד פסח, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי, בה דיברו על מצב הנוער בישראל [18] והקמת כפר חב"ד ב'[19].

כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת תשכ"ו (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.

שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.

בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו יום שישי לא הייתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'אוהל' באותה פעם הייתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [= מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.

כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.

שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב אדמו"ר מהר"ש.

על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב עזריאל זעליג סלונים ולחתנו הרב יוסף רלב"ג:

"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".

בניית כפר חב"ד[עריכה]

עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת תש"ח, נפגש עם הרבי הריי"צ בניו יורק והציע לו את הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים[20]. ההצעה התקבלה ושז"ר החל לפעול להקמת המושבה, שז"ר הציע בתחילה להקים את המושבה בצפון ליד מירון, אולם בעקבות סרובם של מספר עסקנים חב"דים הוחלט להקים את המושבה על חורבות הכפר ספריא[21].

בשנת תשי"ב הציע שז"ר להרבי להקים בית ספר למלאכה שממנו יכלו להתפרנס[22], ואף מימן חצי מבניית בית הספר[23], ובהמשך דאג לפתח את בית הספר. במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו של הכפר .במשך שנים, היה מגיע מידי שנה להתוועדויות י"ט כסלו, י"ב תמוז ועוד בכפר חב"ד.

מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב יוסף ויינברג והרב דוד חנזין

אנשי הקשר המרכזיים[עריכה]

מכתב ברכה שכתב שז"ר לרגל יום הולדת הרבי (ו' ניסן תשל"ב): "מיטב הברכה, האהבה והיקר לאדמו"רי, ידיד לבבי, בהגיעו לשיבה טובה בשטו"מ - בתוך קהל המאחלים"

אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב פנחס אלטהויז, הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה שלושתם מראשי אגודת חסידי חב"ד. בתקופה יותר מאוחרת: הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן והרב יונה איידלקופ.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב שלום יעקב חזן, ‏ראיון עם ר' שמואל קראוס לרגל הוצאת הספר נשיא וחסיד, שבועון בית משיח, גיליון 233 עמוד 48-52 (תשנ"ט) קישור לשבועון בית משיח
  • שניאור זלמן ברגר, גזע חסידים, בחלק אודות הרב יונה איידלקופ מסופר על קשריו עם הנשיא שזר, ירושלים, תשס"ז.
  • יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב [דרושה הבהרה]
  • נשיא וחסיד - ד' שבט תשל"ג, במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח א' שבט תשפ"א עמוד 42
  • זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1974-1889). [בספר מוקדשים פרקים לנושא קשריו של שז"ר עם הרבי וחסידות חב"ד, כולל מסמכים]. ניתן לעיין בספר באתר ארכיון המדינה [הרבי מוזכר בספר עשרות פעמים. ראו במפתח השמות בסוף הספר את הערך על הרבי].

קישורים חיצוניים[עריכה]

ביקוריו אצל הרבי
קשריו עם הרבי ותנועת חב"ד
הקודם:
יצחק בן צבי
פרזידנט מדינת ישראל
תשי"ג - תשכ"ג
הבא:
אפרים קציר
פרזידנט מדינת ישראל
יצחק בן צבי | חיים הרצוג | יצחק הרצוג (מכהן) | חיים ויצמן | עזר ויצמן | יצחק נבון | שמעון פרס | משה קצב | אפרים קציר | ראובן ריבלין | שניאור זלמן שזר
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. אז באימפריה הרוסית
  2. אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז.
  3. על פי מכתבו של הרבי[2] לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה" - ראה בהרחבה בערך פרזידנט (תואר).
  4. 4.0 4.1 נשיא וחסיד, עמ' 9.
  5. עיתון מעריב, י"א סיוון תשכ"ג.
  6. נשיא וחסיד, עמ' 63.
  7. נשיא וחסיד, עמ' 57.
  8. מחתרת חסידית בברית המועצות, עמ' 26.
  9. נשיא וחסיד, עמ' 73.
  10. נשיא וחסיד, עמ' 76.
  11. נשיא וחסיד, עמ' 77 - 79.
  12. נשיא וחסיד, עמ' 85 - 88. ראו גם מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C,%D7%9E%D7%93%D7%A3
  13. בית משיח, גיליון 121, עמ' 93.
  14. מכתב מו' שבט תשכ"ח.
  15. ידיעות אחרונות, כ"א תשרי תשל"ה.
  16. אגרת הרבי לשז"ר מט"ו תמוז תשי"ב, כ"ח תשרי תשי"ג.
  17. אגרת הרבי לשז"ר מח' ניסן תשי"ג.
  18. אגרת הרבי לשז"ר מכ"ז אלול תשט"ז.
  19. אגרת הרבי לשז"ר מכ"ד תמוז תשי"ד.
  20. נשיא וחסיד, עמ' 93.
  21. הכפר של הרבי, עמ' 5.
  22. אגרת הרבי לשז"ר מב' כסלו תשט"ז.
  23. ספר הזיכרון, עמ' 276.