הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן שז"ר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (שוחזר מעריכה של 99.198.127.150 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר)
מ (שף ויתיב העביר את הדף שניאור זלמן שזר ל־שניאור זלמן שז"ר תוך דריסת הפניה)
 
(45 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[תמונה:שזר.jpg|left|thumb|250px|שניאור זלמן רובשוב עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]
 
[[תמונה:שזר.jpg|left|thumb|250px|שניאור זלמן רובשוב עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]
'''שניאור זלמן רובשוב - שז"ר''', סופר, עסקן, שר החינוך ופרזידנט מדינת ישראל, נולד ברוסיה הלבנה בשנת [[תר"נ]] למשפחה חב"דית שורשית, ונקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] שאבי סבו היה מחסידיו.
+
'''שניאור זלמן רובשוב - שז"ר''' ([[א' כסלו]] [[תר"נ]]-[[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]]), סופר, עסקן, שר החינוך ו[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]{{הערה|[[הרבי]], פנה למר שז"ר בתואר פרזידנט ולא בתואר המקובל 'נשיא', ראו הרחבה בפסקה [[שניאור זלמן שזר#התואר פרזידנט|התואר פרזידנט]]}} מדינת ישראל בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תשל"ג]].
  
בשנת [[תר"ע]] החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"אסיפת הרבנים" שנערכה ב[[פטרבורג]], בה השתתפו גם [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]]. בשנת [[תרפ"ז]] סייע מברלין בהצלת [[הרבי הריי"צ]] מציפורני הג.פ.או הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות, וכעבור שנתיים פגש אותו ב[[ארץ ישראל]].
+
==תולדות חיים==
 +
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור ב[[כפר חב"ד]] ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]. לצידו יושב רב הכפר, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
 +
נולד ב[[עיירה]] מיר שב[[רוסיה הלבנה]] ב[[ראש חודש כסלו]] [[תר"נ]] למשפחה חב"דית שורשית, ונקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] שאבי סבו היה מחסידיו.
  
עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת [[תש"ח]], נפגש עם [[הרבי הריי"צ]] ב[[ניו יורק]] אז דובר אודות הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים. ההצעה התקבלה וכפר חב"ד קם והיה, כאשר במשך שנים שז"ר הוא הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו.
+
בשנת [[תר"ע]] החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"[[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]]" שנערכה ב[[פטרבורג]], בה השתתפו גם [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]]. בשנת [[תרפ"ז]] סייע מברלין בהצלת [[הרבי הריי"צ]] מציפורני ה[[ג.פ.או.]] הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות, וכעבור שנתיים פגש אותו ב[[ארץ ישראל]].
  
 +
עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת [[תש"ח]], נפגש עם [[הרבי הריי"צ]] ב[[ניו יורק]] אז דובר אודות הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים. ההצעה התקבלה וכפר חב"ד קם והיה, כאשר במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו.
 +
 +
===ביקוריו בחצר הרבי===
 +
[[קובץ:קבלת_פנים_לשזר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מקבלים את פניו של שז"ר במלון, בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"א. מימין לשמאל: הרב [[בנימין קליין]], הרב [[פרץ מוצ'קין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], מר שז"ר, השליש הצבאי, הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[ישראל ג'יקובסון]], מר צבי כספי, שגריר ישראל ב[[או"ם]]]]
 
13 פעמים ביקר בחצר ליובאוויטש בניו יורק ונועד עם [[הרבי]]. מסכת קשרים נפלאה נרקמה בין השניים, כאשר הרבי מנבא מראש את בחירתו לכהונה הרמה של "נשיא המדינה" - בה שימש שתי קדנציות מלאות, בשנים [[תשכ"ג]]-[[תשל"ג]] - ומלווה אותו על כל צעד ושעל בעצה ובברכה, עד פטירתו בשנת [[תשל"ה]].
 
13 פעמים ביקר בחצר ליובאוויטש בניו יורק ונועד עם [[הרבי]]. מסכת קשרים נפלאה נרקמה בין השניים, כאשר הרבי מנבא מראש את בחירתו לכהונה הרמה של "נשיא המדינה" - בה שימש שתי קדנציות מלאות, בשנים [[תשכ"ג]]-[[תשל"ג]] - ומלווה אותו על כל צעד ושעל בעצה ובברכה, עד פטירתו בשנת [[תשל"ה]].
  
כאשר התכונן שז"ר להגיע אל כ”ק [[אדמו"ר שליט"א]] מלך המשיח בשנת [[תשכ"ו]] (לאחר הבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.  
+
כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת [[תשכ"ו]] (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.  
  
 
שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.
 
שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.
  
בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו [[יום שישי]] לא היתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' באותה פעם היתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [=מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.
+
בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו [[יום שישי]] לא היתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' באותה פעם היתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [= מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.
  
כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידי שהריעו ושרו.  
+
כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.  
  
שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]].
+
שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב [[אדמו"ר מהר"ש]].
  
 
על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ולחתנו הרב [[יוסף רלב"ג]]:
 
על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ולחתנו הרב [[יוסף רלב"ג]]:
  
"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זהו, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".
+
"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".
  
במשך שנים, היה מגיע מידי שנה ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] ועוד ב[[כפר חב"ד]]. סייע רבות למוסדות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ובראשם '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]' ומוסדות כפר חב"ד.  
+
במשך שנים, היה מגיע מידי שנה ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] ועוד ב[[כפר חב"ד]]. סייע רבות למוסדות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ובראשם '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]' ומוסדות כפר חב"ד.
 +
 
 +
נפטר ב[[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]], ונטמן בחלקת גדולי האומה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר הרצל ב[[ירושלים]].
  
 
מסכת הקשרים בין [[הרבי]] לבין שז"ר מופיעה בספר [[נשיא וחסיד]] מאת ר' [[שמואל קראוס]].
 
מסכת הקשרים בין [[הרבי]] לבין שז"ר מופיעה בספר [[נשיא וחסיד]] מאת ר' [[שמואל קראוס]].
  
==התואר פרזידנט==
+
==[[פרזידנט (תואר)|התואר פרזידנט]]==
 
+
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב [[יוסף ויינברג]] והרב [[דוד חנזין]]]]
על פי מכתבו של הרבי (מי"א ניסן תשט"ז) לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עלי התואר "נשיא המדינה".
+
על פי מכתבו של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י[[ניסן]] תשט"ז].}} לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".
 
 
  
 
==אנשי הקשר המרכזיים==
 
==אנשי הקשר המרכזיים==
 
+
[[קובץ:שז''ר כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ברכה שכתב שז"ר לרגל יום הולדת הרבי (ו' [[ניסן]] תשל"ב): "מיטב הברכה, ה[[אהבה]] והיקר לאדמו"רי, ידיד לבבי, בהגיעו לשיבה טובה בשטו"מ - בתוך קהל המאחלים"]]
 
אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] שלושתם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בתקופה יותר מאוחרת: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] [[הפרטיזן]] והרב [[יונה איידלקופ]].
 
אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] שלושתם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בתקופה יותר מאוחרת: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] [[הפרטיזן]] והרב [[יונה איידלקופ]].
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 
+
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]] תיעוד הקשרים של הנשיא שזר עם חב"ד ורבותינו נשיאינו''', [[כפר חב"ד]], הוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ט]].
* '''[[נשיא וחסיד]] תיעוד הקשרים של הנשיא שזר עם חב"ד ורבותינו נשיאינו''', [[שמואל קראוס]], [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ט]], בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
+
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בחלק אודות הרב [[יונה איידלקופ]] מסופר על קשריו עם הנשיא שזר, [[ירושלים]], [[תשס"ז]].
 
+
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב
* '''[[הפרטיזן]]''', [[שניאור זלמן ברגר]], [[נחלת הר חב"ד]] [[תשס"ד]]. מספר פרקים בספר, מוקדשים לשתדלנותו של ר' זושא וילימובסקי אצל הנשיא שזר למען חב"ד.
 
 
 
* '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', [[שניאור זלמן ברגר]], [[ירושלים]] [[תשס"ז]]. בחלק אודות הרב [[יונה איידלקופ]] מסופר על קשריו עם הנשיא שזר.
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3726 הרבי מקבל את פניו של שז"ר בנשיקה חסידית] {{וידאו}} {{אינפו}}
 +
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3492 וידאו נדיר]''' מהביקור הראשון של שז"ר אצל [[הרבי]], [[מוצאי שבת קודש]] [[י"ג במנחם אב]] [[תשכ"ו]]. {{וידאו}} {{אינפו}}
 +
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29457 גלריית תמונות מביקורי שז"ר אצל הרבי] {{אינפו}}
 +
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39853 מכתבי שז"ר לרבי] {{אינפו}}
 +
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82314 הביקור האחרון: שז"ר אצל הרבי ● גלריה נדירה] - {{אינפו|}}
  
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29457 גלריית תמונות מביקורי שז"ר אצל הרבי]
+
{{הערות שוליים}}
 
 
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39853 מכתבי שז"ר לרבי]
 
  
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|רובשוב]]
+
{{מיון רגיל:שזר, שניאור זלמן}}
 +
[[קטגוריה:פרזידנט]]
 +
{{פרזידנט}}

גרסה אחרונה מ־11:28, 22 בינואר 2017

שניאור זלמן רובשוב עם הרבי בחדרו

שניאור זלמן רובשוב - שז"ר (א' כסלו תר"נ-י"ט תשרי תשל"ה), סופר, עסקן, שר החינוך ופרזידנט[1] מדינת ישראל בין השנים תשכ"ג-תשל"ג.

תולדות חיים[עריכה]

בביקור בכפר חב"ד ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד הפרזידנט. לצידו יושב רב הכפר, הרב שניאור זלמן גרליק

נולד בעיירה מיר שברוסיה הלבנה בראש חודש כסלו תר"נ למשפחה חב"דית שורשית, ונקרא על שם אדמו"ר הזקן שאבי סבו היה מחסידיו.

בשנת תר"ע החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"אסיפת הרבנים" שנערכה בפטרבורג, בה השתתפו גם הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ. בשנת תרפ"ז סייע מברלין בהצלת הרבי הריי"צ מציפורני הג.פ.או. הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות, וכעבור שנתיים פגש אותו בארץ ישראל.

עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת תש"ח, נפגש עם הרבי הריי"צ בניו יורק אז דובר אודות הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים. ההצעה התקבלה וכפר חב"ד קם והיה, כאשר במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו.

ביקוריו בחצר הרבי[עריכה]

חסידי חב"ד מקבלים את פניו של שז"ר במלון, בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"א. מימין לשמאל: הרב בנימין קליין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, מר שז"ר, השליש הצבאי, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב ישראל ג'יקובסון, מר צבי כספי, שגריר ישראל באו"ם

13 פעמים ביקר בחצר ליובאוויטש בניו יורק ונועד עם הרבי. מסכת קשרים נפלאה נרקמה בין השניים, כאשר הרבי מנבא מראש את בחירתו לכהונה הרמה של "נשיא המדינה" - בה שימש שתי קדנציות מלאות, בשנים תשכ"ג-תשל"ג - ומלווה אותו על כל צעד ושעל בעצה ובברכה, עד פטירתו בשנת תשל"ה.

כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת תשכ"ו (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.

שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.

בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו יום שישי לא היתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'אוהל' באותה פעם היתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [= מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.

כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.

שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב אדמו"ר מהר"ש.

על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב עזריאל זעליג סלונים ולחתנו הרב יוסף רלב"ג:

"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".

במשך שנים, היה מגיע מידי שנה להתוועדויות י"ט כסלו, י"ב תמוז ועוד בכפר חב"ד. סייע רבות למוסדות חב"ד בארץ הקודש ובראשם 'רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש' ומוסדות כפר חב"ד.

נפטר בי"ט תשרי תשל"ה, ונטמן בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.

מסכת הקשרים בין הרבי לבין שז"ר מופיעה בספר נשיא וחסיד מאת ר' שמואל קראוס.

התואר פרזידנט[עריכה]

מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב יוסף ויינברג והרב דוד חנזין

על פי מכתבו של הרבי[2] לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".

אנשי הקשר המרכזיים[עריכה]

מכתב ברכה שכתב שז"ר לרגל יום הולדת הרבי (ו' ניסן תשל"ב): "מיטב הברכה, האהבה והיקר לאדמו"רי, ידיד לבבי, בהגיעו לשיבה טובה בשטו"מ - בתוך קהל המאחלים"

אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב פנחס אלטהויז, הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה שלושתם מראשי אגודת חסידי חב"ד. בתקופה יותר מאוחרת: הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן והרב יונה איידלקופ.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הרבי, פנה למר שז"ר בתואר פרזידנט ולא בתואר המקובל 'נשיא', ראו הרחבה בפסקה התואר פרזידנט
  2. אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז.
פרזידנט מדינת ישראל
יצחק בן צבי | חיים הרצוג | חיים ויצמן | עזר ויצמן | יצחק נבון | שמעון פרס | משה קצב | אפרים קציר | ראובן (רובי) ריבלין (מכהן) | שניאור זלמן שזר
(לפי סדר האל"ף בי"ת)