הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן בוטמן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
(26 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שניאור זלמן בוטמן''' (? - [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]) נמנה על דור המקימים של [[כפר חב"ד]], ממייסדי [[בית הכנסת]] 'בית נחום יצחק' ביישוב, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'.
+
{{אין תמונה}}הרב '''שניאור זלמן בוטמן''' (א' ניסן תרס"ג - [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]) נמנה על דור המקימים של [[כפר חב"ד]], ממייסדי [[בית הכנסת]] 'בית נחום יצחק' בכפר, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'.
  
==תולדות חייו==
+
==תולדות חיים==
נולד ב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן בימי הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]].
+
נולד ב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן בימי הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ושמר ב[[מסירות נפש]] על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות ה[[ק.ג.ב]].
  
בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה ביתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]], נינו של ה'[[צמח צדק]]'. בזכות נישואים אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, זכה שהרבי יפנה אליו במכתב בתואר "חתני"{{הערה|המכתב מתאריך כתמוז תש"ז. נדפס ב[[אגרות קודש]].}}.
+
בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]], נינו של ה'[[צמח צדק]]'. בזכות [[נישואין]] אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, זכה ש[[הרבי]] יפנה אליו במכתב בתואר "מחותני"{{הערה|מכתבי הרבי אליו מתש-תש"ח נדפסו ב[[אגרות קודש]] ח"ב אגרות רעג, שז, שנב.}}.
  
 
לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר.
 
לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר.
  
בחודש אב [[תרצ"ה]] נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות בעיירה מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו ב[[שחיטה]], ורק בחנוכה של שנת [[תרצ"ט]] הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את סיביר הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.
+
ב[[חודש אב]] [[תרצ"ה]] נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות ב[[עיירה]] מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו ב[[שחיטה]], ורק ב[[חנוכה]] של שנת [[תרצ"ט]] הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את [[סיביר]] הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.
  
 
עם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]].
 
עם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]].
  
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי שליט"א]] בתקופת שהותו בפריז בשנת [[תש"ז]] כשבא לסייע לאימו להגר לניו-יורק.
+
על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי]] בתקופת שהותו ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]] כשבא לסייע לאימו להגר ל[[ניו יורק]].
  
בי"ח אדר [[תש"כ]] נפטרה רעייתו בניו-יורק, והרבי הגיע לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.
+
ב[[י"ח אדר]] [[תש"כ]] נפטרה רעייתו ב[[ניו יורק]], ו[[הרבי]] הגיע לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.
  
בשנים מאוחרות יותר התיישב בכפר חב"ד, ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי [[בית הכנסת]] "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".
+
בשנים מאוחרות יותר התיישב ב[[כפר חב"ד]], ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי [[בית הכנסת]] "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".
  
 
נפטר ב[[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]].
 
נפטר ב[[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]].
שורה 23: שורה 23:
 
עם הקמת [[שבועון כפר חב"ד]], נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה.  
 
עם הקמת [[שבועון כפר חב"ד]], נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה.  
  
זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור בי"ד כסלו תשס"ז כ[[תשורה]] מחתונת נינו תחת השם '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chaskind-Swerdlov%20-%20Kislev%2014%205767.pdf תפארת בנים אבותם]'.
+
זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור ב[[י"ד כסלו]] [[תשס"ז]] כ[[תשורה]] מחתונת נינו תחת השם '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chaskind-Swerdlov%20-%20Kislev%2014%205767.pdf תפארת בנים אבותם]'.
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
 +
;בניו
 
*הרב [[שלום בער בוטמן]], [[תל אביב]].
 
*הרב [[שלום בער בוטמן]], [[תל אביב]].
*הרב [[שמואל בוטמן]], מנהל [[צעירי אגודת חב"ד (ארה"ב)]], ויו"ר מטה משיח העולמי.
+
*הרב [[שמואל בוטמן]], מנהל [[צעירי אגודת חב"ד (ארה"ב)]], ויו"ר [[מטה משיח העולמי]].
 +
;בנותיו
 
*לאה לובא, אשת ה'[[חוזר]]' הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]], [[קראון הייטס]].
 
*לאה לובא, אשת ה'[[חוזר]]' הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]], [[קראון הייטס]].
 
*מרים, אשת הרב [[לייב סברדלוב]], [[קראון הייטס]].
 
*מרים, אשת הרב [[לייב סברדלוב]], [[קראון הייטס]].
שורה 36: שורה 38:
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
 
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
 +
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
 +
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

גרסה מ־08:48, 3 באפריל 2019

Male no free image yet-he.svg.png

הרב שניאור זלמן בוטמן (א' ניסן תרס"ג - כ"ד תמוז תשמ"ג) נמנה על דור המקימים של כפר חב"ד, ממייסדי בית הכנסת 'בית נחום יצחק' בכפר, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'.

תולדות חיים

נולד בברית המועצות לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן בימי הממשל הקומוניסטי ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות הק.ג.ב.

בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון, נינו של ה'צמח צדק'. בזכות נישואין אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, זכה שהרבי יפנה אליו במכתב בתואר "מחותני"[1].

לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר.

בחודש אב תרצ"ה נעצר על ידי הק.ג.ב. ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות בעיירה מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו בשחיטה, ורק בחנוכה של שנת תרצ"ט הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את סיביר הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.

עם סיום מלחמת העולם השניה, ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה בבריחה הגדולה.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב בפריז, ונמנה על המשפחות שזכו לארח את הרבי בתקופת שהותו בפריז בשנת תש"ז כשבא לסייע לאימו להגר לניו יורק.

בי"ח אדר תש"כ נפטרה רעייתו בניו יורק, והרבי הגיע לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.

בשנים מאוחרות יותר התיישב בכפר חב"ד, ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי בית הכנסת "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".

נפטר בכ"ד תמוז תשמ"ג.

זכרונותיו

עם הקמת שבועון כפר חב"ד, נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה.

זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור בי"ד כסלו תשס"ז כתשורה מחתונת נינו תחת השם 'תפארת בנים אבותם'.

משפחתו

בניו
בנותיו

הערות שוליים

  1. מכתבי הרבי אליו מתש"ז-תש"ח נדפסו באגרות קודש ח"ב אגרות רעג, שז, שנב.