הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן בוטמן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – ".ג" ב־". ג")
מ (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי")
שורה 12: שורה 12:
 
עם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]].
 
עם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]].
  
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי שליט"א]] בתקופת שהותו בפריז בשנת [[תש"ז]] כשבא לסייע לאימו להגר לניו-יורק.
+
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי]] בתקופת שהותו בפריז בשנת [[תש"ז]] כשבא לסייע לאימו להגר לניו-יורק.
  
 
בי"ח אדר [[תש"כ]] נפטרה רעייתו בניו-יורק, והרבי הגיע לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.
 
בי"ח אדר [[תש"כ]] נפטרה רעייתו בניו-יורק, והרבי הגיע לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.

גרסה מ־21:11, 13 במרץ 2014

הרב שניאור זלמן בוטמן (? - כ"ד תמוז תשמ"ג) נמנה על דור המקימים של כפר חב"ד, ממייסדי בית הכנסת 'בית נחום יצחק' ביישוב, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'.

תולדות חייו

נולד בברית המועצות לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן בימי הממשל הקומוניסטי ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות הק. ג. ב..

בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה ביתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון, נינו של ה'צמח צדק'. בזכות נישואים אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, זכה שהרבי יפנה אליו במכתב בתואר "חתני"[1].

לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר.

בחודש אב תרצ"ה נעצר על ידי הק. ג. ב. ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות בעיירה מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו בשחיטה, ורק בחנוכה של שנת תרצ"ט הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את סיביר הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.

עם סיום מלחמת העולם השניה, ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה בבריחה הגדולה.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב בפריז, ונמנה על המשפחות שזכו לארח את הרבי בתקופת שהותו בפריז בשנת תש"ז כשבא לסייע לאימו להגר לניו-יורק.

בי"ח אדר תש"כ נפטרה רעייתו בניו-יורק, והרבי הגיע לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.

בשנים מאוחרות יותר התיישב בכפר חב"ד, ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי בית הכנסת "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".

נפטר בכ"ד תמוז תשמ"ג.

זכרונותיו

עם הקמת שבועון כפר חב"ד, נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה.

זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור בי"ד כסלו תשס"ז כתשורה מחתונת נינו תחת השם 'תפארת בנים אבותם'.

משפחתו

הערות שוליים

  1. המכתב מתאריך כ"ז תמוז תש"ז. נדפס באגרות קודש.