שמריהו גוראריה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע בהתוועדויות של הרבי

הרב שמריהו גוראריה (א' בכסלו תרנ"ו - ו' באדר א' תשמ"ט; מכונה בראשי תיבות הרש"ג), היה חתנו של הרבי הריי"צ, גיסו של הרבי ומנהל רשת ישיבות תומכי תמימים.

תולדות חיים

הרבי נותן 'משקה' לרש"ג במהלך התוועדות

הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר קרעמנצ'וג שברוסיה בראש חודש כסלו תרנ"ח לנגיד החסיד הרב מנחם מענדל גוראריה, שהיה מגדולי חסידי הרבי הרש"ב.

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

בי"ב תמוז תר"פ[1] (שלושה חודשים לאחר הסתלקות הרבי הרש"ב) נערכו קישורי התנאים בינו לבין בת הרבי הריי"צ מרת חנה, ובי"א סיון תרפ"א התקיימה חתונתם ברוסטוב.

מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו הרבי הריי"צ, והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש"ג נתמנה על ידי הרבי הריי"צ ל"מנהל פועל" ויושב ראש מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון.

בעת מאסרו של חמיו הרבי הרי"יץ נטל הרש"ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את רוסיה לריגה שבלטביה, ומשם לפולין. הרש"ג התלווה לחמיו הרבי הריי"צ בנסיעתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ט וביקורו של הרבי בארצות הברית.

כאשר הגיע עם הרבי הרי"יץ לארצות הברית, עבר לגור בקומה השלישית של 770. על פי הוראת הרבי הריי"צ[2] היה הרש"ג מתוועד וחוזר מאמר דא"ח בכל שבת ברעווא דרעווין ב-770.

התקשרותו לרבי

הרב שמריהו גוראריה בביתו בקומה השלישית שב-770 (סיוון תשמ"ה).

לאחר הסתלקות הרבי הרי"יץ והתחלת נשיאותו של גיסו, הרבי - התקשר בכל נפשו לרבי[3], ובהתוועדויות ישב לצידו. בעת ההקפות של שמחת תורה, בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי עורך את ההקפה על הבימה וספר תורה בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג[4].

בהתוועדות אחרון של פסח תשי"ג אמר הרש"ג לרבי: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתתייחסו אלי כפי שחותננו התייחס אלי"[5].

כאשר בנו יחידו, שלום דובער גוראריה, גנב את הספרים מספריית ליובאוויטש בשנת תשמ"ה - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו אשתו של הרש"ג ובנו את ביתו.

היתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - על אף שהיו אנשים עד אז שחשדו שאין התקשרותו לרבי שלימה, התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.

פטירתו

מכתב הרש"ג לרבי, לקראת צאתו לביתו בר"ח כסלו תשל"ח:... היות ששמעתי אשר כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א יחזור היום - בשטומ"צ - לביתו, אשר ע"כ הנני לאחל...
ציון הרש"ג ליד האוהל - ניו יורק

בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מהישיבה המרכזית ב-770 ששימשו אותו.

בבבוקר יום השבת קודש, ו' אדר ראשון תשמ"ט, נפטר הרש"ג. בהתוועדות באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת תומכי תמימים[6]. למחרת התקיימה הלווייתו לבית העלמין מונטיפיורי, שם נטמן ליד אוהל חמיו - והרבי השתתף בה, ואחריה אף ניחם את בנו, וכן נכנס לאוהל.

לאחר פטירתו

בכל ימי האבל התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של תניא לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, י"ד אדר א' (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, בהתוועדות השבת[7], והשתתף במעמד הקמת המצבה.

בשנת תש"נ - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי מאמר לכבוד היארצייט[8].

בהתוועדות יום היארצייט הראשון שחל בשבת דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין הגאולה. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של משיח צדקנו. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך התוועדות לתלמידי התמימים לרגל היארצייט[9].

בהתאם להוראת הרבי, נערכה התוועדות על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן משקה להתוועדות והתייחס לכך[10].

בשנת תשנ"ב, לאחר שיחה שאמר הרבי בליל ז' אדר א' - ירד הרבי למקום חלוקת הדולרים, ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו[11].

משפחתו

קישורים חיצוניים

וידאו
תמונות

הערות שוליים

  1. שמועות וסיפורים חלק א' ע' 199.
  2. בעת קישורי התנאים שלו.
  3. מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך בעקבות מקרה אחד התבטל לחלוטין לרבי: כאשר פעם אחת שאל את הרבי מניין הוא בטוח בדעתו בנושא מסויים, והרבי השיב: "כך שמעתי מהרבי באוהל". הרש"ג הסביר כי היה ברור לו שגיסו הרבי איננו משקר ח"ו, ואם הוא אומר שכך שמע - זו אמת. וכיון שהוא עצמו יודע שאינו בדרגה כזו, התקשר לרבי.
  4. בשנת תשמ"א, היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מאוד מכך (מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, שבועון בית משיח גליון 1008).
  5. מיומן הרב יואל כהן.
  6. שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט.
  7. שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט.
  8. ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.
  9. שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ.
  10. ראה שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א.
  11. להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב קובץ שמע


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא