הבדלים בין גרסאות בדף "שמעון מנשה חייקין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
ר' '''שמעון מנשה חייקין''' נולד לערך בשנת [[תקס"ב]] ועלה ל[[ארץ הקודש]] מ[[שקלוב]], לערך בשנת [[תק"פ]], בהיותו בן י"ח, והתיישב ב[[צפת]]. כאשר [[אדמו"ר האמצעי]] הורה לחסידיו שב[[ארץ הקודש]] להתיישב ב[[חברון]] היה הוא מהראשונים שעברו מצפת לחברון.  
+
ר' '''שמעון מנשה חייקין''' נולד לערך בשנת [[תקס"ב]] ועלה ל[[ארץ הקודש]] מ[[שקלוב]], לערך בשנת [[תק"פ]], בהיותו בן י"ח, והתיישב ב[[צפת]]. כאשר [[אדמו"ר האמצעי]] הורה לחסידיו שב[[ארץ הקודש]] להתיישב ב[[חברון]] היה הוא מהראשונים שעברו מצפת לחברון, ובהמשך נהיה לרב קהילת חב"ד חברון.  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
 
בשנים הסמוכות נסע ל[[רוסיה]] לביקור קצר, או ל[[שד"ר]]ות, וחזר לחברון. כשחזר לחברון שימש בה כ[[שו"ב]] והתעסק בעניני העדה ומשנת [[תר"ג]] ואילך מופיע שמו בין ממוני עדת חב"ד.  
 
בשנים הסמוכות נסע ל[[רוסיה]] לביקור קצר, או ל[[שד"ר]]ות, וחזר לחברון. כשחזר לחברון שימש בה כ[[שו"ב]] והתעסק בעניני העדה ומשנת [[תר"ג]] ואילך מופיע שמו בין ממוני עדת חב"ד.  

גרסה מ־16:36, 1 ביוני 2020

ר' שמעון מנשה חייקין נולד לערך בשנת תקס"ב ועלה לארץ הקודש משקלוב, לערך בשנת תק"פ, בהיותו בן י"ח, והתיישב בצפת. כאשר אדמו"ר האמצעי הורה לחסידיו שבארץ הקודש להתיישב בחברון היה הוא מהראשונים שעברו מצפת לחברון, ובהמשך נהיה לרב קהילת חב"ד חברון.

תולדות חיים

בשנים הסמוכות נסע לרוסיה לביקור קצר, או לשד"רות, וחזר לחברון. כשחזר לחברון שימש בה כשו"ב והתעסק בעניני העדה ומשנת תר"ג ואילך מופיע שמו בין ממוני עדת חב"ד.

לערך בשנת תקצ"ז התחיל להתעסק בהוראה; כנראה כעוזר לרב המגיד ר' שמואל סגל מראהאטשוב, אבל רק לאחר פטירתו עלה על כסא הרבנות.

כינויו

לעומת ר' שמואל הנ"ל, המכונה תמיד בשם "מגיד", נקרא ר' שמעון מנשה בשם "ראב"ד לעדת האשכנזים בחברון". הוא יסד בית-דין מיוחד לעדת חב"ד שבחברון, והוא עמד בראשו. מאז היו כל עניני העדה נחתכים על פיו. בתפקיד זה כיהן ככל הנראה עד שנת תרמ"ז לערך, שאז מינה לעצמו ממלא מקום. מעת שעלה על כסא הרבנות בחברון הוא חתום ראשון על כל כתבי ראשי העדה.

במסגרת עבודתו בניהול קופת "כולל חב"ד" הוא נסע פעם אל אדמו"ר הצמח צדק לליובאוויטש.

משרותיו היו רבו ומגוונות: הוא נרשם ב"מפקד תרט"ו" למשל, כראב"ד, ראש ישיבה, פרנס, עומד בראש חברת הכנסת כלה, גבאי חברה בקור חולים ולינה, ואחד משליחי הציבור בימים הנוראים. הדיינים שבבית דינו הם ר' אברהם דובער חיטריק מסענע ור' נחום אריה סגל מראהאטשוב.

בכ"ט סיון תרנ"ג נפטר הרב שמעון מנשה, ובכבוד גדול למאד הובל לקבורה, כל תושבי חברון ספרדים ואשכנזים השתתפו בהלוויתו והשתתפו בהספד[1].

משפחתו

בין בני משפחתו נמנים: אשתו ששמה היה "זיסא", או "זיסל"[2]. אשתו השניה דבורה, בנו אברהם שככל הנראה נפטר או עזב את חברון לפני תרט"ו. בנו חורגו (בן אשתו השנייה) משה מרדכי, חתנו של ר' עקיבא יוסף שלזינגר, שהו"ל את ספרו "ברית עולם" בתוספות הערותיו[3].

הוא היה גם מחותן של ר' אליהו יוסף מדריבין, נכדתו ראשה רבקה לבית רבינוביץ היתה אשתו של דוד צבי ריבלין, בנו של ר' אליהו יוסף מדריבין.

קישורים חיצונים

  1. בית רבי עמ' 214
  1. הרבי אודות רבי שמעון מנשה, התוועדויות תשמ"ה עמ' 684

הערות שוליים

  1. [limudtora.co.il/?app=sale&id=264#.XqinOGhvZPY תיאור מעמד הקבורה].
  2. יש משערים שהיתה בתו של רבי ישראל משקלוב שעלה לארץ יחד עימו באותה תקופה.
  3. ירושלים תרס"ב-ג.