שמעון הכופר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־18:27, 27 במאי 2019 מאת תוקידידס (שיחה | תרומות) (פעולותיו בוילנה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמעון ליליינטל[1]אידיש: לילענטהאַל; מכונה: שמעון הכופר) היה משכיל נסתר שנשלח לוילנה על מנת להעביר את טובי הנערים בה לתנועת ההשכלה ולבסוף גורש מוילנה לאחר שאדמו"ר הזקן גילה לחסידיו בוילנה על מהותו.

קורות חייו[עריכה]

פעולותיו בוילנה[עריכה]

ליליינטל נשלח בשנת תקנ"ב לוילנה על ידי משכילי ברלין על מנת להעביר נערים צעירים לתנועת ההשכלה; לטענתו הוא הגיע מזאמוט[2] והיה תלמיד תלמידו של רבי ישראל ליפשיץ בתכונה והנדסה ותלמיד תלמידו של רבי זלמן הענע (הרז"ה) בדקדוק.

לאור בקיאותו בדקדוק ובתנ"ך והסתתרותו כירא שמים - נשא חן בעיני רבי יששכר אח הגר"א ורבי אברהם בן הגר"א, ומונה על ידם למשגיח כללי על מלמדי התנ"ך בתלמודי התורה בוילנה; גם הגר"א כיבד את ליליינטל מאוד וביקש ממנו לבקר את ספרו "אדרת אליהו".

ליליינטל ריכז בצורה שיטתית את עבודת התעמולה של המשכילים בוילנא, ולשלוח תלמידים מוכשרים לברלין, תחת מסווה של "הוי גולה למקום תורה", כשלהוריהם הוא דואג לדווח לעיתים תכופות על 'הצלחתו' של בנם ב'לימודים'.

שליחותו לקהילות החסידים וגילויו[עריכה]

בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה.

למטרה זו נבחר שמעון הכופר, שביקר בעיירות החסידים, ואף נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הזקן עצמו, שגילה תיכף ומיד את פרצופו האמיתי של הכופר המשכיל. לאחר שאדמו"ר הזקן שאל אותו מדוע הוא לא מספר לילדים את מדרשי חז"ל על הפסוקים, ושמעון הכופר השיב שזה מכיון שהוא לא רוצה "להלאות את מוחות הילדים הצעירים בדברי אגדה".

אדמו"ר הזקן נשען על ידיו למשך מספר רגעים, ולאחר מכן אמר: "כשאדם בא מוילנה ואומר שהוא מזאמוט. כשאותו אדם אומר שהוא מלמד תינוקות של בית רבן ובפועל הוא מעביר אותם למולך ההשכלה - הרי שגיהנום פתוחה מתחתיו..."

קלונו נתגלה והמסווה הוסר, ושמעון הכופר רצה לברוח כל עוד נפשו בו, אלא שבצאתו מחדר היחידות הכריחוהו החסידים לרקוד יחד עמם את מחול היחידות, ורק לאחר מכן שחררוהו לנפשו, כשהוא אורז במהירות את מטלטליו ונעלם.

לאורך כל התקופה כתב שמעון הכופר לידידיו את קורותיו ומסקנותיו מאותו מסע, בהם הוא מגיע למסקנה כי המשימה לחדור לחוגי החסידים הינה בלתי אפשרית.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • ישראל ברטל, '"שמעון הכופר" - פרק בהיסטוריוגרפיה אורתודוקסית', כמנהג אשכנז ופולין, בעריכת ישראל ברטל ואחרים, ירושלים תשנ"ג, עמ' 243-286.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. נקרא בשם משפחה זה באגרת של הרבי הריי"צ מח' בשבט תש"ה להנהלת ניח"ח (אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, ‏חלק ח', אגרת ב'תרכ).
  2. הרבי הריי"צ אמר בפסח תש"ג (ספר השיחות - ה'תש"ג, עמ' 91), שהכינוי "זאַמוטער" (שפירושו שבא מזאמוט) שנוסף לשמו של ליליינטל היה שם מזוייף שליליינטל המציא.