הבדלים בין גרסאות בדף "שמיטה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(עריכה, פיצול)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די|סיבה=הקשר החב"די קצר מאוד ראוי להוסיף התייחסות נרחבת של רבותינו נשיאנו וכן לבאר את השמיטה על פי חסידות}}
+
{{סוגיה
{{פיצול|פרוזבול}}
+
|שם הסוגיה=שמיטה
{{להשלים|כל הערך=כן}}
+
|מקרא=[[משפטים]] כג, יא; [[תשא]] לד, כא; [[בהר]] כה, א-ז; כ-כב; [[ראה]] א-ו; ט-י
'''שמיטה''' היא כל שנה שביעית. בשנה זו נוהגי דיני הלכתיים רבים, מכח מצוות התורה להשבית את הקרקע בשנה השביעית.
+
|משנה=[[מסכת שביעית]]
 +
|משנה תורה לרמב"ם=הלכות שמיטה ויובל פרקים א-ט
 +
|ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצוות עשה קלד-קלה, רמא; מצוות לא תעשה רכ-רכג, רל-רלא; [[ספר החינוך]] מצוות פד, קיב, שכו-שכט, תעה, תעז, תפ
 +
|מאמרים=ד"ה כי תבואו גו' ושבתה תקס"ב (סה"מ [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32917&st=&pgnum=190&hilite= ח"א ע' קפה]; [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33087&st=&pgnum=121&hilite= ח"ב ע' רלב]; [https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/2/10/index.htm הוספות לדרך מצותיך קסז, א]); [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=262&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תרצט]; דרך מצוותיך, [https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/18/index.htm איסור עבודת האדמה והאילנות בשביעית]; מאמרי הרבי ד"ה כי תבואו גו' ושבתה תשי"ג, תש"מ, תשמ"ו
 +
|שיחות=נלקטו בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15789&st=&pgnum=8 שערי שמיטה]
 +
}}
 +
'''שמיטה''' (נקראת גם '''שביעית''') היא השנה השביעית בכל מחזור של שבע שנים. בשנה זו חלות כמה מצוות מיוחדות, שעיקרן: [[שמיטת קרקעות]] - השבתת עבודת האדמה והפקרת התוצרת החקלאית הצומחת בשנה זו; ו[[שמיטת כספים]] - ויתור על גביית החובות מהלווים. לרוב הדעות, מצוות השמיטה בזמננו היא רק [[מדרבנן]], ורק אחרי [[ביאת המשיח]] ו[[קיבוץ גלויות|חזרת כל ישראל לארצם]] תנהג שוב [[מן התורה]].
  
==דיני שביעית==
+
==מצוות השמיטה==
===קדושת שביעית===
+
בשנת השמיטה נוהגות כמה מצוות. חלקן - הקשורות ל[[שמיטת קרקעות]] - [[מצוות התלויות בארץ|נוהגות בארץ ישראל בלבד]], וחלקן - הקשורות ל[[שמיטת כספים]] - נוהגות גם ב[[חוץ לארץ]]:
{{להשלים}}
+
===שמיטת קרקעות===
 +
*'''[[שמיטת קרקעות|השבתת הקרקע]]''': מצוות עשה להשבית את הקרקע בשנה השביעית, כפי שנאמר בתורה:{{ציטוטון|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}{{הערה|תשא לד, כא. וראה רש"י שם.}}, {{ציטוטון|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'}}{{הערה|שם=כה|בהר כה, ד.}}.
 +
*'''איסור עבודת האדמה''': אסור לעבוד את האדמה או האילן בשנה זו, כפי שנאמר בתורה:{{ציטוטון|שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר}}{{הערה|שם=כה}}.
 +
מ[[הלכה למשה מסיני]] נלמד כי מצוות אלו מתחילות כבר בשנה השישית, זמן מה לפני כניסת השנה השביעית. דין זה נקרא [[תוספת שביעית]]. רוב דיני תוספת שביעית נוהגים רק בזמן שבית המקדש קיים{{הערה|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג, א.}}; אולם גם בזמן הזה יש להוסיף מעט מחול על הקודש, כמו [[תוספת שבת|בשבת]]{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק י"ב ע' 110 ואילך, ובהערות שם.}}.
  
===אוצר בית דין===
+
===יבול שנת השמיטה===
{{להשלים}}
+
*'''איסור לקיטת [[פירות שביעית]]''': אסור לאסוף את התבואה, הירק או פרי האילן כרגיל בכל שנה, כלומר - בדרך מסחרית. כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר}}{{הערה|בהר כה, ה.}}.
 +
*'''מצות הפקר פירות שביעית''': מצוה להפקיר את פירות הארץ בשנה זו, כך שיוכל כל אחד לקחת מהם. כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ}}{{הערה|משפטים כג, יא.}}.
 +
*'''אכילת פירות שביעית בקדושה''': הפירות שצמחו בשנה השביעית קדושים בקדושת שביעית, ויש להשתמש בהם רק לאכילה ולשימוש ראוי ולהזהר מהשחתתם. כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה}}{{הערה|בהר כה, ו.}}. לדעת [[הרמב"ן]] פסוק זה הוא מצוות עשה{{הערה|הוספות לספר המצוות, מצוות עשה ג.}}, אך שאר הראשונים לא סוברים כך.
 +
*'''[[ביעור פירות שביעית]]''': לאחר העונה בה גדלים הפירות, כאשר אינם מצויים עוד בשדה - יש לבער את כל הנשאר מהם בבית. זאת למדו חכמים מן הנאמר בתורה: {{ציטוטון|וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל}}{{הערה|בהר כה, ז.}}, ופירושו שההיתר לאכול בבית הוא רק כל עוד מצויים פירות לחיה אשר בארצך, כלומר בשדה, אך כאשר הם כלים יש לבער גם מן הבית{{הערה|ספרא שם.}}.
 +
דינים אלו נוהגים מן התורה בין בפירות האילן ובין בתבואה וירקות. אולם כדי שלא יעברו ויעבדו את האדמה בשביעית, גזרו חכמים על כל הגידולים החד-שנתיים (תבואה וירקות) שייאסרו לחלוטין בשנה השביעית. איסור זה נקרא "[[ספיחים]]".
  
===היתר מכירה===
+
הגבלות ואיסורים אלו מעוררים קושי בהשגת יבול מספיק לצרכי השנה השביעית. לקושי זה מתייחסת התורה בהמשך למצוות השמיטה: {{ציטוטון|וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ? וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים}}{{הערה|בהר כה, כ-כא.}}. [[הרבי]] מבאר שאין השאלה רק טרוניה של מי שמעוניין להשתמט מן המצוה, אלא גם של בן חכם המעוניין באמת ובתמים לדעת כיצד יזון אותו הקב"ה בשנה זו. המענה לשאלה זו הוא ברכה רבה למעלה מהשכל וההגיון, עד כדי כך, שהשאלה נשאלת שוב מידי שמיטה (ולא די בכך שבשמיטה הקודמת ראו במוחש את הברכה) - כיון שהברכה היא למעלה מהשכל{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז, שיחת בהר ב. ובלקוטי שיחות חלק ז שיחת בהר א סעיף ד - באופן אחר קצת.}}.
{{ערך מורחב|היתר מכירה}}
 
  
===יבול שישית===
+
נחלקו אחרונים האם ברכה זו לשומרי השביעית שייכת גם בזמן הזה, כאשר השמיטה נוהגת רק מדרבנן; יש אומרים שהברכה היא רק לזמן בו השביעית מן התורה, ויש אומרים שגם בזמן הזה ישנה הברכה{{הערה|ראה סמ"ע חושן משפט סז ס"ק ב. שו"ת התעוררות תשובה ח"א סימן קצח. ועוד.}}.
{{להשלים}}
 
  
===יבול חו"ל===
+
על מנת לאפשר פתרונות נוספים בזמננו, חידשו רבנים לקראת שנת [[תרמ"ט]] את [[היתר מכירה|היתר המכירה]], שלדעתם מפקיע את איסורי שביעית מן הפירות. היתר זה שנוי במחלוקת רבה, ורוב הפוסקים - וכן [[הרבי]] - הורו שלא לסמוך עליו. פתרונות אחרים שאינם כרוכים באיסורי שביעית ובקדושת שביעית הם שימוש בפירות מיבול שישית, מחוץ לארץ, מאזורים בשטח [[מדינת ישראל]] שאינם חלק מארץ ישראל (בדרום הערבה) ועוד.
{{להשלים}}
 
  
== שמיטת כספים ==
+
===שמיטת כספים===
 +
*'''מצוות [[שמיטת כספים]]''': מצוה להשמיט את החובות בשנה השביעית, ואסור לתבוע אותם, כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'}}{{הערה|ראה טו, ב.}}.
 +
*'''איסור להימנע מהלואה''': אסור להימנע מלהלוות קודם השמיטה, מחשש שהחוב יישמט, כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר: קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ}}{{הערה|ראה טו, ב.}}.
 +
בזמן [[הלל הזקן]] נוכח לראות שרבים לא מלווים לפני השמיטה ועוברים על האיסור, ולכן התקין את תקנת "[[פרוזבול]]" - בה מוסר כל אחד את חובותיו לבית דין וכך אינם נשמטים.
  
אחד מדיני השמיטה, היא מצוות ה[[תורה]] להשמיט כספים. על אף שאין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג שיש שם שמיטת קרקע. שהרי ישוב הקרקע לבעליו בלא כסף, תקנו חכמים שגם בזמן הזה תהא נוהגת מצווה זו כדי שלא תשתכח תורת שמיטת הכספים מ[[ישראל]].
 
  
לווה שלווה מחבירו עד סוף שנת השביעית, ועברה עליו סיום שנת השביעית, מחויב המלווה להשמיט את החוב ולא לגבות את חובו.
+
==טעמי המצוה==
 +
{{להשלים}}
  
==פרוזבול==
+
==חישוב שנות השמיטה==
פרוזבול הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו.
+
{{להשלים}}
=== זמן עריכת הפרוזבול ===
 
[[הרבי]] הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת ה[[שנה]] והן בסופה.
 
==== בסוף שנת השמיטה ====
 
 
 
מכיון שיש הסוברים{{הערה|1=[[הרמב"ם]].}} אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת [[תשמ"ז]] לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית.
 
 
 
אך גם בשנת [[תשמ"ו]] עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני [[ראש השנה]] של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים.
 
 
 
====לפני שנת השמיטה====
 
מצוה לפרסם דעת [[רבינו הזקן]] בשולחנו{{הערה|1=הלכות הלוואה, לח.}} וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני [[ראש השנה]] של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"{{הערה|הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86.}}. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"{{הערה|שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.}}, אך ממה שכתב שם{{הערה|בסעיף לו.}} "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"{{הערה|כמש"ש בסעיף לה.}}, אלא יש לנהוג כן לכתחילה{{הערה|שם=לקוש כ"ד|[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.}}. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]], ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי ב[[ערב ראש השנה|ערבי ראשי שנים]] של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת נדרים (פרט לערב ר"ה [[תשי"ב]] שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] - לפני התרת נדרים).}}.
 
 
 
=== אופן עשיית הפרוזבול ===
 
 
 
אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב את נוסח הפרוזבול, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול על ידי חתימה ועל ידי שליח לחתימה וכו'{{הערה|שם=לקוש כ"ד}}.
 
  
מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדון דידן - תקנת הפרוזבול), ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי [[אדמו"ר הזקן]] ופסקיו (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית{{הערה|[[לקוטי שיחות]], שם}}.
+
==בקבלה ובחסידות==
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה מ־23:18, 19 במאי 2022

שמיטה
(מקורות עיקריים)
מקרא משפטים כג, יא; תשא לד, כא; בהר כה, א-ז; כ-כב; ראה א-ו; ט-י
משנה מסכת שביעית
משנה תורה לרמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרקים א-ט
ספרי מניין המצוות ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה קלד-קלה, רמא; מצוות לא תעשה רכ-רכג, רל-רלא; ספר החינוך מצוות פד, קיב, שכו-שכט, תעה, תעז, תפ
מאמרים ד"ה כי תבואו גו' ושבתה תקס"ב (סה"מ ח"א ע' קפה; ח"ב ע' רלב; הוספות לדרך מצותיך קסז, א); מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תרצט; דרך מצוותיך, איסור עבודת האדמה והאילנות בשביעית; מאמרי הרבי ד"ה כי תבואו גו' ושבתה תשי"ג, תש"מ, תשמ"ו
שיחות נלקטו בספר שערי שמיטה

שמיטה (נקראת גם שביעית) היא השנה השביעית בכל מחזור של שבע שנים. בשנה זו חלות כמה מצוות מיוחדות, שעיקרן: שמיטת קרקעות - השבתת עבודת האדמה והפקרת התוצרת החקלאית הצומחת בשנה זו; ושמיטת כספים - ויתור על גביית החובות מהלווים. לרוב הדעות, מצוות השמיטה בזמננו היא רק מדרבנן, ורק אחרי ביאת המשיח וחזרת כל ישראל לארצם תנהג שוב מן התורה.

מצוות השמיטה

בשנת השמיטה נוהגות כמה מצוות. חלקן - הקשורות לשמיטת קרקעות - נוהגות בארץ ישראל בלבד, וחלקן - הקשורות לשמיטת כספים - נוהגות גם בחוץ לארץ:

שמיטת קרקעות

  • השבתת הקרקע: מצוות עשה להשבית את הקרקע בשנה השביעית, כפי שנאמר בתורה:"בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת"[1], "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'"[2].
  • איסור עבודת האדמה: אסור לעבוד את האדמה או האילן בשנה זו, כפי שנאמר בתורה:"שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר"[2].

מהלכה למשה מסיני נלמד כי מצוות אלו מתחילות כבר בשנה השישית, זמן מה לפני כניסת השנה השביעית. דין זה נקרא תוספת שביעית. רוב דיני תוספת שביעית נוהגים רק בזמן שבית המקדש קיים[3]; אולם גם בזמן הזה יש להוסיף מעט מחול על הקודש, כמו בשבת[4].

יבול שנת השמיטה

  • איסור לקיטת פירות שביעית: אסור לאסוף את התבואה, הירק או פרי האילן כרגיל בכל שנה, כלומר - בדרך מסחרית. כפי שנאמר בתורה: "אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר"[5].
  • מצות הפקר פירות שביעית: מצוה להפקיר את פירות הארץ בשנה זו, כך שיוכל כל אחד לקחת מהם. כפי שנאמר בתורה: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"[6].
  • אכילת פירות שביעית בקדושה: הפירות שצמחו בשנה השביעית קדושים בקדושת שביעית, ויש להשתמש בהם רק לאכילה ולשימוש ראוי ולהזהר מהשחתתם. כפי שנאמר בתורה: "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה"[7]. לדעת הרמב"ן פסוק זה הוא מצוות עשה[8], אך שאר הראשונים לא סוברים כך.
  • ביעור פירות שביעית: לאחר העונה בה גדלים הפירות, כאשר אינם מצויים עוד בשדה - יש לבער את כל הנשאר מהם בבית. זאת למדו חכמים מן הנאמר בתורה: "וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל"[9], ופירושו שההיתר לאכול בבית הוא רק כל עוד מצויים פירות לחיה אשר בארצך, כלומר בשדה, אך כאשר הם כלים יש לבער גם מן הבית[10].

דינים אלו נוהגים מן התורה בין בפירות האילן ובין בתבואה וירקות. אולם כדי שלא יעברו ויעבדו את האדמה בשביעית, גזרו חכמים על כל הגידולים החד-שנתיים (תבואה וירקות) שייאסרו לחלוטין בשנה השביעית. איסור זה נקרא "ספיחים".

הגבלות ואיסורים אלו מעוררים קושי בהשגת יבול מספיק לצרכי השנה השביעית. לקושי זה מתייחסת התורה בהמשך למצוות השמיטה: "וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ? וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים"[11]. הרבי מבאר שאין השאלה רק טרוניה של מי שמעוניין להשתמט מן המצוה, אלא גם של בן חכם המעוניין באמת ובתמים לדעת כיצד יזון אותו הקב"ה בשנה זו. המענה לשאלה זו הוא ברכה רבה למעלה מהשכל וההגיון, עד כדי כך, שהשאלה נשאלת שוב מידי שמיטה (ולא די בכך שבשמיטה הקודמת ראו במוחש את הברכה) - כיון שהברכה היא למעלה מהשכל[12].

נחלקו אחרונים האם ברכה זו לשומרי השביעית שייכת גם בזמן הזה, כאשר השמיטה נוהגת רק מדרבנן; יש אומרים שהברכה היא רק לזמן בו השביעית מן התורה, ויש אומרים שגם בזמן הזה ישנה הברכה[13].

על מנת לאפשר פתרונות נוספים בזמננו, חידשו רבנים לקראת שנת תרמ"ט את היתר המכירה, שלדעתם מפקיע את איסורי שביעית מן הפירות. היתר זה שנוי במחלוקת רבה, ורוב הפוסקים - וכן הרבי - הורו שלא לסמוך עליו. פתרונות אחרים שאינם כרוכים באיסורי שביעית ובקדושת שביעית הם שימוש בפירות מיבול שישית, מחוץ לארץ, מאזורים בשטח מדינת ישראל שאינם חלק מארץ ישראל (בדרום הערבה) ועוד.

שמיטת כספים

  • מצוות שמיטת כספים: מצוה להשמיט את החובות בשנה השביעית, ואסור לתבוע אותם, כפי שנאמר בתורה: "שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'"[14].
  • איסור להימנע מהלואה: אסור להימנע מלהלוות קודם השמיטה, מחשש שהחוב יישמט, כפי שנאמר בתורה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר: קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ"[15].

בזמן הלל הזקן נוכח לראות שרבים לא מלווים לפני השמיטה ועוברים על האיסור, ולכן התקין את תקנת "פרוזבול" - בה מוסר כל אחד את חובותיו לבית דין וכך אינם נשמטים.


טעמי המצוה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חישוב שנות השמיטה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בקבלה ובחסידות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • זושא וולף, שערי השמיטה, הוצאת היכל מנחם ירושלים, תש"ס
  • כשהרבי התגייס למען החקלאים, פעולותיו של הרבי בשנת השמיטה תשי"ב עבור החקלאים בכפר חב"ד, שבועון כפר חב"ד גליון 1930 עמוד 43

קישורים חיצוניים

מאמרים על השמיטה והגאולה באתר קישור חב"ד בישראל

הערות שוליים

  1. תשא לד, כא. וראה רש"י שם.
  2. 2.0 2.1 בהר כה, ד.
  3. רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג, א.
  4. ראה לקוטי שיחות חלק י"ב ע' 110 ואילך, ובהערות שם.
  5. בהר כה, ה.
  6. משפטים כג, יא.
  7. בהר כה, ו.
  8. הוספות לספר המצוות, מצוות עשה ג.
  9. בהר כה, ז.
  10. ספרא שם.
  11. בהר כה, כ-כא.
  12. לקוטי שיחות חלק כז, שיחת בהר ב. ובלקוטי שיחות חלק ז שיחת בהר א סעיף ד - באופן אחר קצת.
  13. ראה סמ"ע חושן משפט סז ס"ק ב. שו"ת התעוררות תשובה ח"א סימן קצח. ועוד.
  14. ראה טו, ב.
  15. ראה טו, ב.