הבדלים בין גרסאות בדף "שמחה זילברשטרום"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של חצקל)
מ (החלפת טקסט – "[[שבועון 'בית משיח'" ב־"[[שבועון בית משיח")
(10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) ע"ה זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}.  
+
נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}.  
  
 
בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השניה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]].
 
בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השניה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]].
שורה 12: שורה 12:
 
==הרצח בבית הספר למלאכה==
 
==הרצח בבית הספר למלאכה==
 
{{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}}
בעת תפילת ערבית של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצריים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]].}}.  
+
בעת [[תפילת ערבית]] של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]].}}.  
  
 
למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים.
 
למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים.
שורה 21: שורה 21:
 
*'''יעקב זאב זילברשטרום'''.
 
*'''יעקב זאב זילברשטרום'''.
 
*'''אליהו פרץ זילברשטרום''' - [[ירושלים]].
 
*'''אליהו פרץ זילברשטרום''' - [[ירושלים]].
*'''רחל לוי''' - אשת הרב בן ציון, ירושלים (ז"ל).
+
*'''רחל לוי''' - אשת הרב בן ציון, [[ירושלים]] (ז"ל).
 
*'''שרה רות זילברשטרום''' (ז"ל).
 
*'''שרה רות זילברשטרום''' (ז"ל).
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*מבוא ל[[אגרות קודש (הרבי)|אגרות קודש]] - חלק י"ג.
+
*מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] - חלק י"ג.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*'''[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=70155 כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום]''' - אתר COL.
 
*'''[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=70155 כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום]''' - אתר COL.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי]''' - [[שבועון 'בית משיח']].
+
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי]''' - [[שבועון בית משיח]].
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ |זילברשטרום שמחה]]
+
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זילברשטרום שמחה]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זילברשטרום שמחה]]
 
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות|זילברשטרום שמחה]]
 
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות|זילברשטרום שמחה]]
 
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]
 
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]
 +
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
 +
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]

גרסה מ־21:45, 6 בספטמבר 2017

מודעת אבל שהתפרסמה בבטאון חב"ד לאחר הרצח

התמים שמחה זילברשטרום היה בוגר ישיבות 'תומכי תמימים' ומדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע 'רצח יד החמישה', בראש חודש אייר תשט"ז.

תולדות חיים

נולד בי"ז במנחם אב תרצ"א בלייפציג שבגרמניה, לאביו הרב בנימין נחום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום[1].

בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה מלחמת העולם השניה, החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת תש"ה. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי צבי הירש רוזנבוים.

משפחתו קבע את מקום מגוריה בכפר חב"ד, והוא נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב. עם השלמת חוק לימודיו, החל לשמש כמדריך ראשי בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ומידי תקופה היה נוסע למרכז הקליטה 'עליית הנוער' בירושלים, ובהשפעתו הלבבית היה משכנע ילדים לבוא ללמוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

הרצח בבית הספר למלאכה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רצח יד החמישה

בעת תפילת ערבית של ראש חודש אייר תשט"ז, הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח כפר חב"ד, וחדרה לבית הכנסת של בית הספר למלאכה, המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי[2].

למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים, לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים.

משפחתו

אחיו:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.
  2. כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי עדות אחיו, ר' אהרן מרדכי זילברשטרום.