הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל בצלאל שפטיל"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ח"ב " ב־" חלק ב' ")
שורה 6: שורה 6:
 
הוא היה גם תלמידו של החסיד רבי [[מיכעלע אפאצ'קער]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=90 רשימות]</REF>
 
הוא היה גם תלמידו של החסיד רבי [[מיכעלע אפאצ'קער]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=90 רשימות]</REF>
  
בשנת [[תרכ"ז]] [[אדמו"ר המהר"ש]] מינה את [[הרשב"ץ]] ל[[שד"ר]] ב[[קרמנטשוג]], [[חרסון]] ופלכי', [[ניקולייב]] ופלכי'{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ב עמ' שס"ח, וראה גם [[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 20.}}, [[ויטבסק]], [[מינסק]], [[צ'רניגוב]] ו[[פולטבה]], במסגרת זו [[חוזר|חזר]] גם [[דא"ח]]. בתפקיד זה שימש עד [[תרל"א]]{{הערת שוליים|רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התמים (ורשה)]] גליון א' עמ' ע"ח.}}.
+
בשנת [[תרכ"ז]] [[אדמו"ר המהר"ש]] מינה את [[הרשב"ץ]] ל[[שד"ר]] ב[[קרמנטשוג]], [[חרסון]] ופלכי', [[ניקולייב]] ופלכי'{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' עמ' שס"ח, וראה גם [[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 20.}}, [[ויטבסק]], [[מינסק]], [[צ'רניגוב]] ו[[פולטבה]], במסגרת זו [[חוזר|חזר]] גם [[דא"ח]]. בתפקיד זה שימש עד [[תרל"א]]{{הערת שוליים|רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התמים (ורשה)]] גליון א' עמ' ע"ח.}}.
  
 
[[אדמו"ר הרש"ב]] מינה את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תרנ"ד]] עד שנת [[תר"ס]]. אז נתמנה הרשב"ץ ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]] כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו ב[[ט"ו סיון תרס"ה]].  
 
[[אדמו"ר הרש"ב]] מינה את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תרנ"ד]] עד שנת [[תר"ס]]. אז נתמנה הרשב"ץ ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]] כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו ב[[ט"ו סיון תרס"ה]].  

גרסה מ־05:24, 16 במרץ 2014

הרב החסיד שמואל בצלאל שפטיל - הרשב"ץ - היה מחשובי החסידים אצל אדמו"ר הצמח צדק ומגדולי חסידיהם של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. התיתם מאביו בצעירותו, אמו התחתנה עם אדם קשה שהיה מפשוטי המתנגדים, נחשב כעילוי בצעירותו, כשנתוודע ונמשך לתורת החסידות עבר סבל רב מצד הסובבים אותו, באחד הפעמים הכו את הרשב"ץ בפיקוח נפש. היה לו חריץ בקדקדו, רושם ממכה שהכוהו המתנגדים בקאצעלקע (בול עץ) כשמצאו אצלו ספר התניא.[1]

בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ לליובאוויטש הייתה ביום א' של ראש חודש אדר א' בשנת תר"ח.

הוא היה גם תלמידו של החסיד רבי מיכעלע אפאצ'קער.[2]

בשנת תרכ"ז אדמו"ר המהר"ש מינה את הרשב"ץ לשד"ר בקרמנטשוג, חרסון ופלכי', ניקולייב ופלכי'[3], ויטבסק, מינסק, צ'רניגוב ופולטבה, במסגרת זו חזר גם דא"ח. בתפקיד זה שימש עד תרל"א[4].

אדמו"ר הרש"ב מינה את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ משנת תרנ"ד עד שנת תר"ס. אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו בט"ו סיון תרס"ה.

הוא הובא לקבורה כפי בקשתו בתוך החמישים אמה של אהלי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.

הערות שוליים

  1. רשימות
  2. רשימות
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמ' שס"ח, וראה גם ספר השיחות תש"ד עמ' 20.
  4. רשימת אדמו"ר הריי"צ התמים (ורשה) גליון א' עמ' ע"ח.