שמואל גדליה בליז'ינסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־08:03, 12 באוגוסט 2020 מאת להתראות (שיחה | תרומות) (הוספת ערך)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב שמואל גדליה בלז'ינסקי ([[-י"ד בסיון תש"פ) היה מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים, שזכה לבצע שליחויות אישיות מהרבי.

נולד בשנת תרצ"א?

בצעירותו למד יחד עם חבריו הילדים בקהילת חב"ד בתל אביב אצל מורה פרטי ששכרו ההורים, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב.

כשבגר, גוייס לצה"ל כקצין, שירת בגדוד גבעתי, והשתחרר מהשירות בשנת תשט"ו.

במשך השנים השתלם כמהנדס אריגה, ולאחר חתונתו קבע את מגוריו בסמיכות למקום מגורי אביו ברמת גן ותכנן לפתוח מפעל לאריגת בדים, ואף קיבל לשם כך מגרש מהעירייה והשיג הלוואות בהם תכנן יחד עם החסכונות שצבר להקים את מפעל חייו, אך לאחר שצצו קשיים שונים - נגנזה התכנית, הוחזרו ההלוואות, ובכסף שנותר הוא נסע לרבי.

הנסיעה התרחשה בשנת תשי"ז, זמן לא ארוך לאחר רצח יד החמישה והוא הפך למוקד התעניינות, ואף הרבי עצמו התייחס אליו באופן מיוחד, הורה לו מספר פעמים לומר 'לחיים' בעת ההתוועדויות, ואף העניק לו בקבוק משקה לקחת עמו בחזרתו לארץ הקודש.

בשל העובדה שהיה אמור לחזור לארץ מיד לאחר שבת פרשת נח, נכנס ליחידות שקודם הנסיעה ביום חמישי וקיבל את ברכת הדרך, אך במוצאי שבת נקרא שוב לחדרו של הרבי ליחידות נוספת שלא מן המניין, במוצאי שבת - שלא היה מהימים הקבועים שהרבי קיבל אנשים פרטיים ליחידות. באותה יחידות העניק לו הרבי את הכוס עם היין שנותר מההתוועדות וביקש למסור זאת ליצחק דמיאל וכן מספר מסרים להעביר לו, ביקש ממנו להתוועד עם הבקבוק שקיבל בכל מקום, וכן לפגוש את צעירי אגודת חב"ד ולומר להם שהגיע הזמן לצאת ל'מלחמת תנופה' לכבוש את כל ארץ ישראל, שיפסיקו את הויכוחים ויתחילו לעשות.

לאחר ההגעה לארץ, הפכו שלושת השליחויות הללו לשליחות אחת, כאשר אביו של ר' שמואל יחד עם יצחק דמיאל וצעירי אגודת חב"ד בעידודו של שמואל ששימש כשליח הרבי לעורר את הענין - החליטו לצאת במלחמת תנופה וללכת למעוז הקשה ביותר באמצעותו יכבשו את כך הארץ ולערוך פעילויות להפצת יהדות וחסידות דווקא בקיבוצים[1].

ההסכמה לעריכת ערבי חב"ד היתה פעולה משולבת של יצחק דמיאל שהכיר את ראשי הקיבוצים באופן אישי, יחד עם שמואל בלזינסקי שהשתמש בתפקידו הצבאי כקצין (ובפרט במלחמת קדש שהיתה באותה תקופה), ולצד זאת נערכו התוועדויות אזוריות בקהילות אנ"ש לגייס חסידים שיסכימו לצאת להשתתף במפגשים אלו, כשלעיתים דרש הדבר להיות שבת שלימה במקום זר כמו קיבוץ ללא תפילה במניין וכו'.

כשהתרחבה הפעילות, הוקם מטה בביתו של ר' שמואל ממנו נשלחו טפסים לחסידי חב"ד לאיזו שבת הם שובצו, ולאחר מכן הם היו נדרשים למלא דו"ח מפורט כדי לדאוג שתהיה זו פעולה נמשכת עד כמה שניתן.

נפטר בשיבה טובה בגיל 89 בהוליווד שבפלורידה בליל שבת פרשת בהעלותך, י"ד סיון ה'תש"פ. הלוויתו התקיימה ביום ראשון, עברה ליד 770 ומשם המשיכה לעבר חלקת אגודת חסידי חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ, שם נטמן.

לקריאה נוספת

  • יצחק יהודה, "הגיע הזמן לכבוש את הארץ" - החסיד הראשון שנשלח על ידי הרבי למלחמת התנופה של 'ופרצת', שבועון כפר חב"ד גליון 1862 עמוד 50

הערות שוליים

  1. יצחק דמיאל אמר אז: "הרבי מבקש לכבוש את כל הארץ, אם כן - הארץ כולה היא חזית. כשאני מחפש את המבצרים האיתנים ביותר בזחית הזו, אני מוצא את הקיבוצים. צריך לכבשו את הקיבוצים ואז כל החזית תתפורר".