הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה מקרלין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 2: שורה 2:
 
'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]].
 
'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]].
  
היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו שהוא גבוה טפח מן הארץ.
+
היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערת שוליים|שמע שלמה ח"ב אות כ"ח.}}.
  
 
יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה בשם "כת הקרלינים"<ref>על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.</ref>.
 
יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה בשם "כת הקרלינים"<ref>על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.</ref>.

גרסה מ־18:30, 31 במאי 2010

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא

ר' שלמה מקרלין היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, היה גם תלמידו של ר' אהרן מקרלין.

היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. אדמו"ר הזקן אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ[1].

יחד עם אדמו"ר הזקן וחיים וואלפער הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה בשם "כת הקרלינים"[2].

בתחילה כשנסע ר' מנחם מענדל מהורודוק לארץ ישראל הרבה מאנ"ש התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל אדמו"ר הזקן להנהיג את קהילת החסידים התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.

פעם רצה להתיישב בעיירה ביעשנקוביץ, אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן, הוא ביקש מאדמו"ר הזקן את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם בתורה ובעבודה. על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים.

ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים משקלוב, אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דוקא.

פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר הזקן שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מאדמו"ר הזקן אשר יועיל להצטרף לחרם, בנוגע להתנגדות לחסידות, אדמו"ר הזקן סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו אדמו"ר האמצעי להתעלף.

בעת מלחמת רוסיה-פולין, התפלל אדמו"ר הזקן בעד נצחונה של רוסיה, אך ר' שלמה התפלל בעד נצחונה של פולין, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

מסורת קרלין מספרת [3] כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה ע"י הקוזק ארמילוס, בכ"ב תמוז תקנ"ב. ביום זה לא נוהגים חסידי קארלין במנהגי ימי בין המצרים.

לעומת זאת, ממכתב אדמו"ר הזקן[4] משמע כי בין השנים תקנ"ה - תקנ"ו ביקר בליאזנא. מסורות מסוימות מספרות אף כי הי' בר פלוגתא של אדמו"ר הזקן בעת מלחמת נאפוליון[5].

חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה הי' משיח בן יוסף. במדרש מובא כי שמ של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס"., זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה[6]

ראו גם

הערות ומקורות

  1. שמע שלמה ח"ב אות כ"ח.
  2. על ההקמה המשותפת ועוד, ראה כרם חב"ד גליון 4 חלק א'.
  3. ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.
  4. התמימים (ורשה), חוברת ח'.
  5. דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב שלום דובער לוין, הרב שמואל קראוס, הרב ברוך אוברלנדר, הרב יוסף יצחק קלר ועוד - בקבצי הערות וביאורים - אהלי תורה תנש"א - תשנ"ב.
  6. הרב א"א שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - תשנ"א.