הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה מקרלין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " רוסיה," ב־" רוסיה,")
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
 
היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערת שוליים|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.
 
היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערת שוליים|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.
  
יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה בשם "כת הקרלינים"<ref>על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.</ref>.
+
יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}.
  
 
בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ"ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל [[אדמו"ר הזקן]] להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.
 
בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ"ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל [[אדמו"ר הזקן]] להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.
  
פעם רצה להתיישב בעיירה [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] עבר באמצעה העיירה. וממילא, חצי מהעיירה הייתה שייכת ל[[אדמו"ר הזקן]] וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, הוא ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.
+
פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] עבר באמצעה ה[[עיירה]]. וממילא, חצי מה[[עיירה]] הייתה שייכת ל[[אדמו"ר הזקן]] וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, הוא ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.
  
 
ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים מ[[שקלוב]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דוקא.
 
ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים מ[[שקלוב]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דוקא.
  
פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ו[[אדמו"ר הזקן]] שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] אשר יועיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[התנגדות לחסידות]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] להתעלף.
+
פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ו[[אדמו"ר הזקן]] שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[התנגדות לחסידות]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] להתעלף.
  
 
בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[צרפת]], התפלל [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של [[רוסיה]], אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.
 
בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[צרפת]], התפלל [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של [[רוסיה]], אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.
שורה 17: שורה 17:
 
== פטירתו ==
 
== פטירתו ==
  
מסורת קרלין מספרת <ref>ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.</ref> כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה לא נוהגים [[חסיד]]י קארלין במנהגי ימי [[בין המצרים]].
+
מסורת קרלין מספרת {{הערה|ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.}} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה נוהגים [[חסיד]]י קארלין לברך ברכת שהחיינו, אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי בין המצרים.
  
לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הזקן]]<ref>[[התמימים (ורשה)]], חוברת ח'.</ref> משמע כי בין השנים [[תקנ"ה]] - [[תקנ"ו]] ביקר ב[[ליאזנא]]. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]<ref>דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]].</ref>.
+
לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[התמימים (ורשה)]], חוברת ח'.}} משמע כי בין השנים [[תקנ"ה]] - [[תקנ"ו]] ביקר ב[[ליאזנא]]. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]].}}.
  
חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה<ref>הרבאי אפשר שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תשנ"א]].</ref>.
+
חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרבאי אפשר שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תשנ"א]].}}.
  
 
הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י"ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמשה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמשה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז סאיז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..
 
הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י"ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמשה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמשה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז סאיז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..

גרסה מ־11:51, 25 ביולי 2019

ר' שלמה מקרלין היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, היה גם תלמידו של ר' אהרן מקרלין.

תולדות חיים

היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. אדמו"ר הזקן אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ[1].

יחד עם אדמו"ר הזקן וחיים וואלפער הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה בשם "כת הקרלינים"[2].

בתחילה כשנסע ר' מנחם מענדל מהורודוק לארץ ישראל הרבה מאנ"ש התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל אדמו"ר הזקן להנהיג את קהילת החסידים התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.

פעם רצה להתיישב בעיירה ביעשנקוביץ, אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן[3], הוא ביקש מאדמו"ר הזקן את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם בתורה ובעבודה). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי לוי יצחק מברדיטשוב לימינו של אדמו"ר הזקן[4].

ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים משקלוב, אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דוקא.

פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר הזקן שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מאדמו"ר הזקן אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע להתנגדות לחסידות, אדמו"ר הזקן סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו אדמו"ר האמצעי להתעלף.

בעת מלחמת רוסיה-צרפת, התפלל אדמו"ר הזקן בעד נצחונה של רוסיה, אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

פטירתו

מסורת קרלין מספרת [5] כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, בכ"ב תמוז תקנ"ב. ביום זה נוהגים חסידי קארלין לברך ברכת שהחיינו, אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי בין המצרים.

לעומת זאת, ממכתב אדמו"ר הזקן[6] משמע כי בין השנים תקנ"ה - תקנ"ו ביקר בליאזנא. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של אדמו"ר הזקן בעת מלחמת נאפוליון[7].

חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה משיח בן יוסף. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה[8].

הוא נורה ביום שבת קודש בי"ז תמוז, הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמשה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת כתר, ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמשה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז סאיז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..

ראו גם

קישורים חיצונים

הרב יצחק גינזבורג, קשרי אדמו"ר הזקן ורבי שלמה מקרלין.

הקודם:
האדמו"ר רבי אהרן מקרלין
אדמו"רי קרלין
? - כ"ב תמוז תקנ"ב
הבא:
האדמו"ר רבי אשר מסטאלין

הערות שוליים

  1. שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.
  2. על ההקמה המשותפת ועוד, ראה כרם חב"ד גליון 4 חלק א'.
  3. ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין רוסיה לפולין עבר באמצעה העיירה. וממילא, חצי מהעיירה הייתה שייכת לאדמו"ר הזקן וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.
  4. הרב שלמה יוסף זוין.
  5. ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.
  6. התמימים (ורשה), חוברת ח'.
  7. דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב שלום דובער לוין, הרב שמואל קראוס, הרב ברוך אוברלנדר, הרב יוסף יצחק קלר ועוד - בקבצי הערות וביאורים - אהלי תורה תנש"א - תשנ"ב.
  8. הרבאי אפשר שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - תשנ"א.
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא