שלמה יהודה ליב אליעזרוב

הרה"ח שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג ביעקבשטאט שברוסיה לאביו הרה"ח אליעזר שמעון קזרנובסקי ועלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש בשנת תרל"ג בערך.

היה אחד מעמודי התוך של הישוב החב"די בחברון. יסד וניהל את הישיבה "מגן אבות" והביא ליסוד הישיבה "תורת אמת חברון". שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון במשך שנים רבות. היה שד"ר מטעם המוסדות בחברון פעמים מרובות. הביא לקניית חצר רומנו, וכמעט אין דבר חשוב שקרה בחברון, במשך 25 השנים תרמ"ט-תרע"ד, שהוא לא היה המארגן או מעורב בזה בצורה זו או אחרת.

בארכיון שלו נמצאת תעודת האזרחות שלו משנת תרפ"ו, ושם נמצא בין השאר שטר התנאים שלו "להדא בתולתא כלתא שפירתא ויעלת חן מ' חנה ברכה תי' בת הרב החסיד מו"ה דובער הלוי" - אשכנזי מקאליסק, מיום "ששי בשבת באחד עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות וארבעים לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן עה"ק חברון תובב"א".

ר' שלמה לייב היה נקרא בתחלה בשם משפחת אביו "קזרנובסקי". אחרי החתונה שינה אותה לשם אשתו "אשכנז" ולבסוף שינה אותה לשם אליעזרוב (על שם אביו אליעזר).

גם אחרי חתונתו המשיך בלימודו. הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת תרנ"ב. זמן קצר לפנ"ז עלה לאה"ק הרה"ח דובער אפרת, שנתקבל אח"כ לרבה של חברון. וראשית פעולתו היתה לבחון את הרב שלמה יהודה לייב ולתת לו הודעה וקבלה.

בהמשך נתמנה הרב שלמה יהודה לייב לרבה של חברון. ובהמשך נסע לשליחויות כשד"ר לעיר חברון.

במלחמת העולם הראשונה - קיץ תרע"ד - גורשו מהארץ כל אזרחי רוסיה. הרב שלמה יהודה עזב אז גם הוא את הארץ ונסע כשד"ר לבוכרה - סמרקנד. שם פתח ישיבה ללמוד עם תלמידים.

לאחר המלחמה חזר לחברון. הישוב החב"די בחברון כבר בטל באותה שעה. הרשיל"א התיישב בקביעות בירושלים, שם עזר בחידוש הישיבה "תורת אמת" בשנת תרפ"ב ושם עמד בראש "כולל חב"ד".

נפטר בירושלים בערב [[ראש חודש שבט תשי"ב.