הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה זלמן הבלין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(45 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב שלמה זלמן הבלין – מחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש.
+
{{דמות
 +
|שם=הרב שלמה זלמן הבלין
 +
|תמונה=[[קובץ:הרב שלמה זלמן הבלין.jpg|200px]]
 +
|כינוי=
 +
|תיאור= מקים ישיבות תורת אמת
 +
|תאריך לידה= [[תרל"ז]]
 +
|מקום לידה=
 +
|תאריך פטירה=[[ט"ז ניסן]] [[תרצ"ו]]
 +
|מקום פטירה=
 +
|מקום פעילות=[[חברון]] [[ירושלים]]
 +
|תפקידים נוספים=
 +
|רבותיו= [[הרבי הרש"ב]]
 +
|תלמידיו=
 +
|חיבוריו=
 +
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
 +
}}
  
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בשנת [[תרס"א]] עמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ]].  
+
הרב '''שלמה זלמן הבלין''' ([[י' באלול]] [[תרל"ז]] - [[ט"ז בניסן]] [[תרצ"ו]]) היה בא כוחם של רבותינו נשיאנו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] ושלוחם ל[[ארץ הקודש]]. מנהל ישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ]], ומייסד ישיבות [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וחדר [[תורת אמת תל אביב יפו]].
  
נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' חשוון תער"ב]] במטרה לייסד ולנהל את ישיבת [[תורת אמת חברון]].
+
==תולדות חיים==
 +
הרב הבלין נולד בעיר [[פאריטש]] ב[[י' באלול]] [[תרל"ז]] לאביו הרב [[אליעזר הבלין|אליעזר]] ולאמו רחל.
  
בשנת [[תרע"ד]] בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה ב[[רוסיא]], ולא יכל לשוב בגלל שאזרחי רוסיה גורשו מהארץ. ובשנת [[תרפ"ב]] חזר לארץ וייסד את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
+
למד ב[[ליובאוויטש]] בשנים שקדמו להקמת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ישיבת תומכי תמימים]], כאחד ה'[[יושבים]]'. בשנים [[תרנ"ד]]-[[תרנ"ה]] שימש כ'[[חוזר]]' של [[מאמר|מאמרי]] [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|התמים, חוברת ג', עמוד לו.}}.
 +
 
 +
לאחר [[חג השבועות]] [[תרנ"ח]] נשא את רעייתו מרת שיינא-יפה בת ר' דובער האריק מהעיר [[ז'מבין]], ועבר לגור בעיר זו, שם ישב ולמד כשחמיו מפרנס אותו.
 +
 
 +
===תומכי תמימים הורודישץ===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים הורודישץ]]}}
 +
בשנת [[תרס"א]] נקרא על ידי [[הרבי הריי"צ]] לליובאוויטש, משם נשלח על ידי הרבי הרש"ב לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ']] כסניף ל[[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ישיבה המרכזית בליובאוויטש]]{{הערה|שם=כרם|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=182&hilite= מחלקת האראדישץ], כרם חב"ד, אלול תשמ"ז, ע' 182 ואילך.}}. מטרת הסניף הייתה להכשיר בחורים שעוד אינם ראויים להכנס לישיבה המרכזית וצריכים השגחה ותשומת לב מיוחדת. ב[[כ' אייר]] תרס"א הגיע לעיר ופתח את הישיבה.
 +
 
 +
בסוף אותה שנה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב [[סעדיה באליטער]], הרב המקומי{{הערה|'המשפיע', ע' כא.}}.
 +
 
 +
בתקופת כהונתו בהורודישץ קיבל פתק נוקב בתוכנו ובסגנונו מאדמו"ר הרש"ב, בו הוא תובע ממנו להוסיף בהשגחה ותשומת לב לבחורים ולא להסתפק בהתרוממות רוח וב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]]:
 +
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=185 כרם חב"ד אלול תשמ"ז, ע' 185]
 +
|תוכן=לידידי ר"ז משגיח {{ש}}נתעלית במעלת העליונים והאצילים ([[התוועדות חסידית|צו פארבריינגען]] וכהאי גונא) ואין אתה משגיח בתחתונים. מאז הוסדה האראדישט הייתה הכוונה לאותן הדורשים השגחה והתעסקות פרטי, וכן היה מקודם כאשר שמת לבך ודעתך על זה. ועתה נתבטל הדבר כנ"ל, והחסרון מורגש מאד. ומוכרח לתקן הדבר, ותשמור הכוונה האמיתית הנ"ל}}
 +
 
 +
בסוף שנת [[תרע"א]] נקרא להגיע לליובאוויטש על מנת להתכונן לשליחותו ל[[ארץ הקודש]] (כדלהלן), ואז נסגר הסניף בהורודישץ'.
 +
 
 +
===תורת אמת===
 +
[[קובץ:תוא חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'בית רומנו' בחברון, בו הוקמה ישיבת תורת אמת]]
 +
[[קובץ:זלמן הבלין 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלמה זלמן הבלין (במרכז) יחד עם צוות הישיבה]]
 +
 
 +
ב[[ב' חשוון]] [[תער"ב]] נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב יחד עם קבוצה של שבעה מתלמידי הישיבה המובחרים על מנת לייסד ולנהל את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. בשנת [[תרע"ד]], בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], שהה ב[[רוסיה]], ולא יכל לשוב בגלל שאזרחי רוסיה גורשו מהארץ שהייתה אז בשליטת הטורקים - אויבי רוסיה. בשנת [[תרפ"ב]] חזר לארץ וייסד את ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], הפעם ב[[ירושלים]].
  
 
בשנת [[תרפ"ד]] ייסד את 'חדר' וישיבת [[תורת אמת תל אביב יפו]].
 
בשנת [[תרפ"ד]] ייסד את 'חדר' וישיבת [[תורת אמת תל אביב יפו]].
  
לאחר פטירתו, בנו ר' [[חנוך הענדל הבלין]] ניהל את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]], עד שבשנת [[תשי"ב]] החליף הרבי את הנהלת הישיבה.
+
במהלך השנים יצא לשליחויות ב[[ארצות הברית]] על מנת להשיג תמיכה למוסדות חב"ד בארץ הקודש ולייסד משרד קבוע לתמיכה במוסדות. נסיעות אלו נוצלו על ידו גם כדי להשפיע ולקרב ל[[חסידות חב"ד]] את אלו שהתרחקו משרשיהם החב"דיים בארצות הברית{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/zikaron/28 זכרון לבני ישראל פרק כו].}}. באחת מנסיעותיו, בשנת [[תר"צ]], שהה תקופה ארוכה עם [[הרבי הריי"צ]] שעשה אז את [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|ביקורו הראשון בארצות הברית]].
  
כמה מצאצאי הרש"ז, נושאים בתפקידים חשובים:
+
במהלך השנים סייע לחסידי חב"ד מ[[ברית המועצות]] בצרכיהם, וכן במאבקם לצאת מ[[ברית המועצות]] ולקבל [[סרטיפיקטים]] לעליה ארצה.
  
* הרב [[משה הבלין]] רב העיר קרית גת.
+
נפטר ב[[ט"ז ניסן]] [[תרצ"ו]].
* הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
+
 
* הרב [[בנימין ליפשיץ]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]].
+
===לאחר פטירתו===
 +
לאחר פטירתו, בנו ר' [[חנוך הענדל הבלין]] ניהל את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]], עד שבשנת [[תשי"ב]] החליף [[הרבי]] את הנהלת הישיבה.
 +
 
 +
לאחר פטירתו ביקש הרבי כמה פעמים מבנו הנ"ל, וכן מהרב [[משה גוראריה]], שישלחו את רשימותיו שבהן ביאורים על ה[[תניא]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/397.htm אגרות קודש חלק ב, אגרת שצז]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/416.htm חלק ג, אגרת תטז] ובהנסמן שם. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/418.htm אגרת תיח].}}.
 +
 
 +
בשנת [[תשמ"ב]] הוציא נכדו, החוקר פרופסור שלמה זלמן הבלין, ספר ביוגרפיה על הרב הבלין. בנוסף לכך כולל הספר נספח מיוחד על תולדות חב"ד ב[[חברון]] וסקירה על התייסדות ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים. יצא לאור בירושלים.
 +
 
 +
==משפחתו==
 +
;בניו
 +
*ר' אליהו דוד הבלין
 +
*ר' [[חנוך הענדל הבלין]]
 +
*ר' [[שלום הבלין]]
 +
*ר' [[דוב אליעזר הבלין]]
 +
 
 +
;חתניו
 +
*הרב [[אלטר שימחוביץ]]
 +
*הרב [[יצחק פרץ ליפשיץ]]
 +
*הרב [[משה יהודה רייכמן]]
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
* [[המשפיע (הבלין)]]
+
*[[תורת אמת חברון]]
* [[תורת אמת חברון]]
+
*[[תורת אמת ירושלים]]
*[[חברון]]
 
*[[ירושלים]]
 
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
+
* '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]'''
* * [[המשפיע (הבלין)]]
+
* '''המשפיע'''
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|הבלין שלמה זלמן]]
+
* [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הבלין שלמה זלמן]]
+
 
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* ר' לב לייבמן, '''[https://nichoach.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_4.html ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים]''', אתר קיר הניגונים
 +
 
 +
{{הערות שוליים|}}
 +
 
 +
{{מיון רגיל:הבלין שלמה זלמן}}
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 +
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
 +
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
 +
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]

גרסה מ־05:06, 20 בדצמבר 2020

הרב שלמה זלמן הבלין
[[קובץ:הרב שלמה זלמן הבלין.jpg|250px]]
מקים ישיבות תורת אמת
לידה תרל"ז
פטירה ט"ז ניסן תרצ"ו
מקום פעילות חברון ירושלים
השתייכות חסידות חב"ד
רבותיו הרבי הרש"ב

הרב שלמה זלמן הבלין (י' באלול תרל"ז - ט"ז בניסן תרצ"ו) היה בא כוחם של רבותינו נשיאנו הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ ושלוחם לארץ הקודש. מנהל ישיבת תומכי תמימים הורודישץ, ומייסד ישיבות תורת אמת בחברון ותורת אמת בירושלים וחדר תורת אמת תל אביב יפו.

תולדות חיים

הרב הבלין נולד בעיר פאריטש בי' באלול תרל"ז לאביו הרב אליעזר ולאמו רחל.

למד בליובאוויטש בשנים שקדמו להקמת ישיבת תומכי תמימים, כאחד ה'יושבים'. בשנים תרנ"ד-תרנ"ה שימש כ'חוזר' של מאמרי הרבי הרש"ב[1].

לאחר חג השבועות תרנ"ח נשא את רעייתו מרת שיינא-יפה בת ר' דובער האריק מהעיר ז'מבין, ועבר לגור בעיר זו, שם ישב ולמד כשחמיו מפרנס אותו.

תומכי תמימים הורודישץ

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומכי תמימים הורודישץ

בשנת תרס"א נקרא על ידי הרבי הריי"צ לליובאוויטש, משם נשלח על ידי הרבי הרש"ב לנהל את ישיבת תומכי תמימים הורודישץ' כסניף לישיבה המרכזית בליובאוויטש[2]. מטרת הסניף הייתה להכשיר בחורים שעוד אינם ראויים להכנס לישיבה המרכזית וצריכים השגחה ותשומת לב מיוחדת. בכ' אייר תרס"א הגיע לעיר ופתח את הישיבה.

בסוף אותה שנה קיבל סמיכה לרבנות מהרב סעדיה באליטער, הרב המקומי[3].

בתקופת כהונתו בהורודישץ קיבל פתק נוקב בתוכנו ובסגנונו מאדמו"ר הרש"ב, בו הוא תובע ממנו להוסיף בהשגחה ותשומת לב לבחורים ולא להסתפק בהתרוממות רוח ובהתוועדויות:

לידידי ר"ז משגיח
נתעלית במעלת העליונים והאצילים (צו פארבריינגען וכהאי גונא) ואין אתה משגיח בתחתונים. מאז הוסדה האראדישט הייתה הכוונה לאותן הדורשים השגחה והתעסקות פרטי, וכן היה מקודם כאשר שמת לבך ודעתך על זה. ועתה נתבטל הדבר כנ"ל, והחסרון מורגש מאד. ומוכרח לתקן הדבר, ותשמור הכוונה האמיתית הנ"ל

בסוף שנת תרע"א נקרא להגיע לליובאוויטש על מנת להתכונן לשליחותו לארץ הקודש (כדלהלן), ואז נסגר הסניף בהורודישץ'.

תורת אמת

'בית רומנו' בחברון, בו הוקמה ישיבת תורת אמת
הרב שלמה זלמן הבלין (במרכז) יחד עם צוות הישיבה

בב' חשוון תער"ב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב יחד עם קבוצה של שבעה מתלמידי הישיבה המובחרים על מנת לייסד ולנהל את ישיבת תורת אמת חברון. בשנת תרע"ד, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שהה ברוסיה, ולא יכל לשוב בגלל שאזרחי רוסיה גורשו מהארץ שהייתה אז בשליטת הטורקים - אויבי רוסיה. בשנת תרפ"ב חזר לארץ וייסד את ישיבת תורת אמת, הפעם בירושלים.

בשנת תרפ"ד ייסד את 'חדר' וישיבת תורת אמת תל אביב יפו.

במהלך השנים יצא לשליחויות בארצות הברית על מנת להשיג תמיכה למוסדות חב"ד בארץ הקודש ולייסד משרד קבוע לתמיכה במוסדות. נסיעות אלו נוצלו על ידו גם כדי להשפיע ולקרב לחסידות חב"ד את אלו שהתרחקו משרשיהם החב"דיים בארצות הברית[4]. באחת מנסיעותיו, בשנת תר"צ, שהה תקופה ארוכה עם הרבי הריי"צ שעשה אז את ביקורו הראשון בארצות הברית.

במהלך השנים סייע לחסידי חב"ד מברית המועצות בצרכיהם, וכן במאבקם לצאת מברית המועצות ולקבל סרטיפיקטים לעליה ארצה.

נפטר בט"ז ניסן תרצ"ו.

לאחר פטירתו

לאחר פטירתו, בנו ר' חנוך הענדל הבלין ניהל את ישיבת תורת אמת ירושלים, עד שבשנת תשי"ב החליף הרבי את הנהלת הישיבה.

לאחר פטירתו ביקש הרבי כמה פעמים מבנו הנ"ל, וכן מהרב משה גוראריה, שישלחו את רשימותיו שבהן ביאורים על התניא[5].

בשנת תשמ"ב הוציא נכדו, החוקר פרופסור שלמה זלמן הבלין, ספר ביוגרפיה על הרב הבלין. בנוסף לכך כולל הספר נספח מיוחד על תולדות חב"ד בחברון וסקירה על התייסדות ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים. יצא לאור בירושלים.

משפחתו

בניו
חתניו

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. התמים, חוברת ג', עמוד לו.
  2. מחלקת האראדישץ, כרם חב"ד, אלול תשמ"ז, ע' 182 ואילך.
  3. 'המשפיע', ע' כא.
  4. ראה זכרון לבני ישראל פרק כו.
  5. אגרות קודש חלק ב, אגרת שצז. חלק ג, אגרת תטז ובהנסמן שם. אגרת תיח.