הבדלים בין גרסאות בדף "שלום פלדמן"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
לאחר החתונה, החל בהוראת הרבי להתעסק בביסוס ופיתוח המוסדות ב[[כפר חב"ד]] וכעבור שנה מונה כמנהל בית הספר לדפוס [[יד החמשה]]. | לאחר החתונה, החל בהוראת הרבי להתעסק בביסוס ופיתוח המוסדות ב[[כפר חב"ד]] וכעבור שנה מונה כמנהל בית הספר לדפוס [[יד החמשה]]. | ||
| + | |||
| + | כ"כ שימש לאחר חתונתו במשך תקופה מסויימת כמשפיע בישיבת תו"ת המרכזית בכפר חב"ד. | ||
על אף עבודתו האינטנסיבית בניהול בית הדפוס, לאורך כל השנים הקפיד על שיעורים קבועים בלימוד החסידות, מסר שיעורים בכל רחבי הארץ, והתוועד מידי שבת ב[[בית הכנסת 'המרכזי']] בכפר חב"ד. | על אף עבודתו האינטנסיבית בניהול בית הדפוס, לאורך כל השנים הקפיד על שיעורים קבועים בלימוד החסידות, מסר שיעורים בכל רחבי הארץ, והתוועד מידי שבת ב[[בית הכנסת 'המרכזי']] בכפר חב"ד. | ||
| − | נודע כבעל שמועה, ור' [[מענדל פוטרפס]] העיד עליו: "הוא בעל שמועה, הוא שמע מר' [[שמואל לויטין]], ששמע מ[[הרשב"ץ]] ששמע מר' [[מיכל אופוצקער]] תלמידו של [[אדמו"ר הזקן]]". | + | נודע כבעל שמועה, ור' [[מענדל פוטרפס]] העיד עליו: "הוא בעל שמועה, הוא שמע מר' [[שמואל לויטין]], ששמע מ[[הרשב"ץ]] ששמע מר' [[מיכל אופוצקער]] תלמידו של [[אדמו"ר הזקן]]". |
| + | |||
| + | כ"כ אמר עליו ר' מענדל: "ריחוק הערך בין שלום פלדמן ור' זלמן גופין גדול יותר מריחוק הערך בין שלום וחאטשע פייגין", לאמר, ששלום פלדמן קרוב יותר למעלת אותו חסיד קדמון מדורות דלפנים מאשר לדמויות החסידים בני דורנו. | ||
במשך תקופה שימש חבר הצוות הרוחני ב[[ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]]. | במשך תקופה שימש חבר הצוות הרוחני ב[[ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]]. | ||
גרסה מ־01:26, 31 במרץ 2020
הרב שלום פלדמן היה מנהל בית הספר לדפוס יד החמשה בכפר חב"ד, שנודע כמשכיל עצום בתורת החסידות, בעל רגש נפלא, ובעל שמועה שאצר בקרבו סיפורי חסידים רבים.
תולדות חיים
נולד בקלימוביץ' שברוסיה בט"ו אב תרצ"ג לאביו ר' דוד פייסין ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' ישראל לוין מנעוועל.
אביו נפטר כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' שמריהו פלדמן שגדלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן.
בילדותו למד אצל ר' אליהו חיים רויטבלאט, ר' יונה כהן, ואצל סביו ר' ישראל לוין.
בסיום מלחמת העולם השניה יצאה משפחתו עם אלפי חסידים נוספים בבריחה הידועה, ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים פוקינג, המשיכו לצרפת שם נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה, וכעבור שנתיים המשיכה משפחתו לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה בפרדס חנה, ועם הקמתו של כפר חב"ד הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום.
בארץ, נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים תל אביב, ושנתיים לאחר מכן עבר עם תלמידי הישיבה לפרדס בלוד שם שוכנה ישיבת תומכי תמימים בעיר.
בשנת תשי"ג בהיותו נער בן 19 נסע לרבי, בהשתדלות הנהלת הישיבה ובראשם ר' מרדכי אליהו שניאור שהעניקו לו סכום כספי עבור הנסיעה, וכן ביקשו עבורו את רשות משרד הבטחון שיבטלו ממנו את צו עיכוב היציאה.
במשך שבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, זכה קירובים רבים מהרבי, ובאותן שנים אף הוסמך לרבנות, וכן קיבל הסמכה כשוחט ובודק.
במשך תקופת שהותו בחצר הרבי עסק בלהט ובתוקף גדול יחד עם חבריו לספסל הלימודים בעד ביסוס וחיזוק מעמד ונשיאות כ"ק אדמו"ר, כנגד מחשבתם של כמה מזקני עסקני חב"ד שבשיתוף פעולה עם חתנא דבי נשיאה - רש"ג חתרו כנגד מעמדו של כ"ק אדמו"ר בהנהגת מוסדות החסידות והנהגת החסידים.
בעקבות הנהגתו הבלתי מתפשרת בעניין זה ויחסו לרש"ג, נאלץ בסופו של דבר כעבור כמה שנים לעזוב את חצר הרבי ולחזור לארץ הקודש. שם המשיך במאבקו ומלחמתו כנגד הרש"ג ושאר עושי דברו, באמצעות הכפשת שמו והדומה.
בשנת תשט"ז יצא למרכז שליחות מטעם המרכז לעניני שליחות, וקודם נסיעתו קיבל מהרבי סידור תפילה, שליווה אותו לאחר מכן לאורך כל שנותיו.
בקיץ של שנת תש"כ נשא את רעייתו מרת מוסיא בת ר' אברהם ישעיה סברדלוב, ובהוראת הרבי החתונה התקיימה בארץ הקודש, וביום בו נסע לארץ יצא הרבי בצורה יוצאת דופן ללוותו לדרכו והמתין עד שהמכונית עמה נסעה נעלמה מהאופק.
לאחר החתונה, החל בהוראת הרבי להתעסק בביסוס ופיתוח המוסדות בכפר חב"ד וכעבור שנה מונה כמנהל בית הספר לדפוס יד החמשה.
כ"כ שימש לאחר חתונתו במשך תקופה מסויימת כמשפיע בישיבת תו"ת המרכזית בכפר חב"ד.
על אף עבודתו האינטנסיבית בניהול בית הדפוס, לאורך כל השנים הקפיד על שיעורים קבועים בלימוד החסידות, מסר שיעורים בכל רחבי הארץ, והתוועד מידי שבת בבית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד.
נודע כבעל שמועה, ור' מענדל פוטרפס העיד עליו: "הוא בעל שמועה, הוא שמע מר' שמואל לויטין, ששמע מהרשב"ץ ששמע מר' מיכל אופוצקער תלמידו של אדמו"ר הזקן".
כ"כ אמר עליו ר' מענדל: "ריחוק הערך בין שלום פלדמן ור' זלמן גופין גדול יותר מריחוק הערך בין שלום וחאטשע פייגין", לאמר, ששלום פלדמן קרוב יותר למעלת אותו חסיד קדמון מדורות דלפנים מאשר לדמויות החסידים בני דורנו.
במשך תקופה שימש חבר הצוות הרוחני בישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון.
נפטר בכ"ז ניסן תשע"ה, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
- בנו, ר' דוד פלדמן (כפר חב"ד).
- חתנו, ר' יוסף יצחק אולידורט.
- חתנו, ר' משה זקס.
- חתנו, ר' דוד אבא זלמנוב - משפיע, כפר חב"ד.
קישורים חיצוניים
- פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז תשע"ה
