שלום ברוכשטט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב ברוכשטט

ר' שלום הלוי ברוכשטט, בעל מנגן חסידי, מחבר מידי שנה ניגון חסידי על הקאפיטול תהלים של הרבי, רבים מהם נבחרו על ידי החסידים ובשנים מאוחרות יותר על ידי ועדת הניגונים ליובאוויטש. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ההתוועדויות בשבת קודש.

תולדות חיים

בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון במלחמת ששת הימים בחצר הישיבה בכפר חב"ד (שני מימין)

נולד למשפחה של חסידי בויאן בארץ הקודש. בבחרותו למד בישיבה קטנה בתומכי תמימים לוד ובישיבה גדולה בתומכי תמימים כפר חב"ד.

נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'קבוצה' שלו שהתחילה בחג הפסח תשכ"ח. כשהגיעו ל-770 נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד גן עדן התחתון וכשהרבי עבר לידם איחל: "א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח".

בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח תשכ"ט נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם צה"ל בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.

בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של צא"ח תחת ר' מאיר פריימן.

בשנת תשל"ה נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב שלום מענדל קלמנסון, שליח הרבי בצרפת. לאחר השידוך נכנס עם כלתו ל'יחידות' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'כולל', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע לצרפת לשליחות תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור בקראון הייטס.

כבעל מנגן

כילד השתתף רבות במקהלות של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות בתל אביב ובבנייני האומה בירושלים.

מספר ניגוני התוועדות כתב מפי חסידים, בהם ניגון רע"ג, רע"ד ורע"ט שבספר הניגונים.

בשנת תש"ל החלו בעלי מנגנים להתאים ניגון חסידי למלים בפרק השנתי של הרבי בתהלים. בשנת תשמ"ב, שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.

לאחר שגם בשנת תשמ"ג התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת תשמ"ד הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ההתוועדות בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.

לקראת י"א ניסן תשמ"ה הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד, ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת התפילה עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.

כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני ניגונים אחרים. גם בשנה שלאחריה, תשמ"ו חיבר ניגון שהתקבל.

בשנת תשמ"ז הוקמה לראשונה ועדת הניגונים ליובאוויטש שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים.

בשנת תשמ"ח בחרה הוועדה את ניגונו של ר' אהרון בלסופסקי על המלים "אוהב השם שערי ציון". בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת תשמ"ט הלחין את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קורח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם בהתוועדות של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי בשיחה בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קורח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'חוזר' ר' יואל כהן את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.

בשנת תש"נ חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". בהתוועדות י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים