הבדלים בין גרסאות בדף "שלום ברוכשטט"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(56 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:שלום ברוכשטט.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט]]
 
[[קובץ:שלום ברוכשטט.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט]]
 
[[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בעל מנגן|מנגן]] ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]
 
[[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בעל מנגן|מנגן]] ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]
−
ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''', [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הקאפיטול [[תהלים]] של [[הרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].
+
ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''', הינו [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הקאפיטל [[תהלים]] של [[הרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
 
[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] (שני מימין)]]
 
[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] (שני מימין)]]
−
נולד למשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
+
נולד ב[[ג' סיוון]] לאביו ר' יהושע ממשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
  
 
נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'[[קבוצה]]' שלו שהתחילה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח}}.
 
נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'[[קבוצה]]' שלו שהתחילה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח}}.
שורה 14: שורה 14:
  
 
בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]].
 
בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]].
−
==כבעל מנגן==
 
−
כילד השתתף רבות במקהלות של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]].
 
  
−
מספר [[ניגוני התוועדות]] כתב מפי [[חסידים]], בהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]] ו[[ניגון רע"ט|רע"ט]] שב[[ספר הניגונים]].
+
==בעל מנגן==
 +
כילד השתתף רבות במקהלות ילדים והופיע בין השאר ב[[ערבי חב"ד]] בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]].
  
−
בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' [[פייטל לוין]] לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.
+
עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]], [[ניגון רע"ט|רע"ט]] ו[[בסיסמת ופרצת (ניגון)|שי"ט]] שבספר.
 +
 
 +
בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.
  
 
לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.
 
לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.
  
−
לקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד, ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.  
+
לקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד "[[ילכו מחיל אל חיל]]", ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.  
  
 
כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני [[ניגונים]] אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ניגון שהתקבל.
 
כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני [[ניגונים]] אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ניגון שהתקבל.
  
−
בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים.
+
בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון '[[מארש דידן נצח]]', לחן נוסף וחדש למילים "[[דידן נצח]]", וניגון זה הושר ב[[כוס של ברכה]] ליד הרבי.
  
−
בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי ב[[התוועדות]] של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת [[תשמ"ט]] הלחין את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קורח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם ב[[התוועדות]] של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קורח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.
+
בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי ב[[התוועדות]] של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת [[תשמ"ט]] הלחין את הניגון על המלים "[[שיר מזמור לבני קרח]]" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם ב[[התוועדות]] של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קרח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.
 +
 
 +
בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "[[כרתי ברית|כרתי ברית לבחירי]]", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". ב[[התוועדות]] י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".
 +
 
 +
באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, על המילים "ויתן בפי שיר חדש - נתן ה' לכם לב לדעת וגו'" בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי.
 +
 
 +
בשנת [[תשנ"ב]] חיבר את הניגון [[אורך ימים]] שהושר ליד הרבי לראשונה בחג השבועות תשנ"ב כשחזרו מהתהלוכה, ושוב בו' תשרי תשנ"ג, אז הרבי עודד את השיר לפני כל החסידים.
 +
 
 +
בשנת [[תשנ"ג]] חיבר את הניגון [[מזמור שיר ליום השבת]] שהושר ליד הרבי בהתוועדות מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשנ"ד]].
 +
 
 +
בשנת [[תשנ"ה]] חיבר את הניגון "א-ל נקמות".
 +
 
 +
בשנת [[תשנ"ז]] חיבר את הניגון "שירו לה' שיר חדש".
 +
 
 +
בשנת [[תשנ"ח]] חיבר את הניגון "ה' מלך תגל הארץ".
 +
 
 +
בשנת [[תשנ"ט]] חיבר את הניגון "זכר חסדו".
 +
 
 +
בשנת [[תש"ס]] חיבר את הניגון "יודו שמך".
 +
 
 +
בשנת [[תשע"ז]] חיבר את הניגון "כוס ישועות אשא".
 +
 
 +
בשנת [[תשפ"ב]] חיבר את הניגון '[[אשא עיני אל ההרים]]'.
 +
 
 +
בשנת [[תשפ"ג]] חיבר את הניגון "שמחתי באומרים לי".
 +
 
 +
הרב ברוכשטט מחבר כל שנה ניגון לפרקו של הרבי.
 +
 
 +
==רשימת ניגוניו שנבחרו ושנוגנו לפני הרבי==
 +
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]]  - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].
 +
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].
 +
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] -  [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].
 +
* בשנת [[תשמ"ז]] - '[[מארש דידן נצח]]' - לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
 +
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
 +
* [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים'  ניגון [[ויתן בפי שיר חדש]] -  ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
 +
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
 +
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
 +
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - [https://chabadpedia.co.il/images/d/dd/%D7%A6%D7%91_-_%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA.mp3 להאזנה]
 +
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: א-ל נקמות ה' - [https://chabadpedia.co.il/images/b/b5/%D7%A6%D7%93_-_%D7%90-%D7%9C_%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%95%D7%AA.mp3 להאזנה]
 +
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' שיר חדש
 +
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך תגל הארץ
 +
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%A6%D7%97_-_%D7%96%D7%9B%D7%A8_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%95.mp3 להאזנה]
 +
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך -  [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A6%D7%98_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%9A.mp3 להאזנה]
 +
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
 +
 
 +
==ראו גם==
 +
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]
  
−
בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". ב[[התוועדות]] י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".
 
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 +
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט על הניגונים שחיבר לפרקים של הרבי]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
 
* שלמה ברמן, '''פס הקול של י"א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1554.
 
* שלמה ברמן, '''פס הקול של י"א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1554.
−
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%81%D6%B4%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D6%B4%D7%96%D6%B0%D7%9E%D7%95%D6%B9%D7%A8_%D7%9C%D7%A8_%D7%A9%D6%B8%D7%81%D7%95%D6%B9%D7%9C%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%A4%D7%A1_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_110175.html '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר [[חב"ד און ליין]].
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
−
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו.
+
* [https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
 +
* [https://col.org.il/news/19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו.
 
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=14271 הניגון לפרק ק"ו], י"א ניסן תשס"ז.
 
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=14271 הניגון לפרק ק"ו], י"א ניסן תשס"ז.
 
* [http://shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1116 הניגון לפרק ק"ט], י"א ניסן תש"ע.
 
* [http://shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1116 הניגון לפרק ק"ט], י"א ניסן תש"ע.
שורה 43: שורה 90:
 
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=55854 הניגון לפרק קיא], י"א ניסן תשע"ב.
 
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=55854 הניגון לפרק קיא], י"א ניסן תשע"ב.
 
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד.
 
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד.
 +
* [https://chabad.info/special/778251/ הניגון לפרק קכ"א], [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]].
 +
 
{{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}}
 
{{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}}
−
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
 
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
−
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
+
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
 
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
 
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]

גרסה אחרונה מ־21:01, 15 באפריל 2024

הרב ברוכשטט
מנגן בהתוועדות סיום הרמב"ם ב770

ר' שלום הלוי ברוכשטט, הינו בעל מנגן חסידי, מחבר מידי שנה ניגון חסידי על הקאפיטל תהלים של הרבי, רבים מהם נבחרו על ידי החסידים ובשנים מאוחרות יותר על ידי ועדת הניגונים ליובאוויטש. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ההתוועדויות בשבת קודש.

תולדות חיים[עריכה]

בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון במלחמת ששת הימים בחצר הישיבה בכפר חב"ד (שני מימין)

נולד בג' סיוון לאביו ר' יהושע ממשפחה של חסידי בויאן בארץ הקודש. בבחרותו למד בישיבה קטנה בתומכי תמימים לוד ובישיבה גדולה בתומכי תמימים כפר חב"ד.

נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'קבוצה' שלו שהתחילה בחג הפסח תשכ"ח. כשהגיעו ל-770 נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד גן עדן התחתון וכשהרבי עבר לידם איחל: "א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח".

בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח תשכ"ט נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם צה"ל בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.

בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של צא"ח תחת ר' מאיר פריימן.

בשנת תשל"ה נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב שלום מענדל קלמנסון, שליח הרבי בצרפת. לאחר השידוך נכנס עם כלתו ל'יחידות' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'כולל', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע לצרפת לשליחות תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור בקראון הייטס.

בעל מנגן[עריכה]

כילד השתתף רבות במקהלות ילדים והופיע בין השאר בערבי חב"ד בהיכל התרבות בתל אביב ובבנייני האומה בירושלים.

עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים בספר הניגונים נרשמו מפיו, ביניהם ניגון רע"ג, רע"ד, רע"ט ושי"ט שבספר.

בשנת תש"ל החלו בעלי מנגנים להתאים ניגון חסידי למלים בפרק השנתי של הרבי בתהלים. בשנת תשמ"ב, שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.

לאחר שגם בשנת תשמ"ג התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת תשמ"ד הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ההתוועדות בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.

לקראת י"א ניסן תשמ"ה הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד "ילכו מחיל אל חיל", ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת התפילה עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.

כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני ניגונים אחרים. גם בשנה שלאחריה, תשמ"ו חיבר ניגון שהתקבל.

בשנת תשמ"ז הוקמה לראשונה ועדת הניגונים ליובאוויטש שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון 'מארש דידן נצח', לחן נוסף וחדש למילים "דידן נצח", וניגון זה הושר בכוס של ברכה ליד הרבי.

בשנת תשמ"ח בחרה הוועדה את ניגונו של ר' אהרון בלסופסקי על המלים "אוהב השם שערי ציון". בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת תשמ"ט הלחין את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קרח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם בהתוועדות של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי בשיחה בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קרח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'חוזר' ר' יואל כהן את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.

בשנת תש"נ חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". בהתוועדות י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".

באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, על המילים "ויתן בפי שיר חדש - נתן ה' לכם לב לדעת וגו'" בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי.

בשנת תשנ"ב חיבר את הניגון אורך ימים שהושר ליד הרבי לראשונה בחג השבועות תשנ"ב כשחזרו מהתהלוכה, ושוב בו' תשרי תשנ"ג, אז הרבי עודד את השיר לפני כל החסידים.

בשנת תשנ"ג חיבר את הניגון מזמור שיר ליום השבת שהושר ליד הרבי בהתוועדות מוצאי שמחת תורה תשנ"ד.

בשנת תשנ"ה חיבר את הניגון "א-ל נקמות".

בשנת תשנ"ז חיבר את הניגון "שירו לה' שיר חדש".

בשנת תשנ"ח חיבר את הניגון "ה' מלך תגל הארץ".

בשנת תשנ"ט חיבר את הניגון "זכר חסדו".

בשנת תש"ס חיבר את הניגון "יודו שמך".

בשנת תשע"ז חיבר את הניגון "כוס ישועות אשא".

בשנת תשפ"ב חיבר את הניגון 'אשא עיני אל ההרים'.

בשנת תשפ"ג חיבר את הניגון "שמחתי באומרים לי".

הרב ברוכשטט מחבר כל שנה ניגון לפרקו של הרבי.

רשימת ניגוניו שנבחרו ושנוגנו לפני הרבי[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שלום_ברוכשטט&oldid=674930"