שינה בסוכה
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה בחג הסוכות, זאת על פי דבריו של אדמו"ר האמצעי "כיצד אפשר לישון בסוכה אשר בה יש מקיפים דבינה". פירוש: כיצד אפשר לישון במקום רוחני כה נעלה אשר נמצא בו אור אלוקי אדיר של "מקיפים דבינה"?.
מקורו
כתוב בתורה:
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"
— ויקרא כג, מב
ודרשו חז"ל[1] תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.[2] מכאן אמרו חכמים במשנה:[1] "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".
חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'[3] "הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו" יתירה מכך גזרו חכמים[4] והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה.
וכך פסק גם הרמב"ם בספרו:[5] "אוכלין ושותין וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי". וכך פסקו הטור, השולחן ערוך,[6] הרמ"א,[7] ואדמו"ר הזקן.[8]
גדר החיוב
את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:
הרב יוסף רוזין בספרו צפנת פענח[9] מדייק מלשון חז"ל בגמרא[10] ולשון הרמב"ם[11] בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה[12] היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן בסוכה.
וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על השינה לשיטה זו, משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.
אולם ישנם ראשונים[13] החולקים על הנחה זו וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מחובת המצווה של דירה בסוכה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:[14]"ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה". וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור[15] וכן דעת האדמו"ר הזקן בשולחנו.[16] ואכן בטעם אי הברכה על השינה כתבו שהסיבה לזה היא שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.[17]
הרבי בלקוטי שיחות[18] מבאר שגם לשיטה זו שהשינה חלק מהמצווה אין זה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן:[16]"כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתולז וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". (ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה).
המנהג בפועל וטעמו
על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל שנהגו להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי[19] המרדכי[20] ורבינו מנוח[21] ועוד. והביאו מנהג זה גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.[22] אמנם בארץ ישראל נהגו לישן בסוכה.[23] כמו כן מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה.[24] וכן הוא גם מנהג בעלזא.[25]
כמו כן מצאנו שבזמן בית המקדש נהגו המשתתפים בשמחת בית השואבה שלא לישן בסוכה.[דרוש מקור: הרחבה בדברי הגמרא וכו'] בקשר לזה ביארו האחרונים[דרוש מקור] שהיו אנוסים משום שלא היה להם סוכה.[דרושה הבהרה] אולם יש שהקשו[דרוש מקור: גליוני הש"ס למהרי ענגיל(?)] על ביאור זה שהרי היה להם סוכות חוץ להר הבית[דרוש מקור][דרושה הבהרה] ובהפסק מועט יכלו להגיע אליו? הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווה.[26]
יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם[27] שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה.
טעמים שונים נכתבו על קולה זו:
- מפני הצינה
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.[28] אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).
- איש ואישתו
הרמ"א מציע ביאור אחר לקולה והא על פי דיוקו בגמרא[דרושה הבהרה] שחיוב הבעל בסוכה הוא איש ואשתו תשבו כעין תדורו מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שהאשה עצמה פטורה ככל מצוות עשה שהזמן גרמא הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.
והקשו על ביאור הפוסקים[29] מכמה צדדים[דרושה הבהרה] מדברי הגמרא[דרוש מקור] "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ואעפ"כ הסוכה כשרה. כמו כן טענו שאילו בנה סוכה שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו לא יצא מלכתחילה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה המצווה.[30] יש מהאחרונים[31] שביארו הפטור על פי סברא זו אמנם לא מצד דין סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.[32]) ויש מהאחרונים[33] שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין המצווה שמחוייב האדם לשמח את אשתו ברגל.[34] כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.[35] אלא שיש מקשים שביאורים אלו אינם מיישבים את המנהג לאינם נשואים.[דרוש מקור]
- כבוד הסוכה,ומקיפים דבינה
מנהג זה התבאר על ידי האדמו"ר האמצעי שעל פי המסורת[דרוש מקור: ספר השיחות תרצ"ט.. תש"א??] כאשר שמע על חסידים המדקדקים על שינה בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת הקבלה והחסידות מאיר בסוכה אור מקיף (מקיפים דבינה) ועובדה זו שוללת את השינה בסוכה.
בדבריו מתבאר[36] ההנהגה של אי השינה בסוכה של אדמו"רי חב"ד שנהגו שלא לישן בסוכה וזאת משום שבשעה שהרגישו את קדושת הסוכה לא היה ביכולתם להירדם בסוכה (וברירה לא הייתה להם אלא לישון בביתם). ודבריו הם אף ביאור לכך שחסידי חב"ד נוהגים שלא לישן בסוכה (שהרי דבריו נאמרו בקשר למנהג החסידים כאמור) למרות שאינם מרגישים את האור מקיף ברמה שאינם יכולים להירדם. וזאת משום שידיעתם שבסוכה מאיר אור מקיף השינה בסוכה גורמת להם צער.[דרוש מקור: זכורני באחד הערות והדיוקים בשיחה, אמנם עכשיו לא מצאתי, אמנם מוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (כעין זה כתב הרבי במכתבים על 'כל' החסידים ראה להלן.] ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את האור והקדושה; כי מנהג רבותיהם בידיהם וכהנהגת רב אחא המסופרת בגמרא[37] שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך בדיני סוכה יש בזה סניף של מצטער; חסידים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער. ומצטער פטור מן הסוכה!
הרבי במכתביו[38] ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה היא משום בזיון בקדושת הסוכה ומצטער[39] ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.[40]
בדבריו של האדמו"ר האמצעי יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: א. איך יתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן[41]) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך יתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) ב. כיצד ישנו במשך הדורות כל גדולי ישראל?
וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה' ואצל אותם אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם.
בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף): א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת הקבלה ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא תוצאה רק של מנוחת הגוף אלא עבודת ה'.[42](וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון). ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ולאדמו"ר האמצעי[43] בפרט. וזאת משום שעניינה של תורת החסידות להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. לכן תבע האדמו"ר האמצעי גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.
לקריאה נוספת
- שולחן מנחם - אורח חיים חלק ג.
- ידבר שלום חלק ב' סימן כ"ז.
- מבשר טוב עמ' שכ"ו ואילך.
קישורים חיצוניים
- קובץ הערות וביאורים גליון 362 - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי.
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ 1.0 1.1 סוכה כח, ב.
- ↑ סוכה כו, ב. רש"י דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.
- ↑ סוכה כ, ב.
- ↑ סוכה כו, א.
- ↑ הלכות סוכה ו, ו.
- ↑ סימן תרל"ט סעיף ב.
- ↑ שם בהגהה על סעיף א.
- ↑ בשולחנו סימן תרלט סעיפים ד, ז-ח.
- ↑ על הרמב"ם הלכות סוכה פרק ו הלכה ב.
- ↑ סוכה כח, ב.
- ↑ הלכות סוכה ו, ה.
- ↑ "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".
- ↑ רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.
- ↑ סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.
- ↑ סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)
- ↑ 16.0 16.1 סימן תרל"ט סעיף ד.
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.
- ↑ חלק כט עמוד 214 ואילך.
- ↑ סוכה דף מו.
- ↑ מסכת סוכה הלכה תשמא.
- ↑ על הרמב"ם פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.
- ↑ נהר מצרים הלכות סוכה ג.
- ↑ שער המפקד הלכות סוכה ח.
- ↑ ראה אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא.
- ↑ ראה נטעי גבריאל הלכות ראש השנה פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים וראה בספר צנצנת המן[דרוש מקור] עדות לכך שהרה"ק מבעלזא הזהיר את הבחורים בירושלים שלא ישנו בסוכה.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).
- ↑ רמ"א שם, משנה ברורה על הרמ"א שם, נימוקי אורח חיים על סעיף זה.
- ↑ מרדכי, חידושי המאירי ורבנו מנוח.
- ↑ מגן אברהם סעיף קטן ח ט"ז סעיף קטן ט וביאור הגר"א שם ועוד.
- ↑ שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.
- ↑ מגן אברהם סעיף קטן ח.
- ↑ משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.
- ↑ ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סעיף ט.
- ↑ מלשון הדרכי משה משמע שכלל בביאורו את כל השלש ביאורים עיין שם (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל).
- ↑ דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.
- ↑ האמור להלן הוא על פי ביאור אמרתו של האדמו"ר האמצעי בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.
- ↑ סוכה לב, ב
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד [דרוש מקור] בהערה תרגום מכתב באנגלית.
- ↑ אף שאינו מציין את דבריו של האדמו"ר האמצעי ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אימרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.
- ↑ מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.
- ↑ רמ"א סימן תר"מ
- ↑ על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה הנשמה 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).
- ↑ ...
