שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,493 בתים ,  21:43, 7 באוגוסט 2019
אין תקציר עריכה
'''שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]] שבה נצטוו מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. בחג הסוכות חובה לישון בסוכה, כשם שחובה לאכול בסוכה. בפרטים מסוימים, שינה בסוכה חמורה יותר אף מאכילה בסוכה. הפוסקים דנו בגדר חיוב השינהנחלקו הפוסקים: יש טוענים שהשינה אינה חיוב הסבורים שאין מצוה עצמית לישון בסוכה, אלא שיש איסור שאסור לישון מחוץ לסוכה, ; ויש שסוברים הסבורים שהשינה חלק מהמצוה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם המגורים עיקר הקביעות בסוכה נקבע בעיקר נוצרת ותלויה על ידי האכילה).
בפרטים מסויימים חמורה חיוב השינה בסוכה מחיוב האכילה. יחד עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים לקולא להקלה זו: יש שטענו שהיא הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בחוץ בתקופה זו בארצות שונות , טעם המתקשר לדיןהמסתמך על הדין: '"מצטער פטור מן הסוכה"; יש שטענו ויש הטוענים שאי היכולת לישן יחד לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.
חסידי חב"ד מקפידים נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]], שאי השינה נובע מקדושת שקדושת הסוכה שאינה אינה מאפשרת לישן בתוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בביאורו בפתגמו של האדמו"ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; היתכן איך יתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.
==מקורו==
את חיוב השינה נלמד בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}}ודרשו על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}} . מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".
חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו . הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם בגמרא שם בגמרא תיאור תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.
וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו:{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}} "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".
וכך על יסוד מקורות אלו, פסקו כך גם הטור, השולחן ערוך,{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}} , הרמ"א,{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}} ואדמו, ו[[אדמו"ר הזקן.]]{{הערה|בשולחנו [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תרלט תרל"ט סעיפים ד, ז-ח.}}.
==גדר החיוב==
{{להשלים|*)חיוב גם עראי, לא אומרים ברכה, ועוד פרטי דינים. א)אין מצווה לישון את חובת הדיור של האדם בסוכה אלא איסור לישן מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמבבמשך ימי החג הגדירו חז"ם שול במילים "ע ועוד. (הראיה מעירוב) ב)יש מצווה לישן בסוכה - רשתשבו כעין תדורו"יכלומר, רמ"א ועוד ג)וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של תשבו כעין תדורוהאדם. ד)ההבדל בין השיטות בקשר לברכה על שינה}}ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:
את חובת הדיור הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"תשבו כעין תדורום]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: " כלומר, אופן כיצד היא מצות הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדםשיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטיםשנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילהושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), שתיהלעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם:"אוכלין ושותין וישנים בסוכה".
הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה רק אסורה שתהיה מחוץ לסוכה ואינה חלק ממצוות הדירה בסוכה. שהרי רק בהלכה שלאחריה כותב: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה". ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קראוקארו]] 'מחבר' השולחן ה[[שולחן ערוך ]], שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה {{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ"א תיבות "וישן ומטייל", ראה בקטע הבא.}}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.
סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.
וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו.{{הערה|שם=לט,ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}} ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}
הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן:{{הערה|שם=לט,ד}}"כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". (ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה).
==המנהג בפועל מנהג אי השינה, וטעמו==כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא לישן נהגו לישון בסוכה. וכדברי הגמרא{{ציטוטון|"תניא אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד , להלן פירוט היסטורי של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבהמנהג זה. איני והאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר לא טעמנו טעם שינה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נג, א}}
וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnumבזמן בית המקדש===85 חלק א סימן קכבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופושלא לישן בסוכה.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי וכדברי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה.{{הערהציטוטון|1=[http://www[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxכיצד?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפלה].}}) בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה], משם לקרבן מוסף, משם ל[[תפלת מוסף|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערהתפלת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפלת המנחה]] משם ל[[קרבן תמיד|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כותמיד של בין הערבים]], אמכאן ואילך לשמחת בית השואבה.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערהמונחון|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".איני|היתכן?}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שוהאמר [[רבי יוחנן]]: [[העוסק במצווה פטור מן המצווהשבועה]]שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה).{{הערהדהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).נג, א}}.
ובזמננו על אף החיוב לישן בסוכהוכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי{{הערה|סוכה דף מו.}} המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד. והביאו מנהג זה גדולי הפוסקים הרמונדפס בספרו שו"א, הלבוש, המגן אברהם, הטת התשב"ז ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.ץ{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=341221381&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג85 חלק א סימן ק]פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} אולם בארץ ישראל נהגו לישן שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכההיה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=91554601&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח149 יום שמחת תורה תש"ל].}} במנהג ) בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב"דנחשב לשינת עראי{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) ראה לקוטי שיחות חלק כט כ"ט עמוד 211 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (אדמוסוכה כו, א) "ר הרייאין קבע לשינה"צ) ועוד.}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (החל מאדמו"ר האמצעיאמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}.==אדה=זמן הראשונים===ובזמננו על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ז}}ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם מפני סכנת הצינה(קור) והחסידים שאין שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא. אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים בסוכהשם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה(משום שלא יכלו לישון מפני הצינה)..{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3051040777&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא60 סוכה דף כו, א].}} המרדכי - כתב שאם יראים מן הצינה (פוחדים מן הקור שיש בסוכה) פטור מן הסוכה משום שני טעמים, או משום חולה שאין בו סכנה שפטור מסוכה, או משום מצטער שפטור מן הסוכה{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}}. וכן הוא גם מנהג בעלזא.כתב רבינו מנוח{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות על [[ראש השנההרמב"ם]] פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייאו מהלכות סוכה הלכה ו. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות [[בעלז]] לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשהרה"ק מבעלזא שכן בירושלים הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת פינסק קרלין באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.)}}ועוד.
יש לציין שרובם ככולם של ===מזמן פוסקי השולחן ערוך===מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים המביאים בדבריהם את הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג אינם מתרעמים עליו, אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכהלהקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. ועל פי דבריהם כתבו שכשאינו מצטער חייב אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה.{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=79499155&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים292 שער המפקד הלכות סוכה ח] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}.
במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט"ז הערה ט"ז בשם [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבולגרייה]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות [[בעלז]] לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין; גם כי בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור על ידי מערכת בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב{{מקור}} כי "נהוג לא לישן בסוכה "ובפרט" בחוץ לארץ מפני הקור", אולם משום מה בשנת תשנ"א שונה הנוסח..}}
 
יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו, אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה.{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}
 
===טעמים===
טעמים שונים נכתבו על קולה זו:
;מפני הצינה
;איש ואישתו
הרמ"א מציע ביאור אחר לקולה לקולא, משום שחיוב הבעל בסוכה הוא "איש ואשתו ", משום שנאמר "תשבו " ודרשו חז"ל "כעין תדורו ", מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה , ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] , הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.
והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים , ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" , שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו כבנה , אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה).{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו , אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})
ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל.{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם. (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}
כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}} ואינם . לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור.{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}
טעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים.
===הטעם על פי תורת החסידות===
====כבוד וקדושת הסוכה====
על פי המסורת{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]] - [[ת"ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע ה[[אדמו"ר האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] ([[מקיפים דבינה]]).
;בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את ההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומקיפים דבינהומדין מצטער.מנהג זה התבאר על ידי ה מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[אדמו"ר האמצעיהתוועדות|התוועדויות]] שעל פי המסורת{{הערה|ספר השיחות במשך [[תרצ"וחודש תשרי]] - [[תתש"של]] עמוד 295.}} כאשר שמע על חסידים המדקדקים על שינה בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת ולאחר מכן [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה [[אור מקיףמוגה|הוגה]] (מקיפים ד[[בינה]]) ועובדה זו שוללת את השינה בסוכה. ההדגשה על מקיפים של ספירת הבינה היא משום שספירת הבינה היא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם בעוד שהספירות מתחתיה (ידי הרבי ונדפס ב[[ז"א]] ו[[מלכותליקוטי שיחות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם עליהם נאמר:{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר בלקוטי שיחות חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שוכ"ת [[הרשב"א]] חלק א סימן תכגט עמוד 211.}}שהנהגתם של אדמו"בששת ימים עשה ה' רי חב"ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את השמים והארץהקדושה. אולם דבריו של אדמו" ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא אינם שוללים מהאדם לא שלל מהם את הנהגתו בענייני העולםאפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). לעומת זאת, האור אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף של [[בינה]] היא מובדלת מהעולם ושוללת את הנהגת האדם בענייני העולםעל השינה בסוכה לגרום להם צער.{{הערה|1=ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי [http://wwwהייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל](וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}
בדבריו מתבאר{{הערה|האמור להלן הוא על פי ביאור אמרתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} ההנהגה של אי השינה בסוכה של אדמו"רי חב"ד שנהגו שלא לישן בסוכה וזאת משום שבשעה שהרגישו את קדושת הסוכה לא היה ביכולתם להירדם בסוכה (וברירה לא הייתה להם אלא לישון בביתם). ודבריו הם אף ביאור לכך שחסידי חב"ד נוהגים שלא לישן בסוכה (שהרי דבריו נאמרו בקשר למנהג החסידים כאמור) למרות שאינם מרגישים את האור מקיף ברמה שאינם יכולים להירדם. וזאת משום שידיעתם שבסוכה מאיר אור מקיף השינה בסוכה גורמת להם צער.{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את האור והקדושהקדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם , וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא , אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך בדיני היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטערבזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער.{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!
הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה היא שהוא משום בזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אימרה אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}}
;עיונים בפתגמו של אדמו"ר האמצעי
הדגשו כי בסוכה מאירים דווקא מקיפים של ספירת הבינה הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה ([[ז"א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ".{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שו"ת [[הרשב"א]] חלק א סימן תכג.}} ממילא הם אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של [[בינה]] שהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם בענייני העולם.{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}}
בדבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: : א. איך יתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך יתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) :ב. כיצד ישנו לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות כל גדולי ישראל? וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה' ואצל אותם , ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתםלבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).
בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):
 א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון). ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ספירת הבינה , ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה]].{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו שלו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - עניין תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.
==שונות==
[[קובץ:צבי כהנא אצל הרבי.png|250px|thumb|left|הרב [[צבי כהנא]] בעת ביקורו אצל [[הרבי]] במעמד חלוקת הדולרים בה העלה את סוגיית השינה בסוכה]]בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'...ושאף אחד לא יפרעויפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין.{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישן ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}
בשנת [[תש"ן]] בעקבות מחלוקת שעורר מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - הרב [[צבי כהנא בטענה ]] בשאלה על אי השינה בסוכה. הרבי השיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כבעלזכ[[בעלז]], כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], והתעוררות על כך היום היא עצת הסה[[ס]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת ]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את הגאולה ה[[גאולה]] השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. (טענה המתחזקת בעקבות כך שהטענה על אי השינה בסוכה התעוררה על ידי אנשים שלא התעסקו בפסיקת הלכה והעידו על עצמם שאינם בקיאים בה דיים (וכלשונו של בעל המחלוקת:"אין לי יד ורגל בהלכה").{{הערה|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב צבי כהן ('הגעלת כלים') . וראה התוודויות התוועדויות [[תשמ"ה]] {{מקור|מתייחס לכךבאחד לכך באחד ההתוועדויות}}.}}).{{הערה|1=[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין] וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 ואילך.}}
== ראו גם ==
* [[מנהג]]
* [[התקשרות]]
*[[שינה]]
 
== לקריאה נוספת ==
*[[הרבי]] - שיחות ומכתבים בעניין אי השינה בסוכה, [[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רטבהוצאת [[היכל מנחם ירושלים|היכל מנחם]], ירושלים, תשע"ג.*הרב חיים רפפורט, "מנהג החסידים בעניין שינה בסוכה", [[היכל הבעש"ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב, ברוקלין ניו יורק.
*[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז.
*[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך.
*[[היכל הבעש"ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב.
==קישורים חיצוניים==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]]
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]]

תפריט ניווט