הבדלים בין גרסאות בדף "שינה בסוכה"
| שורה 17: | שורה 17: | ||
את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה: | את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה: | ||
| − | הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח מדייק מלשון חז"ל בגמרא{{הערה|סוכה כח, ב.}} ולשון ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה{{הערה|"אוכלין ושותין וישנים בסוכה".}} היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן בסוכה. | + | הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשון חז"ל בגמרא{{הערה|סוכה כח, ב.}} ולשון ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה{{הערה|"אוכלין ושותין וישנים בסוכה".}} היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן בסוכה. |
וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על השינה לשיטה זו, משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה. | וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על השינה לשיטה זו, משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה. | ||
גרסה מ־00:22, 1 באוקטובר 2015
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה בחג הסוכות, זאת על פי דבריו של אדמו"ר האמצעי "כיצד אפשר לישון בסוכה אשר בה יש מקיפים דבינה". פירוש: כיצד אפשר לישון במקום רוחני כה נעלה אשר נמצא בו אור אלוקי אדיר של "מקיפים דבינה"?.
מקורו
כתוב בתורה:
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"
— ויקרא כג, מב
ודרשו חז"ל[1] תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.[2] מכאן אמרו חכמים במשנה:[1] "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".
חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'[3] "הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו" יתירה מכך גזרו חכמים[4] והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה.
וכך פסק גם הרמב"ם בספרו:[5] "אוכלין ושותין וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי". וכך פסקו הטור, השולחן ערוך,[6] הרמ"א,[7] ואדמו"ר הזקן.[8]
גדר החיוב
את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:
הרב יוסף רוזין בספרו צפנת פענח[9] מדייק מלשון חז"ל בגמרא[10] ולשון הרמב"ם[11] בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה[12] היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן בסוכה.
וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על השינה לשיטה זו, משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.
אולם ישנם ראשונים[13] החולקים על הנחה זו וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מחובת המצווה של דירה בסוכה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:[14]"ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה". וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור[15] וכן דעת האדמו"ר הזקן בשולחנו.[16] ואכן בטעם אי הברכה על השינה כתבו שהסיבה לזה היא שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.[17]
הרבי בלקוטי שיחות[18] מבאר שגם לשיטה זו שהשינה חלק מהמצווה אין זה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן:[16]"כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתולז וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". (ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה).
המנהג בפועל וטעמו
בפועל כותבים כבר הראשונים ואחריהם גדולי הפוסקים עד בעל השולחן ערוך והרמ"א כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. טעמים שונים נכתבו בכך, אך מכיון שכל מנהג יש לו גם יסוד בפנימיות התורה, מוכרח כי יש גם סיבה על פי פנימיות התורה שלא לישון בסוכה.
הרבי מבאר כי אורות מקיפין של ספירת הבינה שורה בסוכה. הארה זו המשרה על האדם רוח הקודש הינה הארה מיוחדת, ולכן יהודים שהרגישו את קדושת הסוכה לא יכלו להירדם בסוכה.
הרבי גם התייחס לשאלה, כיצד מי שאינו מרגיש את המקיפים דבינה מרשה לעצמו שלא לישון בסוכה? וביאר הרבי, כי חסידים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער... ומצטער - מי שחיוב השינה בסוכה גורם לו צער - פטור מן הסוכה!
קהילות נוספות הנוהגות כן
- בעבר גם בקהילת בעלז לא היו יושנים בסוכה, וחלוקים הדעות בקרב זקני חסידי בעלז בקשר לכך. בחסידות בעלז כיום סוברים כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, ולכן כיום בחסידות בעלז נוהגים לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים.
לקריאה נוספת
- שערי הלכה ומנהג אות רסח.
- ידבר שלום חלק ב' סימן כ"ז.
- מבשר טוב עמ' שכ"ו ואילך.
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ 1.0 1.1 סוכה כח, ב.
- ↑ סוכה כו, ב. רש"י דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.
- ↑ סוכה כ, ב.
- ↑ סוכה כו, א.
- ↑ הלכות סוכה ו, ו.
- ↑ סימן תרל"ט סעיף ב.
- ↑ שם בהגהה על סעיף א.
- ↑ בשולחנו סימן תרלט סעיפים ד, ז-ח.
- ↑ על הרמב"ם הלכות סוכה פרק ו הלכה ב.
- ↑ סוכה כח, ב.
- ↑ הלכות סוכה ו, ה.
- ↑ "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".
- ↑ רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.
- ↑ סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.
- ↑ סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)
- ↑ 16.0 16.1 סימן תרל"ט סעיף ד.
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.
- ↑ חלק כט עמוד 214 ואילך.
