הבדלים בין גרסאות בדף "שינה בסוכה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ההבדל הוא לא שיש 'חובת' אכילה אלא בגדר פעולת האכילה (אפילו הרשות) לעומת שינה עיי"ש בשיחה ובצפע"נ.)
שורה 13: שורה 13:
  
 
==גדר החיוב==
 
==גדר החיוב==
{{להשלים|א)אין מצווה לישון בסוכה אלא איסור לישן מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמב"ם שו"ע ועוד. ב)יש מצווה לישן בסוכה - רש"י, רמ"א ועוד וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל של תשבו כעין תדורו.}}
+
{{להשלים|א)אין מצווה לישון בסוכה אלא איסור לישן מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמב"ם שו"ע ועוד. (הראיה מעירוב) ב)יש מצווה לישן בסוכה - רש"י, רמ"א ועוד ג)וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל של תשבו כעין תדורו. ד)ההבדל בין השיטות בקשר לברכה על שינה }}
  
בשיחותיו מבאר הרבי על פי דבריו של רבי [[יוסף רוזין]] כי מלשונו של ה[[רמב"ם]] מוכח כי חיוב השינה בסוכה שונה מכל שאר החיובים, של אכילה וכדומה בסוכה. בעוד שהאכילה היא ענין חיובי ומוכרח, כלומר שגם מי שאינו רוצה לאכול עליו מוטלת עליו לאכול בסוכה - לכל הפחות ביום הראשון - כדי להראות בכך את העובדה כי הוא דר בסוכה, הרי שהשינה היא ענין שלילי; כלומר אין כלל מצוה לישון בסוכה, אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת.
+
את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה
  
וכך הוא לשון הרמב(הלכות סוכה פרק ו הלכה ה): {{ציטוטון| כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים}}. כאשר הרמב"ם מונה את פרטי מצות הישיבה בסוכה הוא מונה רק את הפרטיים החיוביים שעל ידיהם האדם מקיים את המצוה ולא את הפרטים השלילים הבאים למנוע ישיבה מחוץ לסוכה.
+
הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח מדייק מלשון חז"ל בגמרא{{הערה|סוכה כח, ב.}} ולשון ה[[רמב]]{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: {{ציטוטון| כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים}} כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה{{הערה|"אוכלין ושותין וישנים בסוכה".}} היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כסברה זו שייך גם לדייק בדברי המחבר בשולחן ערוך שבסעיף א ציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר שינה ורק בסעיף ב' כותב שינו חיוב לישן בסוכה.
  
מכיון שכך, נמצא כי כאשר חסידים אנוסים ואינם יכולים לישון בסוכה - מהטעמים שנתבארו שהם מצטערים מלישון במקום בו שורה קדושה עליונה של מקיפין דבינה, אין הם מחסרים כלל מקיומה של מצות סוכה. שכן למרות שהמצטער מאכילה ושתיה בסוכה - עדיין אינו מקיים בכך את מצוה סוכה, אך מי שאוכל ושותה ודר בסוכה ומשום סיבה כל שהיא אינו יכול לישון בסוכה, נמצא כי הוא מקיים את מצות הסוכה כהלכתה.
+
אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא לקמן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו וסוברים שחיוב השינה היא חלק מחובת המצווה של דירה בסוכה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}"ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה".
 +
ושיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיךף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה.
  
 
==המנהג בפועל וטעמו==
 
==המנהג בפועל וטעמו==

גרסה מ־13:13, 30 בספטמבר 2015

יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה בחג הסוכות, זאת על פי דבריו של אדמו"ר האמצעי "כיצד אפשר לישון בסוכה אשר בה יש מקיפים דבינה". פירוש: כיצד אפשר לישון במקום רוחני כה נעלה אשר נמצא בו אור אלוקי אדיר של "מקיפים דבינה"?.

מקורו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כתוב בתורה:

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"

ויקרא כג, מב

ודרשו חז"ל[1] תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.[2] מכאן אמרו חכמים במשנה:[1] "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".

חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'[3] "הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו" יתירה מכך גזרו חכמים[4] והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה.

וכך פסק גם הרמב"ם בספרו:[5] "אוכלין ושותין וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי". וכך פסקו הטור, השולחן ערוך,[6] הרמ"א,[7] ואדמו"ר הזקן.[8]

גדר החיוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:

הרב יוסף רוזין בספרו צפנת פענח מדייק מלשון חז"ל בגמרא[9] ולשון הרמב"ם[10] בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: " כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה[11] היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כסברה זו שייך גם לדייק בדברי המחבר בשולחן ערוך שבסעיף א ציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר שינה ורק בסעיף ב' כותב שינו חיוב לישן בסוכה.

אולם ישנם ראשונים[12] החולקים על הנחה זו וסוברים שחיוב השינה היא חלק מחובת המצווה של דירה בסוכה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:[13]"ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה". ושיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיךף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה.

המנהג בפועל וטעמו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בפועל כותבים כבר הראשונים ואחריהם גדולי הפוסקים עד בעל השולחן ערוך והרמ"א כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. טעמים שונים נכתבו בכך, אך מכיון שכל מנהג יש לו גם יסוד בפנימיות התורה, מוכרח כי יש גם סיבה על פי פנימיות התורה שלא לישון בסוכה.

הרבי מבאר כי אורות מקיפין של ספירת הבינה שורה בסוכה. הארה זו המשרה על האדם רוח הקודש הינה הארה מיוחדת, ולכן יהודים שהרגישו את קדושת הסוכה לא יכלו להירדם בסוכה.

הרבי גם התייחס לשאלה, כיצד מי שאינו מרגיש את המקיפים דבינה מרשה לעצמו שלא לישון בסוכה? וביאר הרבי, כי חסידים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער... ומצטער - מי שחיוב השינה בסוכה גורם לו צער - פטור מן הסוכה!

קהילות נוספות הנוהגות כן

  • בעבר גם בקהילת בעלז לא היו יושנים בסוכה, וחלוקים הדעות בקרב זקני חסידי בעלז בקשר לכך. בחסידות בעלז כיום סוברים כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, ולכן כיום בחסידות בעלז נוהגים לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 סוכה כח, ב.
  2. סוכה כו, ב. רש"י דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.
  3. סוכה כ, ב.
  4. סוכה כו, א.
  5. הלכות סוכה ו, ו.
  6. סימן תרל"ט סעיף ב.
  7. שם בהגהה על סעיף א.
  8. בשולחנו סימן תרלט סעיפים ד, ז-ח.
  9. סוכה כח, ב.
  10. הלכות סוכה ו, ה.
  11. "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".
  12. רש"י המובא לקמן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.
  13. סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.